אהבה בסגנון ספרדי…2

"היי" "היי,איפה היית?" "סתם,ההורים שלי שלחו לי הודעה אז החזרתי להם" "וזה לקח לך חצי שעה?" "חצי שעה?! אין מצב!!" נשארתי שמה חצי שעה ואז אמרתי לה שאני עולה לחדר כי אני ממש עייפה והלכתי…איך שנכנסתי לחדר הלכתי לקחת בגדים מהמזוודה שעדיין לא נפרקה ונכנסתי למקלחת מלאת אדים…אחרי חצי שעה במקלחת ועוד עשר דקות בניסיון להילחם עם השיער שלי הלכתי לישון… חלמתי חלום מוזר מאוד,חלמתי שאני רוקדת בסמטה חשוכה כשמישהו מתקרב אלי מאחורה ומחזיק לי במותנים היו לו ידיים חמימות ועדינות..הוא סובב אותי אליו וראיתי שהוא לבוש בחולצה קרועה שחורה וג'ינס שחור גם, כשהסתכלתי על ידיו השריריות שמתי לב שיש לו קעקוע של עקרב קטן ושחור על זרועו הימנית קרוב לגב…אבל לא ראיתי את פניו..עליהן הוא לבש מסכה שחורה ששיקפה את פניי….התעוררתי כששמעתי דפיקות בדלת קמתי כולי חצי רדומה מתנדנדת עם שיער מקורזל עדיין חושבת על החלום המוזר מאוד הזה פתחתי את הדלת וראיתי את נער שהיה נורא מוכר לי,שפשפתי את עיניי כדי להוריק את הקורי עכביש וראיתי אותו.. "אז את השותפה החדשה של אחותי…" אחותך?!" אחותי,למה?" "אין מצב..רוני אחותך?!" "רוני כבר נתת לה שם חיבה" "כן,טוב איתה אפשר להתחבר בקלות לא כמוך…" "איך את יודעת אולי יש לנו דברים משותפים" הוא חייך חיוך רחב שחשף את השיניים המושלמות שלו…. הסתכלתי עליו ונשענתי על הדלת מנסה לשרוד את השיחה…"אני מצטער.." הוא אמר וניסה להסתיר את החיוך שלו ללא הצלחה..אני כבר חשבתי שסוף אני אוכל לחזור לישון!הסתובבתי לחזור על החדר "אני דין,ואת?" גלגלתי את עיניי ואמרתי "אני נערה עצבנית שתהיה נורא שמחה לחזור לישון אם לא אכפת לך אז..ביי!" בשלב הזה כבר הרמתי את הקול,"אהה או קי אז..'נערה עצבנית' יש מצב את אומרת לי איפה אחותי?"הסתכלתי עליו והוא לא ניסה להוריד או אפילו להסתיר את החיוך המתגרה שלו.."ודרך אגב רושמים את זה עם מקף או בלי?" הסתכלתי עליו,הורדתי את המבט לרצפה וצעדתי צעד אחד קדימה הרמתי את המבט ושילבתי את ידיי גיחכתי לו ואמרתי "תקשיב,אתה באת לפה בשביל לעצבן אותי או לחפש את אחותך?" הוא פתח את הפה בשביל לענות והפנטי את היד שלי אל מול הפנים שלו והסתכלתי הצידה עצבנית מנסה לרסן את עצמי והחזרתי את מבטי רותחת מזעם ואמרתי לו "אז מה דעתך ללכת מפה ולחזור כשהיא תהיה פה שזה משהוא כמו שעה ו..תיקח את הזמן" הסתובבתי וסגרתי את הדלת….לא עברה חצי שעה ושוב פעם תקתקו על הדלת הלכתי לפתוח וראיתי את אמילי קופצת מהתרגשות מחזיקה ביד של רוני שנראית ממש אדישה,"היי,אמילי את בסדר?" שאלתי אותה ונשענתי על הדלת עם חצי חיוך "היום…הגרלה…חניך…." ,"מה?!" שאלתי ואז רוני אמרה לי "היא מתרגשת לקראת ההגרלה של צמדים" היא הסתכלה עליי על הבגדים שלי ושוב פעם עלי "ומה איתך?את כבר אמורה להיות לבושה.." חייכתי אליה "למה?.. טוב אהה ואח שלך חיפש אותך…" רוני פיהקה מעייפות "כן אני יודעת..טוב את באה?עוד חמש דקות זה מתחיל.." הטקס לרגע שכחתי ממנו ישר הלכתי להרטיב את השיער ולהתלבש..