אהבה בסגנון ספרדי המשך 5

~לאחר 5 שנים~
"חזרנו מהפרסומות ואני כאן עם הדי ג'י וה-זמר דין מסיאס! שלום דין.."
"היי רייצ'ל"
"אז איך זה להצליח ברמה עולמית בתעשיית המוזיקה תוך כמה שנים? ארבע?"
"כן..ארבע שנים"
"וואו! לפי מה שאני הבנתי ותקן אותי אם אני טועה..אתה בכלל רצית להיות רקדן"
"אממ כן אפשר לומר..למדתי באקדמיית הריקוד של סגנונות אמריקה הדרומית ומשם התחלתי לצמוח לזה.." דין חייך בנימוס אל המראיינת המוקסמת ממנו וחיכה לשאלתה ההבאה "איך? הרי אם רצית להיות רקדן אז איך זה שיצאת די ג'י ובוא לא נשכח את יכולות השירה שלך.."
"קודם כל אני נורא שמח שאת אוהבת את המוזיקה שלי ובקשר לשאלה שלך..כשהייתי באקדמיה הייתי בקשר עם מישהי ואהבתי אותה נורא! יכולתי למות למענה.."
"אבל היא זרקה אותך?" המראיינת עיוותה את פניה והנהנה בהבנה "לא..היא..נהרגה..בתאונה"
"אה.." פניה של המראיינת הרצינו וידיה החלו לדפדף במהירות את הכרטיסיות בכדי לחפש שאלה הולמת יותר "אני נורא מצטערת לשמוע..אבל היא הייתה הסיבה העיקרית שאתה בכלל התחלת ליצור מוזיקה?"
"כן.."
"בוא נעזוב את הנושא הזה..אני חושבת שכדי שנדבר על המערכת היחסים ה-ל-ו-ה-ט-ת בינך לבין הזמרת הבין לאומית…מריאנלה גונזלס! אני חייבת לשאול! האם כל המערכת יחסים הזאת היא בעצם גימיק של 15 דקות של תהילה או של אהבה אמיתית?"
"תראי..אולי כשאתם רואים בתמונות הפאפרצי את החיבוק הקטן הזה פה והנשיקה הקטנה שם אתם חושבים שזה רק גימיק..אבל כמו שאת מראה חיבה לבעלך בציבור בדרך שלך זאת הדרך שלנו..אז אני מצטער מאוד לכל צלמי הפאפרצי שאנחנו לא מספקים לכם תמונות עסיסיות.." דין גיחך קלות ואחריו גם המראיינת והקהל "טוב אז..הזמן עובר כשנהנים ולצערי ה-ר-ב אנחנו נאלצים להיפרד מדין,תודה רבה שהגעת הנה! דין מסיאס חברים!" קול התשואות של הקהל נשמע ודין עשה את דרכו אל מאחורי הקלעים לאחר שחיבק את המראיינת ונופף שלושה פעמים אל הקהל "ארבעה פעמים! לא שלושה..ארבעה!" הסוכן של דין קפץ אליו ואמר לו בהיסטריה עם המבטא הצרפתי הכבד שלו "אוקיי טון טון הבנתי.." דין גיחך ולקח את בקבוק המים שהושיטו לו "היי.." מריאנלה נשענה על שולחן הכיבוד וחייכה אליו "היי" הוא סינן ונשק לה נשיקה עסיסית "היית נפלא" היא חייכה ושמה את ידיה על צווארו "כן טוב.." דין הצטנע ושניהם צחקו "בגד חדש?" הוא שאל לאחר שמישש את בד שמלתה "אתה משתפר מיום ליום.." היא מלמלה לו ונשקה לו ארוכות "אממ דין.." טון טון הפריע להם בנשיקה העסיסית שלהם והחזיק בפלאפון המשודרג שלו "השגתי לך את המספר.." טון טון החזיק את הפלאפון שלו ובידו פתקית מקופלת "מספר? של מי?" מריאנלה הניחה את ידה על כתפה של דין ושאלה לא מבינה "חבר ותיק.." דין חייך והרגיש את נשימותיה של מריאנלה באוזנו "אל תשכח את מסיבת יום ההולדת שלך שבוע הבא ועדיין צריך לטעום עוגות אז..בחדר שלי.מחר.שבע בערב ו..תביא שמפנייה" מריאנלה קרצה לו והלכה מן המקום שמבטם של דין וטון טון בוהים בה "היא.." טון טון התחיל לומר ודין סטה מן הנושא "המספר טון טון" דין הושיט את ידו וחיכה "כן אדוני,הנה" טון טון הלך מן המקום והשאיר את דין לבדו
"מאפיית קרלוס שלום במה אוכל לעזור?" קול של מזכיר צעיר נשמע מהצד השני של הקו
"שלום,אני רוצה לקבוע פגישה עם מנהלת הסניף בבקשה.הבנתי שהמשרד שלה עבר לקליפורניה" דין נשען על שולחנו והניח את ידו על עורפו,הוא לא רצה שבת זוגתו כבר ארבע שנים תזמין לו עוגה ליום ההולדת,בפעם האחרונה שהיא הזמינה עוגה שהייתה ורודה עם שושנים אדומים על כולה
"אין בעיה אדוני תן לי רק לבדוק ביומן רגע.." דין חיכה על הקו בעודו משחק באצבעותיו בעצבנות "דין אנחנו צריכים לזוז.." טון טון הגיח ממולו וסימן לדין לבוא "רק רגע.." דין הרים את אצבעו והלך לצד
"אדוני?"
"כן,אני פה"
"לפי מה שאני רואה בלוח הזמנים יש חלון פנוי ביום שלישי ורביעי בשעות אחת וחצי וארבע"
"תקבע לי ליום שלישי באחת וחצי"
"אין בעיה..עוד משהו?"
"לא,תודה"
"יום טוב אדוני"
"יום טוב"
דין ניתק את בשיחה והלך אחריי טון טון "היי טוני!" דין צעק לטון טון ויישר את כובעו "אתה זוכר שביום שלישי יש לי פגישה באחת וחצי נכון?" דין המשיך ללכת ושם את משקפי השמש שלו בדרכו החוצה "עכשיו אני זוכר" טון טון הוציא את יומנו ורשם את הפגישה "אבל יש בעיה קטנה.." דין עצר והסתכל על טון טון בעוד המעריצות שדחפו אחת את השנייה צעקו מחוץ לדלת הפתוחה לרווחה "מה הבעיה טון טון?" דין שאל בטיפת איום "יש לחבר שלך מסיבת..נעליים" טון טון סידר את צווארו באי נוחות "מסיבת נעליים?"דין שאל ולאחר כמה שניות החל לצחוק "לוק.." הוא התקדם אל עבר היציאה וחייך את חיוכו הכובש..