אהבה בסגנון ספרדי 14

יצאתי לבחוץ ושמתי את האוזניות..הייתי כל כך עצבנית 'רוזלין אם את חוזרת לשמה יפתחו לך תיק במשטרה ואת לא רוצה את זה!' ניסיתי להרגיע את עצמי ללא הצלחה,הלכתי מהר מנסה ככל שאני יכולה להתרחק משם..עליתי ישר לחדר שלי וטרקתי את הדלת כשנכנסתי לשם "אמאלה הבהלת אותי!" ורוניקה צעקה כשיצאה מהמקלחת עם מגבת לראשה.."מה קרה?" היא שאלה אותי,ישבתי על המיטה והוצאתי אנחה.."אני שונאת אותו!" צעקתי "את מי?" ורוניקה ישבה לצידי על המיטה "זה כזה ברור שהוא עשה את זה בכוונה!לא הייתי צריכה ללכת לשם!" , "ללכת לאן?!" היא שאלה אותי כשהיא צועקת "בסדר,לא צריך לצעוק אפשר לדבר גם בשקט את יודעת!" אמרתי לה וקמתי מהמיטה להביא לי שתייה מהמקרר "אני שונאת את דין!הוא כזה אגואיסט!ו…" ורוניקה חייכה "מה קרה הפעם?" היא שאלה אותי והסברתי לה את כל מה שקרה.."אני אהרוג אותו!" היא אמרה ובאה לצאת אני צחקתי קצת עד שהבנתי שהיא רצינית.."ורוניקה,תפסיקי" אמרתי לה כשאני צוחקת "מה את לא רוצה להרוג אותו?לפגוע בו?" צחקתי ושאלתי לה "ואת רוצה לפגוע בו עם מגבת על הראש?"
"צודקת…" היא אמרה ושנינו צחקנו…

יום למחרת הלכתי לספרייה כדי ללמוד בשקט,בלי ורוניקה מצד אחד ורכילות על דין והחברה החדשה שלו מצד שני..
ישבתי בשולחן שעמד בסוף החדר,שמתי אוזניות ושקעתי בלימודים..' איך אני אמורה לדעת מה זה?' התחלתי להתייאש כשראיתי בזווית עיניי שלושה נערים לבושים בשחור עומדים מעליי..לא הרמתי את ראשי ועשיתי את עצמי לומדת..הם התיישבו בכיסאות הפנויים "המקומות האלה תפוסים" אמרתי להם בלי להרים את מבטי..שמתי לב שהם לא קמו אז הורדתי את האוזניות והרמתי את מבטי "מה לא הבנת.." דין,דייגו ולוק ישבו שם ובהו בי "מה אתם רוצים?" שאלתי אותם והחזרתי את מבטי אל הספרים "אממ..דין רוצה להגיד לך משהו" לוק אמר והצביע עליו "זה יהיה מעניין.." הוא פתח את הפה כדי להגיד משהו כשהספרנית אמרה לו להיות בשקט "תראה מה זה,אפילו הספרנית רוצה שתסתום!" אמרתי לו בלחש וחייכתי את החיוך המתגרה שהוא כל הזמן היה עושה לי.."באתי לבקש סליחה!" הוא אמר מנסה לשמור על רוגע ויצא מהספרייה.. אחריו יצא לוק..
דייגו נשאר שם והסתכל עליי "רוז,אני לא ידעתי כלום ממה שקרה אתמול ורק שתדעי ש..אני נורא מתחרט על זה שלא עצרתי אותך מללכת.." הוא בא לקום כשעצרתי אותו ושאלתי "אז זה אומר שקיבלתם אותה?" הוא חייך וחזר לשבת "לא הייתה לנו ברירה,את הלכת ו..את האמת,אין לה את מה שיש לך.." הוא חייך ותפח לי על השכם "אז למה קיבלתם אותה?" שאלתי אותו לא מבינה "היא..חברה של דין.." הסתכלתי עליו המומה ואמרתי לו אחרי כמה דקות "אתה יודע מה? זה יותר מידי ליום אחד..גם כימיה,גם הרצון העז שלי להרוג את דין וגם העובדה שמישהי באמת רוצה אותו אז..נראה לי אני אעלה לחדר.." אמרתי והתחלתי לאסוף את חפצי באיטיות..
"בהצלחה.." אמרתי לו בחיוך מאולץ "גם לך.." הוא קם ונתן לי חיבוק..

עליתי לחדרי וזרקתי את התיק על המיטה "אין לי כוח כבר!" צעקתי ותפסתי את ראשי בידיים 'וואו רוז את מתחילה לדבר על עצמך!' "לא,זה לא יכול להיות בגללו זה רק בגלל כימיה! אני מרגישה ככה רק בגלל כימיה…" אמרתי לעצמי בניסיון להרגיע את את מה שאני מרגישה.."זה לא יכול להיות!" אמרתי ונפלתי על המיטה שלי 'למה-אני-מרגישה-ככה?!'
בהיתי בתקרה וחשבתי לעצמי.."אני חייבת להתקלח.." אמרתי לעצמי וקמתי למקלחת, תוך כדי שאני מורידה את המעיל שלי שמעתי דפיקות בדלת "מי זה יכול להיות?" שאלתי ופתחתי את הדלת "היי!?" , "אמילי? מה את עושה פה?" שאלתי אותה ונתתי לה חיבוק חזק…"אל תשאלי..מבחנים מבחנים מבחנים!" היא אמרה לי תוך כדי שהיא נכנסת לחדר "ובדיוק עכשיו סיימתי את המבחן האחרון שלי לשליש הזה.." היא אמרה כשהיא יושבת על הספה הקטנה בסוף החדר.."אז..מה איתך?" היא שאלה כשהוצאתי שתייה מהמקרר הקטן של החדר.."בסדר את יודעת..רוקדים.." אמרתי לה כשסגרתי את המקרר בעזרת רגליי "אלה לא השמועות שאני שמעתי.." היא אמרה כשפתחה את פחית השתייה "איזה שמועות?" שאלתי אותה כשאני יושבת בסקרנות רבה על מיטתה של ורוניקה.."שבינך לדין מסיאס..יש רומן.." היא לגמה מהפחית והסתכלה עליי "מה?!" שאלתי אותה עם עיניים פעורות "סתם צוחקים איתך..וגם ככה יש לו חברה אז.."
"כן.." אמרתי לה בקול מאוכזב כשאני בוהה בנקודה לא ברורה ברצפה.."אני שומעת אכזבה בקולך?" היא שאלה מתעניינת כולה "מה? לא! " אמרתי לה בקול רם "טוב אם לא אכפת לך אני צריכה ללכת למה המורה שלי רוצה לעשות מין 'ישיבה' לרגל סיום המבחני השליש אז..ביי" היא קמה והתקדמה לדלת "חכי אני אלווה אותך" אמרתי לה ופתחתי את הדלת "ביי" , "ביי ומזל טוב!" צעקתי לה ונכנסתי לחדר