לבשתי ג'ינס סגול וחולצת פייטים שחורים קצרה,שמתי קצת איילנר ואודם ולבשתי מהר נעלי אולסטאר ויצאתי.. הלכנו דרך החצר שהייתה מלאה בנרות שניסו לייצר אווירה אפלולית ומלחיצה משהו כמו השבעה לצבא,נכנסו לאולם שעוצב עם בדים שחורים ובמרכזו שתי דליים גדולים מחרסינה שבהם אני מניחה נמצאים השמות שלנו אמילי ואני ישבנו מחוץ לעיגול שייצרו התלמידים הנרגשים לפרויקט ואמילי התחילה ולא חדלה לדבר על כמה שהיא רוצה חונך חתיך ושיהיה לו עיניים ירוקות ושזו תהיה אהבה מבט ראשון,הנהנתי לה כל חצי שנייה וכל דקה זרקתי לה איזו מילה שתחשוב שאני משתפת איתה פעולה..הטקס התחיל חצי שעה אחרי שהגענו…כל כך התעצבנתי ולחשוב שהקדמתי במקום לישון עוד איזה רבע שעה…האורות כבו ורק הנרות שבחצר דלקו..לפתע אור גדול נדלק באמצע האולם ובתוכו המנהל עם חליפת טוקסידו מהודרת שלא ממש התאימה לאווירה,הוא התחיל לדבר על מה שהולך לקרות בקצרה ושאנחנו לא צריכים להילחץ כי החונכים שלנו יהיו איתנו כמה זמן שנצטרך ואז האור נכבה ונכנסו שורה של נערים ונערות בגלימות.. אמילי הייתה מהופנטת אבל אני הייתי חייבת לגחך כאות זלזול והסתכלתי על אמילי שהתעלמה ממני ועקבה אחר כל תנועה שעשו.. חלק נכבד מכל ה"נזירים" הסתדר בעיגול והשאר שהיו בסך הכול כחמישה נערים ישבו בצד..הפנתי את מבטי אל החלק השני שהסתדר בעיגול והאורות החלו להיחלש לאט לאט ופתאום במכה אחת נשמעו תופים ואחד מה"נזירים" הוריד את הגלימה והחל לצעוק דברים שגברו על התופים,זה היה נשמע כמו כללים: " אחד….. פה אין הרמות ידיים! לא מוותרים לעולם! שתיים……אף אחד לא יעשה בפרויקט הזה מה שהוא רוצה!אתה מקבל מה שאתה מקבל! ושלוש….אחרון חביב..הפרויקט הזה הוא מעל הכול! בשישה חודשים הבאים הפרויקט יעסוק בכושר גופני בעיקר,בשישה חודשים הבאים אתם תלמדו על סגנונות ריקוד שונים,על ההיסטוריה של סגנון הריקוד המסוים שתלמדו ולאחר מכן בשתיים עשר החודשים שנותרו לנו אתם תיישמו את הלימודים ותתחילו…לרקוד" לפתע האורות דלקו בבת אחת..וכל שאר ה"נזירים" החלו להוריד את הגלימות כול אחד בתורו…אף פעם לא חשבתי שלראות "נזירים" מורידים את הגמילות שלהם יהיה כל כך מרהיב! התופים התחזקו מרגע לרגע ובבת אחת נפסקו..ואז שמענו גיטרה ואח"כ תופים שמצטרפים עם הקצב וחצוצרות משהו כמו סלסה,הנזירים הסתדרו בזוגות היה זוג אחד שהתחיל לרקוד ואחר כך עוד זוג נכנס לקצב ככה כולם עד שבמכה אחת המוזיקה נפסקה והאורות נכבו במכה.. ואז קבוצת הצעירים שישבו בצד קמו ונכנסו אל מרכז הבמה והתחילו לרקוד Break dance…
(Gym Class Heroes Ft. Neon Hitch-Back Home)
הריקוד היה כל כך יפה שנשארתי עם פה פעור…הרקדנים היו מוכשרים כל כך שאם אני ארקוד לידם אני אראה כמו ילדה קטנה חסרת ניסיון….הייתי חייבת שהבן זוג שלי יהיה מוכשר כמוהם…כל כך קיוויתי לזה עד שלא היה לי אכפת מי זה יהיה… הריקוד נגמר ואז כבר הרגשתי חופשייה לסגור את הפה ולהסתכל אם אני היחידה שנשארה עם הפה פתוח ועשתה לעצמה פדיחות…השיר..הקצב..הסגנון הכול היה כל כך מושלם ויפה שלא חשבתי בכלל שאני עושה לעצמי פדיחות…הגוף שלהם היה הרחבה, והנשמה הייתה הרקדן המרכזי…המוח..והמחשבה על הצעד הבא לא הייתה קיימת הקצב היה זה שהוביל אותם..הפשטות,הכישרון והצניעות….