אהבה במחנה קיץ פרק 3

עברנו כל מיני בדיקות בשדה התעופה של לונדון ולאחר מכן האוטובוס חיכה לנו מחוץ לשדה.
"יאללה נוסעים לקמפוס, שם נפגוש את כל החברים שילוו אותכם במהלך החודשיים" חייך לירון.
"אה! עכשיו גם נומר לכם את סידור החדרים, אתם תהיו 4 בחדר" חייכה ליאורה.
"טוב אז ככה," החל לדבר לירון, "אממ.. את הבנים ליאורה תקריא תכף עכשיו אני מקריא את סידור חדרי הבנות. דניאלה, שרון, מור ובר באותו חדר. אה.. דנה, קים, מעיין ועדן ביחד.." וכך הוא המשיך. אני, דנה ומעיין צרחנו משמחה ומיד הסתכלנו סביב לחפש את עדן.
"היי אני עדן" חייכה. היא הייתה פשוט מהממת! אחת היפות שראיתי (: עיניים כחולות בהירות ושיער שחור עם פוני בובה. היה לה עגיל באף, מה שהוריי לא מרשים לי לעשות.
"היי" חייכתי. הגענו לאחר חצי שעה, סחוטים מעייפות, לקמפוס.
שם נתנו לנו שעה להתארגן בחדרים ולאחר מכן אמרו שתהיה הרצאה ממנהל הקמפוס.
הרגשתי שאנחנו אלפים! והיינו רק 200 ילדים בערך..
"הנה!!!!!" צרחה עדן.
"חדר מספר 232" חייכתי. עדן פתחה את הדלת ונכנסנו בצרחה.
החדר היה ענק! מיטה לכל אחת, עם מזרון ממש ממש נוח, מקלחת ושירותים, מטבחון קטן, עם מקרר וזה וארון בגדים ממש גדול (: יאו איזה כיף !
התארנו, התקלחנו והלכנו לכיוון מקום המפגש שאמרו לנו להיות שם בדיוק ב-8 בערב.
ההרצאה הייתה ממש משעממת ואחריה הלכנו לאכול בחדר האוכל.
אחרי האוכל נתנו לנו בערך חצי שעה להסתובב בקמפוס ולדבר עם כל מיני ילדים, להכיר קצת וב-10 יש כיבוי אורות.
"יאללה אתן באות לסיבוב?" שאלתי את הבנות.
"יאללה" חייכה מעיין.
"לא, אני מחכה לחברות שלי, תכף הן יבואו ואני אלך איתן. ניראה אותכן כבר" צחקה.
הרגשתי ממש מעוצבנת והתחשק לי להביא לה כאפה!
"איך שתרצי" אמרה דנה ויצאה מהחדר. מעיין אחריה וגם אני.
הקמפוס היה מהמם והתרגשתי נורא לחשוב שכאן אני יהיה חודשיים שלמים!!
"אחותי" שמעתי קריאה, הסתובבתי וראיתי את דור ושון עומדים מולי.
"מה קורה?" חייכתי.
"נחמד. נו, איך הבנות איתך בחדר?" שאל שון.
"דנה איתי, זאת מעיין ויש עוד ילדה אחת, עדן.." אמרתי.
"עדן זוארץ? כן חח דיברתי איתי מקודם, אחלה ילדה" חייך דור. שון התחיל לצחוק והרגשתי שמשהו מוזר קורה.
"לא בדיוק אחלה אבל.. שיהיה" צחקתי.
"היא בחדר?" שאל דור.
"אמורה להיות" אמרה מעיין.
"אחלה, אחי אתה בא?" שאל דור והחל להתקדם לכיוון אזור הבנות.
"יאללה ביי, נראה אותך מחר בבוקר" אמר שון ונתן לי נשיקה על הלחי.
"שמעו אני חוזרת לחדר אני מתה לישון.." אמרה דנה.
"נראלי אני גם" אמרה מעיין.
"טוב אני נשארת פה, אני יבוא תכף" אמרתי. לא התחשק לי לחזור לחדר עכשיו..
הן הלכו ואני התקדמתי קצת, לא יודעת לאן אפילו.
לפתע הרגשתי שמישהו תופס בכתף שלי ונבהלתי. הסתובבתי לאחור וראיתי את לירון, המשגיח והמדריך שלנו (:
"מה את עושה פה לבד?" שאל.
"אה.. חברות שלי חזרו לחדר ואני נשארתי לסיבוב" חייכתי. הוא הסתכל בשעון ואמר:
"כן, נשארו עוד 10 דקות, אני אלווה אותך לסיבוב- מסכימה?" צחק.
"ברור" חייכתי. הוא היה גבוה, שרירי אבל בדיוק כמו שאני אוהבת, לא נפוח מידי אבל גם לא רזה מידי, עיניים ירוקות בהירות ושיער שחור קוצים, עגיל אחד באוזן, ובגבה. ובקיצור, מי שלא הבין- מושלם.
התחלנו להתקדם ואז התיישבנו קרוב לבריכה.
הוא הרים את המכנסיים שלו עד הברך והתיישב, טבל את רגליו בבריכה. כך גם אני.
הרגשתי שהערב הזה, לא ייגמר בקרוב..

תגובות ממשיכה