אהבה בסגנון ספרדי המשך 12

"מה את עושה פה?" אביה של רוז עמד במפתן ביתו "אני רוצה לשאול אותך משהו.." רוז אמרה לו ועצרה אותו כשבא להיכנס לבית "הו לא..זה יהיה קצר.." היא אמרה לו ולא בזבזה זמן "הפסקת להמר?" היא שאלה אותו במבט בוחן "מה השאלה הזאת אמורה להביע?!" הוא שאל בכעס "כמובן שהפסקתי!"הוא צעק ושתיקה מביכה שררה באוויר לכמה שניות "למה את שואלת?" הוא שאל בוחן את המקום כדי שאף אחד לא יישמע "כי החברים שלך באו לביקור קצר אצלי בבית.." רוז אמרה "רוז.." הוא לחש את שמה והסתכל לאחור לראות שאף אחד לא מסתכל עליהם או מצוטט "לא אבא..אני שתקתי לך כשעזבת את אמא בגלל זה ושתקתי לך כשהקמת משפחה ולא כללת אותי בה..ובמיוחד שתקתי לך על זה שאחרי ה..מקרה..האשמת אותו בכל מה שקרה והיית קר אליי ברגעים שהייתי צריכה אותך…" היא הסתכלה אליו "אבל עכשיו..אני מרגישה שאם מישהו פה צריך לקבל את האשמה עליו זה אתה…נמאס לי לנקות את הבלגן שאתה משאיר אבא! ומעכשיו אתה תסתדר בעצמך…אני נוסעת לספרד עם כרטיס לכיוון אחד.." רוז אמרה לו וחיבקה אותו "ביי אבא" היא נשקה לו על הלחי "אל תדאג..אני לא אשאיר עקבות אחריי…" היא אמרה ונכנסה אל המכונית שלה ולחצה על גז,הטלפון החל לצלצל אך זה לא הזיז לה..היא המשיכה ללחוץ על הגז ונסעה במהירות עד שראתה באופק מדרון ענקי ובשנייה האחרונה קפצה מהמכונית "שלום..אני רוצה לדווח על תאונה.." היא דיברה בפאניקה מזויפת וניתקה את הפלאפון כשמבטה לא מתנתק ממכוניתה שמדרדרת עד שהתרסקה על האבנים "ספרד.." היא הסתכלה על בכרטיס שבידה וחייכה..
"אין לי מושג איפה היא אוקיי!?" רוז התקדמה אל עבר בריטני הלחוצה "הנה את!" היא צעקה ותפסה בידה של רוז "איפה לעזאזל היית?" בריטני שאלה אותה כשהם עלו על המטוס "הייתי צריכה לעבור בבית.." רוז אמרה וחייכה לדיילת שהראתה לה איפה היא יושבת "את פשוט לא נורמאלית..כולם התחרפנו בגללך!" בריטני אמרה וישבה במושב שליד המעבר "אני יודעת ואני מצטערת.." רוז אמרה וישבה מצידו השני של המעבר "זה כבר לא משנה..העיקר שאת פה.." בריטני אמרה והתרווחה על המושב "כן.." רוז אמר והניחה את התיק מתחת למושב "יש לך תא פה למעלה.." בריטני אמרה לה מצביעה מעל ראשה של רוז "אני מעדיפה שזה יהיה מתחת לרגליים שלי.." רוז אמרה וחייכה חיוך מנומס "סליחה?" רוז שמעה קול גברי "כן?" רוז ענתה בנחמדות "כאן זה מושב בי 2?" הקול שאל ורוז ענתה לשלילה "אה..אוקיי..תודה רבה" הקול אמר והתקדם במעבר "הנה אתם!" הוא קרא והצביע על דייגו ולוק "הנה אנחנו!" הם צעקו ורוז הסתכלה עליהם לכמה שניות והחזירה את מבטה אל בריטני..
