אהבה בסגנון ספרדי 18

***************************************************************
דין
נשענתי על המזרקה ביחד עם דייגו,לוק וכל החבורה כשלפתע הרגשתי טיפות מים על פניי,הפנתי את מבטי וראיתי את רייצ'ל 'טובעת' במזרקה "פעם אחרונה שאת נפגשת עם חבר שלי! הבנת?" שמעתי את הקול של לוסי "מה את עושה פה?!" שאלתי אותה וסובבתי את מבטי כדי לעזור לרייצ'ל "רייצ'ל מאמי..המים פה לא עמוקים" התכופפתי אליה ואמרתי לה,החזקתי אותה ביד והקמתי אותה כשראיתי פנס ענקי מסביב לעין שלה
"כלבה!" רייצ'ל צעקה והפילה את לוסי לתוך המזרקה ותוך שניות ספורות הן התחילו להטביע אחת את השנייה כשכל כמה שניות מישהי מושכת בשער של השנייה הסתכלתי מסביבי וראיתי את כל התלמידים עומדים מסביב למזרקה ומתחילים לעודד סובבתי את ראשי לאחור וראיתי את רוז רצה לכיוון יחד עם ורוניקה ועוד כמה בנות..
"תעצרו הכול!" שמענו את רוז צועקת וכולם עצרו ולא העזו לזוז.."למה לריב? אנחנו בני אדם לא חיות! אלוהים ברא לנו פה כדי לדבר ולהבהיר דברים..לא כדי להשתמש בניבולי פה זולים! וחוץ מזה.." ראיתי אותה וחייכתי אליה עד שהיא המשיכה "למה שתיכן רבות אחת עם השנייה? יש את דין!" היא הסתכלה על רייצ'ל ולוסי שבהו בה וכמה שניות אחר כך הרגשתי את החולצה שלי נמשכת ונפלתי לתוך המים..

עמדתי בפתח החדר ספוג מים עד העצם וטרקתי את הדלת בעצבים כשאני לא מפסיק לקלל את רייצ'ל ולוסי שהכניסו אותי לזה 'אוף אלוהים למה אני כזה מושך?' שאלתי את עצמי והלכתי למקלחת לבחון מקרוב את הפנס שאחת מהם השאירה לי בעין,הורדתי את בגדי כדי להיפטר מהריח המסריח של המזרקה ופתחתי את המים כשלפתע שמעתי דפיקות בדלת 'יופי רק הם חסרים לי עכשיו!' חשבתי לעצמי כהפסקתי את זרם המים ויצאתי מהמקלחת שמגבת לגופי..פתחתי את הדלת וראיתי את רוזלין מולי "קרה משהו?" שאלתי אותה כשראיתי שהיא בוהה בי "לא..מה? צריך לקרות משהו?" היא שאלה אותי עם מבט מבולבל בפניה "לא..את באת לפה אז חשבתי.." אמרתי לה והסתכלתי עליה בחצי חיוך "באתי להגיד שאני מצטערת שסיבכתי אותך בכל התסבוכת הזאת ושאני מקווה שתסלח לי ו…זהו בעיקרון" היא אמרה ופנתה ללכת..תפסתי לה את היד והכנסתי אותה לתוך החדר "עשיתי משהו?" היא שאלה אותי כשהיא נדבקת אל הקיר מרצונה "לא.." אמרתי לה ונצמדתי אליה כשמכנס פיג'מה לגופי "יופי אז אני יכולה ללכת?" היא שאלה אותי ופנתה לכיוון הדלת "רגע.." שמתי את ידי כדי לחסום אותה ואמרתי "מה?" היא שאלה עם חיוך על פניה כשראתה שאני בוהה בעיניה החומות "יש לך עיניים יפות" אמרתי לה וחייכתי "תודה" היא החזירה לי את החיוך הזה שממיס אותי כל פעם שאני מסתכל עליו התחלתי להתקרב אליה לאט לאט כשאני מתחיל להרגיש את נשימותיה ודופק ליבה שדוהר "אז אפשר ללכת או שאתה רוצה גם להחמיא לי על החולצה?" היא שאלה והסתכלה על ידי שחוסמת אותה וחייכה עם סומק על לחייה "את מסמיקה?" שאלתי אותה וחייכתי "דמאריו דין מסיאס..אני לעולם אבל לעולם לא אסמיק ממך..והגיע הזמן שתשלים עם העובדה הזאת!" היא אמרה לי כשהיא מתקרבת אליי לאט לאט ונותנת לי להתמכר להרגשה..בדיוק באותו הלילה במזרקה רק שהפעם התרחקתי ממנה מהר ושאלתי אותה בכעס "מאיפה את יודעת את השם המלא שלי?