אהבה בנעלי הבלט-פרק 1

"קריסטין תתרכזי!" צעקה המורה על קריסטין שלא יכלה לעמוד בקצב
"סליחה מיס." היא אמרה בדאגה אבל עדיין לא התרכזה.המחשבה על אביה הציפה את גופה ולא נתנה לה מנוחה.
"קריסטין צאי מפה מיד!אני לא מוכנה לראות בנות שמזייפות בתנועות,ידעתי שהקבוצה הזאת זה לא המקום בשבילך." היא אמרה בקול קר והאופייני לה
"רגע מיס,את מוציאה אותי מהקבוצה?" קריסטין שאלה בבהלה
"זה בדיוק מה שאני עושה,לכי הביתה." היא אמרה בעצבים והמשיכה לאמן את הבנות האחרות. קריסטין הלכה לעבר התיק שלה בעצב מתעלמת מכל הציחקוקים המזלזלים של הבנות.
קריסטין יצאה החוצה בייאוש והלכה לעבר ביתה מנסה להתעלם מהקור של לונדון מה שלא ממש הצליח לה.
"אבא בבית?" היא שאלה בחוסר סלבנות את השומר שעמד בכניסה
"כן והוא עצבני." הוא ענה לה
"מאוד מפתיע." קריסטין אמרה בציניות וצעדה לעבר הבית הגדול שבחיים לא הבינה למה הוא עוזר,הרי גרים בו רק שלושה אנשים מתוך מליון חדרים.
"אבא" היא אמרה בתהלהבות מזוייפת
"אני צריך לדבר איתך על העסק." הוא אמר בטון קר ורע.
"לא עכשיו טוב?" היא שאלה בעצבים
"למה לא עכשיו? הוא שאל עצבני
"כי הוציאו אותי מהבלט בגללך!" היא צעקה והיא ידעה שהולכת להסתבך.
"תדברי אלי בכבוד אני לא חבר שלך והגיע הזמן שתעופי מהבלט המטופש שלך!" הוא צעק חזרה
"תן לי כבוד ואני אביא לך כבוד בחזרה,טוב? טוב." קריסטין אמרה בעצבים והלכה לעבר חדרה לא מתייחסת לצעקות של אביה מלמטה. היא הביטה על נעלי הבלט שלה והדמעות זלגו מעינייה,מגיל קטן החלום שלה היה להצליח בתחום הזה אבל אף אחד לא חיזק אותה,היא תמיד הייתה לבד עם החלומות שלה והנה גם הם נגמרו.
"קריסטין!" הדלת נפתחה בחוזקה
"נטליה." קריסטין חייכה חיוך מזוייף
"תקראי לי אמא מובן?" היא שאלה בעצבים
"אני כבר לא יודעת מי אמא שלי עם כל הנשים שאבי שכב." קריסטין ענתה בזילזול והמשיכה להביט על הנעלי בלט.
"תתייחסי אלי בכבוד,מובן לך?" היא צעקה
"אין לי מה להתייחס אלייך בכבוד.את בת עשרים ואת גדולה ממני בשלוש שנים שהם חסרי ערך עבורי" קריסטין אמרה באדישות וגרמה לנטליה לצאת מהדלת בעצבים מצפה לשיחה עם מכות מאביה.
"זונה." קריסטין אמרה לעצמה וגיכחה בעצבים.
"קריסטין בואי לפה!" אביה צעק מלמטה והיא הבינה שהלך עליה.
"כן אבא?" היא שאלה באדישות והתיישבה ליד שולחן מביטה על ארוחת הערב שהגישו לה.
"מהיום נטליה היא אמא שלך ולא אכפת לי אפילו שהיא גודלה ממך רק בשלוש שנים." הוא צעק
"אבא פעם הבאה שאתה מתחתן אל תתחתן עם מישהי שרוצה אותך בגלל הכסף המזויין הזה"קריסטין אמרה באדישות שעיצבנה את אביה.
"תקשיבי לי טוב.אם את לא רוצה שברגע זה אני אוציא אקדח וארה בך תסתמי,מובן?" הוא שאל בעצבים
קריסטין הנהנה בבהלה והמשיכה לאכול בלי להגיד כלום כי פחדה מאביה.היא ידעה שהוא יכול לעשות הכל