"כאן זה בי 2?" דין שאל וחיפש בעיניו את המושב שלו "פה זה בי 2.." הוא שמע קול נשי ובחורה שחומה עם שיער שטני קמה והסתכלה על דין בחיוך מתק ועל גופה לבשה שמלה סקסית "שלום לך בי 2.." דין מלמל וחייך בערמומיות…
"אז יש לנו בחמש את הפגישה עם המנכ"ל ומיד אר כך תחזרי למלון תתארגני לנשף וברבע לשבע את תיסעי לבית הנשיא ובשמונה יתחיל הנשף..עכשיו איפה בן הצלם?" בריטני חיפשה בעיניה את הצלם כשרוז נעוצה עם מבטה קדימה "אחח בריטני..בריטני..את חברה טובה..אני מצטערת" רוז הסתכלה על בריטני מרחקת לכיוונו של בן ורוז ניצלה את ההזדמנות המושלמת והתקדמה אל עבר השירותים "רוז?" היא שמעה את בריטני קוראת בשמה "רוז! אויש נו לא עוד הפעם! רוז!" רוז הניחה את התיק שהיה בידה והוציאה משם ג'ינס שחור,גופייה לבנה,ז'קט שחור ופאה "יש פה מישהו?" היא שמעה מישהי דופקת על הדלת "כן" רוז ענתה ברוגע וסידרה את הפאה האדומה שלראשה "תמיד אמרתי שפוני מחמיא לי" היא קרצה למראה ויצאה מהתא מחזיקה בתיק "או תודה לאל!" רוז התעלמה מההערה הצינית והתקדמה אל עבר שורת מוניות בעודה לובשת משקפי שמש גדולים "בבקשה גברתי" היא חייכה בנחמדות אל עבר הנער שפתח לה את הדלת "תודה" היא נכנסה למונית והעבירה מבט אחרון אל עבר הנער,הורידה קצת את המשקפי שמש והחזירם לאחר כמה שניות כשהיא אומרת לנהג את היעד "להתראות" היא חייכה אל מבטו המהופנט של הנער והמונית החלה לנסוע "רוז!" היא שמעה את קולה של בריטני מחפש אותה ולא סובבה את ראשה…
"תודה" היא סגרה את הדלת והסתכלה על הבית הענקי שעמד למולה "רוז?" היא ראתה את אימה מתקרבת אליה בהתרגשות "אמא.." היא צחקה וחיבקה אותה חזק מה גרם לך לבוא לספרד ולהיפרד מקליפורניה שופעת השמש?" אימה צחקה וליטפה את פניה של ילדתה "רציתי חופש..אני מניחה.." רוז חייכה והחזיקה בידיה של אימה "בואי..את בטח גוועת ברעב!" היא חיבקה אותה ושניהן הלכו במעלה שביל הגישה אל כיוון הבית "אלחנדרו! היא פה!" אימה צעקה והניחה את המזוודה של ילדתה ליד הדלת "אלחנדרו?" רוז שאלה וכמה שניות לאחר מכן ירד ממעלה המדרגות גבר נאה ושחום עם חיוך לבן כסיד שהשאיר אותה המומה "הוא דומה לו קצת.." אימה לחשה לה וחייכה "קצת?" רוז שאלה כשהגבר נעמד למולה "את בטח רוז.." הוא הושיט את ידו ורוז הייתה יותר מידי מופתעת מלהושיט לו את ידה בחזרה "היי.." היא מלמלה והרגישה את ידה של אימה "ואתה בטח אלחנדרו.." רוז חייכה והושיטה את ידה "אמא לא מפסיקה לדבר עלייך.." רוז אמרה ואימה חייכה לה חיוך תודה "אני מקווה שרק דברים טובים.." הוא צחק והעביר את מבטו בין שתיהן "איפה דילן?" אימה של רוז שאלה בסקרנות "הוא בטח למעלה.." אלחנדרו סובב את מבטו "דילן!" הוא צעק וממעלה המדרגות נשמע קול גברי "מה עכשיו?" רוז הסתכלה על הגבר יפה התואר שיורד המורד המדרגות ומסתכל עליה באותו המבט שהסתכלה עליו "נעים מאוד..רוזלין חוארס" רוז הושיטה את ידה ולא הסיטה את מבטה ממנו "דילן ריצ'ארד" הוא אמר במבטא בריטי ונישק את ידה כשמבטו לא ניתק ממבטה "דילן הוא סטודנט באוניברסיטה שאלחנדרו מרצה בה..הוא יתארח כאן לכמה זמן.." אימה של רוז חייכה והניחה את ידה על גבה של רוז "אוקיי.." רוז חייכה חיוך קטן כשאימה ובעלה עלו לקומה השנייה "אז..את הבת המדוברת?" דילן שאל "סליחה?" רוז שאלה בנימוס ושניהם יצאו אל הגן "אנג'לה לא מפסיקה לדבר עלייך..כמה את חכמה..ומצליחה..אבל היא לא הזהירה אותי מהיופי שלך.." הוא חייך ושילב את ידיו מאחורי גבו "זה הכי טוב שיש לך?" רוז שאלה משועשעת "תלוי..זה הצליח לי?" דילן שאל עם חצי חיוך "לא.." רוז אמרה לאחר כמה שניות של מחשבה "יש לי את כל הזמן שבעולם הרי את לא הולכת להיעלם לי.." הוא אמר בחיוך והתקדם אל עבר המחסן הרעוע בזמן שרוז חזרה מוקסמת אל תוך הבית ואחזה במזוודתה כשרגליה