מאיפה?" החזקתי לה ביד ובפניה "אתה מכאיב לי!" היא צרחה "תעני לי!" צרחתי אליה והיא העיפה את ידיי ממנה "שמעתי את דוד שלך אומר את השם הראשון שלך אז עשיתי אחד ועוד אחד איינשטיין ותנחש מה יצא? דמאריו-דין-מסיאס" היא אמרה לי ויכולתי לראות את העיניים היפות שלה מתמלאות בדמעות "אני מצטער.." אמרתי לה כשהייתי בשקט והושטתי את ידי אליה "אל תיגע בי! אף אחד לא מתייחס אלי ככה דין,אף אחד! ואני לא אתן לך להיות הראשון" היא צרחה עלי ויכולתי לראות את הדמעה נופלת על לחיה כשהיא מנגבת אותה במהירות 'מטומטם אחד!' כעסתי על עצמי וראיתי שהיא באה לפתוח את הדלת כשפניה נפולות "רוז! רוז!" קראתי לה כדי שתרים את פניה,החזקתי בראשה וליטפתי את שערה העדין,נישקתי אותה בראשה והרמתי את פניה היפות "אני מצטער אני לא התכוונתי.." אמרתי לה בחרטה ורק אז יכולתי לראות את העומק של עיניה..כאילו עולם שלם נמצא מאחורי עיניה החומות והגדולות "אני מצטער.." אמרתי לה בשקט ובהיתי בכל פרט ופרט "מה קורה לי?" שמעתי אותה אומרת בלחש כשהיא בוהה בעיניי גם "מה?" שאלתי אותה והסתכלתי עליה כלא מבין "דין.." היא אמרה כשהיא מורידה את ידיי ממנה ומנגבת את דמעותיה מלחייה האדמדמות "אני חייבת ללכת..יש לי עבודת הגשה" היא אמרה לי עם פנים נפולות,היא הרימה את מבטה והתרחקה אחורה "ביי" יכולתי לראות את פניה כשהיא שמה את ידה על הידית ופותחת את הדלת באיטיות אך לא יכולתי וסגרתי את הדלת כדי לבלות איתה כמה שיותר,עברה במוחי המחשבה שאולי אפספס את ההזדמנות היחידה להגיד את מה שאוכל אותי מבפנים כבר שבועות "חכי רגע" אמרתי לה והעברתי את ידי על שערה העדין וקירבתי את ראשי אליה ראיתי את פניה מסתכלות עליי ובוהות בעיניי עם עיניה החומות שאני כל כך אוהב אך לא יכולתי ועשיתי את המעשה שאני אצטער עליו..התרחקתי ממנה וחזרתי לעצמי,פתחתי את הדלת ואמרתי לה "לכי" הסתכלתי על הרצפה ולא רציתי לראות את פניה,רציתי לשכוח אותה,להוציא אותה מהראש שלי "מה?" היא אמרה עם חיוך שירד מפניה אחרי כמה שניות "ידעתי..דין מסיאס..מה חשבתי לעצמי?" היא אמרה ויצאה בסערה מהחדר..הוצאתי את ראשי וראיתי אותה הולכת במהירות ופונה לכיוון המדרגות עם פנים נפולות..'מה עשית?!' צרחתי לעצמי והעפתי את הכיסא שהיה שם "בוא תהרוג אותי וזהו!" שמעתי את הקול של ורוניקה מאחורי "מה את רוצה?" שאלתי אותה בכעס ונפלתי על המיטה "תירגע באתי לדייגו..הוא פה?" שאלה ורוניקה והסתכלה עליי אחרי כמה שניות של שקט "רגע..רוז הייתה פה?" הבעה תחמנית עלתה על פניה "ורוניקה דייגו לא פה אז מה דעתך ללכת?" , "התנשקתם?!" ורוניקה המשיכה לשאול מתעלמת מדבריי "אני לא מאמינה! ידעתי שזה יקרה הרי המבטים ששלחתם אחד לשני לא היו ראויים להתעלמות.." ורוניקה צחקה ודיברה בשבעות רצון "לא סתם שלחתי אותה לכאן..הרי כעסת וידעתי שכשאתה כועס אתה לא רואה בעיניים ומנשק כל בחורה שאתה רואה" היא ישבה על המיטה של דייגו ושמה את רגליה אחת על השנייה "היי! רוז לא 'כל בחורה'! את האמת היא רחוקה להיות כל בחורה..ואם את כל כך רוצה לדעת לא..לא התנשקנו..לא יכולתי" אמרתי בכעס גלוי ובהיתי בתקרה "מה?יש לך חום?" היא שאלה אותי ושמה את ידי על המצח כשהעפתי את ידה ממני "דין..