אהבה בסגנון ספרדי 11

לבשתי שמלת מיני פרחונית עם חגורה כתומה דקה שהתאימה לנעלי הסניקרס הגבוהות,פיזרתי את השיער שלי וירדתי אל הלובי,ישבתי על הספות המרובעות וקראתי את עיתון האקדמיה מרוב שעמום..
"נראה לי לקחת את הפגישה הזאת יותר מידי רחוק" שמעתי את דין מאחורי ועצמתי את עיניי להירגע,אין לי מושג מה קורה לילד הזה אבל מה שבטוח הוא מעצבן אותי..מאוד!,
קמתי מהכיסא והסתובבתי אליו "מה אתה רוצה?" שאלתי אותו עם ידיים משולבות..
"רואה את החבורה הזאת?" הוא שאל והצביע על חבורת נערים לבושים בשחור "נו מה איתם?" שאלתי "אני צריך שתעזרי לנו" הסתכלתי עליו ושאלתי "לנו?דין אתה רוצה לספר לי משהו?" הוא חייך ואמר "האחרונה שאני אספר לה משהו,זאת את!" והוא חייך "זה לא מה שאמרת לי.." אמרתי לעצמי וגיחכתי "טוב מה אתם צריכים?" שאלתי אותו והוא הסתכל עליי במבט מוזר "את לא יודעת בכלל מי אלה.." הוא אמר ואני צחקתי "נראה שלוק די הפליל אותכם" אמרתי והצבעתי אל לוק שנופף לי בידו במהירות,צחקתי ונופפתי לו גם..
"ילד דפוק" הוא מלמל לעצמו ואני חייכתי "אז הולכים?" שאלתי אותו ויצאנו מהדלת,התחלנו להתקדם אל עברם והם הובילו אותי למין סמטה חשוכה "אני צריכה להתחיל לרוץ?" שאלתי אותם עם מבט חושד ולאט לאט הלכתי אחורה,כולם צחקו ודייגו הסביר לי מה הם רוצים ממני "טוב אז..אסור לך לספר על המקום הזה בכלל! אם המנהל או אחד מהילדים מהאקדמיה ימצא את המקום הזה..הלך עלינו!" הוא הסביר והצמיד את הפנים שלו מול הפנים שלי והחזיק לי בכתפיים."אוקי הבנתי..אבל מה אני קשורה?" שאלתי ודין אמר לדייגו "נסביר לה בפנים כבר מתחיל להיות קר" הוא אמר והסתכל עלי "מה?" שאלתי אותו אבל הוא התעלם ממני והזיז את הפח הענקי שהיה שם "וואו!" אמרתי מהופנטת,לוק הסתכל עליי וצחק "שחצן!" הוא אמר וכולם צחקו ביחד..
נכנסו למסדרון ארוך עם חלונות מברזל אבל לוק הרגיע אותי ואמר "זה לא כלא!" הוא לחש לי באוזן ונרגעתי "יש עוד הרבה ללכת?" שאלתי אחרי חמש דקות של הליכה ב- 'כלא' הזה "את תמיד מתלוננת על הכול?" דין שאל אותי "רק מה שקשור אליך!" עניתי לו בחיוך מתגרה "אוו בחורה מחצה אותך!" לוק אמר בחיוך אבל דין התעלם…
"הגענו" אמר דייגו "מוכנה?" הוא שאל אותי "תפתח כבר!" עניתי לו בחיוך,הוא פתח את הדלת וראיתי את הסטודיו הכי יפה שראיתי בחיי!גרפיטי מגניב על קירות לבנים ומראה גדול שנפרסת על קיר שלם..היה הרבה מרחב שמה משהו שהוא נורא חשוב..
"איך?" שאלתי אותם בהלם..
"המון כוח רצון,מוטיבציה.." לוק התחיל לומר "וכסף" דין השלים אותו והמשיך "המון כסף" דייגו בא אלי מאחורה ושאל "את מוכנה לשמוע מה התפקיד שלך?" ושם את ידו על עורפי "נו.." , "אז כמו שאת יודעת ורוניקה ואני יצאנו לדייט.." חייכתי אליו ואמרתי "נו…" , "והוא רוצה להציע לה להיות החברה הרשמית שלו" לוק השלים אותו וחייך "תלך לשאול אותה אם היא רוצה להיות חברה שלי וזהו!?" דייגו התעצבן ולוק גיחך ואמר לו "בכיף,איפה אמרת שהיא נמצאת?" שניהם צחקו ודייגו הסתכל עליי והמשיך..
"את רק צריכה להגיד לי איך הריקוד..זהו בעיקרון..ואחר כך נצלם אותו ונוריד על דיסק" "למה אני?" שאלתי אותו בחשדנות "הם ראו אותך רוקדת פעם אחת וכבר התעוורו!" דין אמר ויכולתי לשמוע את הקנאה שבקולו אז עליתי על ההזדמנות ואמרתי לו "אם אתה רוצה אני יכולה ללמד אותך.." אמרתי בחיוך מאוזן לאוזן וראיתי את דין כבר 'מוציא עשן מהאוזניים' מרוב שהכעס השתלט עליו…
"טוב תתחילו,אני מבטיחה אני אהיה נחמדה" אמרתי והסתכלתי על דין..

