אהבה בסגנון ספרדי 16
********************************************************
רוז
עליתי לחדר בחיוך מאוזן לאוזן 'סוף סוף!' חשבתי לעצמי..התקדמתי אל האמבטיה וצחצחתי שיניים 'מעניין מה הוא עושה עכשיו?' חשבתי לעצמי אבל מהר מאוד סילקתי את המחשבה הזאת מראשי 'למי אכפת מה הוא עושה עכשיו רוזלין!' שטפתי את הפה ויצאתי מהאמבטיה הסתכלתי על הספר שישב על השידה של המיטה שלי ונזכרתי שאני צריכה לעשות עבודה עליו,אז הסתכלתי בשעון והיה די מוקדם אז התחלתי לקרוא אותו..עברה חצי שעה ואני הייתי בכל כולי בספר עד שהפלאפון שלי הוציא אותי ממנו..
"בואי מהר ללובי..אני חייבת לשאול אותך משהו דחוף,ורוניקה" קמתי מהמיטה באי רצון ולבשתי ג'ינס שחור שנח על הכורסא שהייתה בחדר ושמתי מעיל ארוך בצבע חום,ירדתי כשאני ראיתי כמה ילדות מסתכלות עליי ומצחקקות..הסתובבתי אליהן והסתכלתי על הפלאפון,אחרי כמה שניות התחלתי לרוץ/ללכת ללובי למטה..ירדתי במדרגות וראיתי התקהלות גדולה של בנות..חיפשתי את ורוניקה וראיתי אותה יושבת בחוץ לבד..יצאתי אליה וישבתי לידה "מה קרה?" שאלתי אותה מודאגת "אני מחכה לדייגו,ו.." ראיתי אותה לחוצה ועצבנית "ו..מה?" שאלתי אותה "ונראה לי שאני מוכנה להגיד לו שאני אוהבת אותו..טיפשי נכון..טוב אני מצטערת שהפרעתי לך.." היא התחילה לשחק באצבעותיה בעצבנות,הסתכלתי עליה וצחקתי "מזה את דואגת?" שאלתי אותה עם חיוך "מפגר נכון.." היא אמרה לי עם חיוך קטן על פניה.."אוקי,תסתכלי עליי.." אמרתי והפנתי את מבטה אליי "תסתכלי עליו בעיניים אוקיי.." אמרתי לה והסתכלתי ישר,ראיתי אותה מהנהנת ומקשיבה בתשומת לב "את צריכה לשדר לו שהוא הראשון שאת אומרת לו את זה ושאת לחוצה ככה שהוא יבין…" אמרתי לה וראיתי שהיא מהנהנת והמשכתי "ואז קורא הרגע המשמעותי בחיים של שבו את אומרת את שלושת המילים הבאות…אני,אוהבת,אותך"
אמרתי לה וחייכתי אליה "תודה רוז.." היא אמרה וחיבקה אותי "אין בעד מה..עכשיו אני אלך ואני רוצה שמחר את תפוצצי לי את הראש בזה שאני צריכה אהבה מרוב שמחה אוקי?" העליתי חיוך על פניה והיא אמרה "אוקיי" אמרתי לה בהצלחה וחזרתי לחדר…הלכתי במסדרון כשראיתי את רייצ'ל עומדת ליד הדלת ומחכה לי..
"צריכה משהו?" שאלתי אותה..
"כן,שתתרחקי מחבר שלי.." היא אמרה בהבעה כועסת על פניה..
"אין לי מושג על מה את מדברת.."
"באמת?נראה לך שאני לא רואה איך את מסתכלת עליו? שלא תטעי את עצמך,את אולי ויתרת לי על המקום שלך בקבוצה אבל זה לא אומר שאני לא אוכל למרר לך את החיים פה.."
"תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב..אני לא שמה לא עלייך ולא על חבר שלך..אז אם את רוצה לשחק אותה מאפיונרית לידי ולנסות לאיים עליי עם הפרצוף הזה תשני את הגישה שלך..ועל הדרך תורידי את הצבע הזה מהשיער שלך.." אמרתי לה,פתחתי את הדלת
וזרקתי את המפתחות על השידה..
