אהבה בעולם של מכשולים – פרק 1 :)

נקודת מבט דניאל –
"ישיבה אצלי".
"אצלך או אצל אושרי?".
"זדיין יא בן זונה".
"כוסדודה שלך".
כרגיל, הודעתי לרזיאל שיש היום מסיבה.
"אתה ער?" לירון נכנסה לאט לאט לאט, כבר חמישה לשמונה.
"לא" אמרתי ועשיתי תנועה כזאת של כאבי גב, נשבר לי הזיין !!
לירון נכנסה וישבה על המיטה, פיתאום אני קולט שהיא עושה לי מזאג', כפרנויי עלייה !!
"חיימשלי" קמתי ונתתי חלה בוסה בלחי, היא צחקקה ורצה לפאלפון המזדיין שלא מפסיק לצלצל.
'אתה בא היום?' רזיאל שלח לי הודעה, וואלה מתפלא שיש לו כוח לכתוב הודעה.
'נראה לך? מארגן את הבית לערב' כתבתי וזרקתי את הפאלפון לפוך, קור כלבים אחושייילינג.
"ביי כפרע" אושרי פתח את הדלת וצבט לי בלחי, מה נראה לו אני אחד הכוסיות שלו?
"כפרה עלק" מלמלתי וקמתי מהמיטה, סעממק הכאבי גב האלה.
"מה יש?" שאל ופתח את הפאלפון שלי, נודר הוא חטטן מדרגהה ראשונה !!
"היום. ישיבה. פה" לא היה לי כוח לדבר, וואלה בוקר !!
"יאלה אשש, אני טס לבית ספר" אושרי אמר ועשה יענו כאילו שולח נשיקה באוויר, חחח הומוו !!

נקודת מבט רזיאל-
"רזיאלוש"
"רזיאל"
'סעמקק' מלמלתי ושתקתי בבום, קלטתי שזה אימא שלי. אני לא אוהב לקלל לידה.
היא השפילה פנים ויצאה מהחדר, שוונא להתחיל את הבוקר ברגל שמאל !!
דיברתי עם דניאלל והתלבשתי.
כיפה מצמר, טרנינג כחול חזק ונעל ספורט שחורה. בושם והייתי מוכן.
דניאל לא בא, מה אני ובית ספר ? ירדתי למטה, דפקתי לרון בדלת. (שכן)
עישנו קצת ועליתי לצחצח שיניים, בכול זאת, לא רוצה שיצא מהפה שלי ריח של חירייה.
דיברתי קצת עם אימא ונסעתי לבית ספר במונית.
נראה לכם באמת שאני, רזיאל וקנין, ילך ברגל? פ'חחחח
*
"יא בן של זונה, בוא תעזור לי ולאושרי" דניי (דניאל) החופר הזה לא מפסיק לזיין ת'שכל.
אני בנתיים בפאנן בבית, מארגן בוקסה ונרגילות, עדד שקיבלתי אישור מאימא לקחת את הקריוקי.
וואלה מקווה שדניאל הזמין כוסיות !!