(matt Steffanina-next to you)

"וואו.." אמרתי עם חצי פה פתוח "מי שהמציא את הריקוד הזה הוא גאון!" אמרתי ששמעו את ההתלהבות בקולי "תודה.." דין אמר וחייך חיוך מתגרה "כאילו..ברור שיש כמה טעויות…לדעתי!" אמרתי מהר כדי שההתלהבות לא תעלה לו לראש..
"טוב,הכי חשוב זה אם היא תאהב את זה.." דייגו אמר כשהוא מצפה לאישור ממני..
"היא תמות על זה!אבל..אולי כדאי שתציע לה בעצמה ככה שהיא תהיה מוקסמת" אמרתי לו "את יודעת מה..זה רעיון טוב אז..קבענו" חייכתי וקפצתי עליו בחיבוק..
"טוב אז מחר את תיקחי אותה ללובי ושמה אני כבר אציע לה.." , "אין בעיה המפקד" אמרתי לו והצדעתי "אין לי מושג מה הייתי עושה בלעדייך!" הוא אמר והרגשתי שלאמילי יש מזל ענקי מזה שבחור כמו דייגו מאוהב בה..
###
"נו בואי כבר,יא עצלנית!" צעקתי לאמילי שהשתרכה מאחור "אפשר לדעת למה סחבת אותי עד לפה?" היא אמרה לי כשהפרצוף שלה לא זז מהאיפון הורוד שלה..
"תאמיני לי את לא תתחרטי על זה!" אמרתי לה נרגשת כולי…
(Justin Bieber ft. Chris Brown-next to you)
התחילה המוזיקה ואמילי הרימה את מבטה מהאיפון כמו שרוב התלמידים עשו..האורות התחילו להתעמעם לאט לאט עד שנוצרה אווירה רומנטית.."ורוניקה?ורוניקה וויליאמס?" שמענו את הקול של דייגו ברמקולים של בית הספר "רוז מה קורה פה?" היא לחשה לי באוזן כשזרקור לבן האיר עליה,הזרקור השני טייל בשאר החדר עד שהוא נעצר על נער עם מעיל שחור..הנער הסתובב והכובע של המעיל היה חבוש לראשו ומסכה לבנה הייתה על פרצופו..המוזיקה התחילה להתנגן חזק יותר יותר והנער התחיל לרקוד כשאליו הצטרפו עוד ארבעה נערים שעמדו מאחוריו..והם התחילו לרקוד,אני לא יכולתי להוריד את החיוך המטופש שעלה על פניי למשך הריקוד כולו…
בסוף הריקוד הנער התקרב אל ורוניקה והחזיק בידה "תורידי לו את המסכה" לחשתי לה באוזן..היא החזיקה בידיה את המסכה והורידה אותה בעדינות "דייגו?" היא שאלה וחייכה הוא החזיק בשתי ידיה ואמר "אני לא יכולתי להפסיק לחשוב עליך מאותו הרגע שנפגשנו שלא נדבר על הפגישה שלנו..ורוניקה את הראשונה שאני מרגיש כלפיה את הרגשות האלה ורציתי לשאול אותך משהו.." ורוניקה הייתה מוקסמת ממנו ולא יכלה לדבר..הוא ירד על רגלו כשהוא מחזיק בידיה ושאל אותה "ורוניקה את רוצה להיות חברה שלי?" כולם מחאו כפיים ושרקו אבל רק ורוניקה עמדה ולא זזה,החזקתי אותה בזרוע והיא התעוררה מההלם.."כן" היא אמרה וכולנו צרחנו ושרקנו..