שבוע אחרי…
הייתי שקועה בשינה מתוקה ורק חשבתי על העבודה שהגשתי למורה שלי לספרות,על המאה הגדול שייכתב על העבודה עם העט האדום והזרחני…
פקחתי את עייני לאט לאט והרגשתי כמו באגדה..הציפורים מצייצות וקרן שמש נכנסה לחדרי..התמתחתי קצת וקמתי לצחצח שיניים..נכנסתי לאמבטיה ולקחתי את מברשת השיניים שלי..העברתי מבט חטוף במראה וקיבלתי שוק 'אז ככה אני נראית כשאני קמה בבוקר??' התקרבתי אל המראה ובחנתי את עצמי מקרוב….'רגע..איזה יום היום?' שאלתי את עצמי והרמתי את הפלאפון 'חמישי?!' עיניי נפערו מתדהמה והתחלתי לרוץ לעבר הארון שלי תוך כדי שאני מסמסת לורוניקה:
איפה את?! לא יכולת להעיר אותי?
שלחתי לה מהר את ההודעה והתחלתי לבחור את הבגדים מהר..
חשבתי שאין לכם שיעור היום..ככה רייצ'ל אמרה לי..,ורוניקה
"כלבה!" צעקתי ולקחתי מהר ג'ינס קצר עם מעיל עור ואולסטאר שחורות..לקחתי מהר את התיק שלי ושמתי את הכובע של המעיל כדי להסתיר כמה שיותר את השיער שלי…
התחלתי לרוץ לעבר הבניין שנמצא בסוף האקדמיה..'שיאחר,שיאחר,שיאחר" אמרתי לעצמי מתנשפת כולי כשנכנסתי לבניין "מר מונטגו הגיע?" שאלתי את המזכירה תוך כדי שאני עולה במדרגות "אממ.." ראיתי אותה מנסה להגיד משהו ולפני שהבנתי מה היא רצתה להגיד התנגשתי במישהו וכמעט נפלתי במורד המדרגות "כן,מר מונטגו הגיע.." ראיתי את המורה שלי לספרות מסתכל עליי בהבעה רצינית "ה-י-י…אהבתי את האפודה שלך.." אמרתי לו עם חיוך קטן מצביעה לו על האפודה החומה "כן? מה דעתך להיכנס לכיתה גברת חוארס.." הוא פינה לי את הדרך וסימן לי עם ידו לעבור "בטח..למה לא?" אמרתי ועליתי את שאר המדרגות והלכתי לכיתה כשהוא מאחוריי "אפשר לשאול שאלה?" עצרתי ושאלתי אותו "מה עכשיו?" הוא נאנח ואמר "את יצאת במיוחד מהשיעור כדי לחפש אותי?" שאלתי אותו עם מבט חשדני "לא..רייצ'ל אמרה לי שאת מבריזה, עכשיו את מוכנה להתקדם?" הוא אמר לי בטון אדיש 'כלבה! שוב פעם!' חשבתי ונכנסתי לכיתה כשכל המבטים מופנים אליי "זאת רק ההתחלה.." שמעתי את רייצ'ל אומרת לי כשעליתי במדרגות אל המושב שלי..התעלמתי ממנה והוצאתי את הציוד.."ועכשיו..כשכ-ל התלמידים בכיתה" מר מונטגו אמר והסתכל עליי "אפשר לחלק את העבודות שלכם.." חייכתי וחיכיתי שמר מונטגו יקרא את שמי "רוזלין חוארס.." מר מונטגו אמר והבעת פניו נהייתה קרירה "95+" הוא אמר ואחר כך חייך "מצחיק מאוד" אמרתי לו וגיחכתי…אחרי שעתיים של שיעור ספרות מהנה במיוחד נשמע הצלצול מחריש האוזניים "השיעורי בית הם.." מר מונטגו אמר ותופף במהירות על השולחן "ליהנות בסוף השבוע!" הוא אמר וחייך כשראה את כולם צועקים משמחה..
יצאתי מהכיתה כשאני מתקשרת לורוניקה באייפון "אוי תיזהרי" אמרה רייצ'ל כשהתנגשה בי מאחורה והפילה לי את האייפון.."אלוהים..אני כל כך שונאת אותה!" מלמלתי לעצמי,הרמתי את האייפון והתחלתי ללכת אל עבר הלובי של הבנות,העברתי את מבטי אל הצד וראיתי את רייצ'ל ודין מתנשקים בתשוקה ולא יודעת למה..הרגשתי דקירה בלב,הרגשתי שהשמיים מתחילים להאפיר מעליי ולחנוק אותי לאט לאט…המשכתי הלאה וסובבתי את מבטי באי-נוחות..
תגובות (3)
תגובההה …
תמשיכייייייייי ♥
ווואייי איזה כלבה רייצ'ל … אוף הייתי עכשיו רוצה לזרוק עליה שולחן !
אני אוהבתת את הסיפור הזה ורייצל הזאת יאקקקקקק אני שונאתתת אותה!!!!!!
תמשיכי בדחיפותתתתתת
למה שולחן?!?! אני הייתי זורקת אלייה פצצה גרעינית