מה קורה?" ורוניקה שאלה מתעניינת אחרי כמה שניות של הלם מדבריי,הסתכלתי עליה כמה שניות והתעלמתי מדבריה "נו קדימה..אני מבטיחה לך שאתה תרגיש יותר טוב אחר כך " היא חייכה חיוך קטן וניערה את ידי,נאנחתי וישבתי על המיטה כשאני נשען עם ידי על הברכיים "אני לא יודע מה קורה לי..כל פעם שאני רואה אותה אני רוצה לנשק את השפתיים שלה,אני רוצה להגיד לה את מה שאני לא מצליח להגיד לה כבר שבועות,אני רוצה שהיא תהיה איתי כל הזמן,אני אל מתרכז כשהיא לידי,לא יודע אני חושב שאני.." הסתכלתי על ורוניקה שהייתה עם פה חצי פתוח "נו,אתה חושב שאתה.." היא אמרה בהתלהבות כדי שאני אמשיך "לא הייתי צריך להגיד לך את זה.." אמרתי וקמתי מהמיטה לעבר הארון "אוי נו באמת..מה אתה ילד קטן? אף פעם לא אמרת למישהי שאתה אוהב אותה?" היא שכבה על הבטן שלה והסתכלה עליי מחכה לתשובתי "דין..אתה אמרת פעם למישהי שאתה אוהב אותה?" הפה שלה נפתח שוב והיא משכה את שמי "דין.." , " לפי מה שאני יודע גם את לא אמרת את זה למישהו,נכון?" ראיתי אותה מחייכת ובוהה בתקרה בחלומיות "אמרתי את זה לדייגו.." היא הזיזה את רגליה וחייכה "מה מצאת בו?" שאלתי אותה בציניות ולקחתי סריג מהארון "הוא חמוד,מתחשב,מצחיק וחתיך..בעיקרון מה שרוז חושבת על.." היא הסתכלה עליי ושתקה מהר "על מי? ורוניקה על מי רוז חושבת ככה?עלי?" התקרבתי אליה והחזקתי בכתפייה
"אסור לי לגלות! אני הבטחתי לה.." היא אמרה כשהיא קמה במהירות מהמיטה "ורוניקה.." אמרתי בעצבים והתחלתי לרוץ אחריה בכל החדר כשלבסוף דייגו נכנס אל החדר וורוניקה רצה להתחבאות מאחוריו "ורוניקה!" אמרתי לה מסוף החדר והתקרבתי אליה "היי היי היי,תירגע,עד לחברה שלי!" הוא שם את ידיו מולי והסתכל עליי בכעס מזויף "דייגו! אתה קרוב לרוז.." אמרתי והחזקתי בכתפיו "כן..תודה שאמרת לי.." הוא הסתכל עליי במבט מוזר ושאלתי אותו "מה רוז חושבת עליי?" ניערתי אותו חזק עד שיספר לי "סיפרת לו?" שמעתי אותו לוחש לורוניקה שהרימה את כתפייה וענתה לו בלחש "בטעות.."
"אז אתה כן יודע מזה!"
"כן אני יודע אבל אני לא הולך לספר לך!"
"מה? למה?"
"כי לא הייתי אמור לדעת מזה.."
"אבל אתה יודע אז מה הבעיה להגיד לי?"
"דין..לא" הוא אמר לי בחיוך והחזיק בעדינות את כתפיי…
"אז ככה אתם משאירים אותי תלוי באוויר?"
"אתה יודע מה..נמאס לי!" ורוניקה אמרה בכעס.."תהיה גבר ותלך להגיד לה מה שאתה רוצה להגיד לה! לא משנה כמה זה מביך,אתה פה על המשבצת של הילד הרע לא? אז מה דעתך לצאת קצת מהמשבצת המעפנה שלך לשאול אותה?או שזה לא מהכבוד שלך להגיד לבחורה שאתה אוהב אותה.."
"אין לי מושג על מה את מדברת.." אמרתי והסתובבתי אל המיטה שלי "אתה צוחק עלי? רק לפני חמש דקות אמרת כמה שהיא יפה ושאתה לא מרוכז כשהיא לידך! ואם זה לא מספיק..למה כל כך חשוב לך מה היא חושבת עלייך?הרי אתה דין מסיאס! הבחור שכל הבנות נופלות לרגליו כשהוא עובר במסדרון" היא אמרה עם חיוך על פניה "על מה היא מדברת?" דייגו שאל והסתכל עליי בהבעה מבולבלת כשהוא מצבעי על ורוניקה "אני לא אוהב אותה! כשאני אוהב באמת מישהי אני אגיד לה את זה בפרצוף!" הובלתי אותם אל הדלת וטרקתי אותה…'מעצבנים' אמרתי והעברתי את ידיי בשיערי..