אהבה במחנה קיץ ~ פרק 12

פרק ארוך כמו שהבטחתי <3

הלכנו ביחד לחדר אוכל וכשהגענו כולם הסתכלו עלינו ממש מוזר.
התיישבתי ליד דנה ומעיין ואכלנו.
היום המדהים הזה נגמר. אני מקווה שלא טעיתי בכמה דברים שעשיתי..
עכשיו הגיע החלק הקשה- לשמור על זה בסוד.
חזרנו לחדר לאחר ארוחת הערב ובדיוק כשנכנסנו הפלאפון שלי צלצל.
____: "תהיי בעוד רבע שעה בכניסה לבריכה"
אני: "מי זה?"
___: "תגלי אם תבואי. ביי"
וניתק.
טוב מה אני הולכת לעשות עכשיו ? X :
"מי זה?" שאלה דנה.
"אין לי מושג.. מישו ענה ואמר לי להיות בכניסה לבריכה בעוד רבע שעה. מה לעשות?" שאלתי אותה.
"תלכי, ברור אולי יש לך מעריץ אלמוני" צחקה מעיין. זאת והפנטזיות שלה :)
"מה פתאום חח וגם אם כן.. אני לא צריכה אחד כזה אני מספיק בסיבוך משל עצמי" רמזתי למרות שלא רציתי.
"אה?" שתיהן התסכלו עליי.
"אממ.. לא משנה.. טוב ניראה לי אני אלך" אמרתי.
"טוב לא משנה תספרי לי אחר כך.. לכי ואם קורה משהו תני צלצול אנחנו ישר באות" אמרה דנה.
"סבבה" אמרתי. החלפתי לג'ינס ארוך סקיני מהמם וחולצה סירה לבנה. שמתי נעלי עקב לבנות, סידרתי קצת את השיער, איפור בושם וכאלה ויצאתי.
הגעתי לכניסה של הבריכה וחיפשתי את ה"מסתורי".
"טוב לא באתי לפה סתם אני מקווה.." לחשתי לעצמי.
"לא, לא באת סתם" שמעתי קול מאחורי. הסתובבתי וזה היה…………… דור!
"דור תגיד אתה בסדר?! למה התקשרת והבהלת אותי ככה?! אם היית אומר שזה אתה עדיין היית באה.." אמרתי.
"למה עשית את זה?" שאל והתיישב על אחד המיטות שיזוף האלה שהיו ליד הבריכה.
"את מה?"
"את כזאת מעצבנת! תעני לי פעם אחת ולתמיד מה יש לך כבר! למה הברזת לי והלכת עם לירון ועד כל הסרט התמזמזת איתו?! מזלך שלא סיפרתי כלום לאח שלך.. לבינתיים.." אמר.
"טוב דבר ראשון, תספר מה שבאלך, הוא לא אבא שלי ולא אמא שלי! אלו החיים שלי ואני יעשה מה שבאלי! ו.. בקשר.. אממ.. אני מצטערת.. פשוט גם אתה וגם הוא וגם דוני רציתם שאני יצא איתכם באותו יום ואני.. לא ידעתי מה לעשות.. לדוני אמרתי שאני יהיה איתו ביום למחרת אבל הסיפור איתו כבר נגמר.. ואממ.. לא ידעתי אם לבחור בך או בו.. בחרתי בו. ומהרבה סיבות תאמין לי.. אני יודעת שיצאתי לא בסדר אבל.. אני מצטערת.." אמרתי.
"אתם ביחד את והוא?" שאל.
"אממ..לא.." אמרתי.
"מה זה ההיסוס הזה?" 
"אין היסוס. אנחנו לא" אמרתי בביטחון מזויף כזה.
"בואי לפה.." אמר ופינה לי מקום לידו. התיישבתי לידו.
"אני ממש מצטערת.." אמרתי.
"זה בסדר, רק רציתי לדעת.. את יודעת שאת אחת מהידידות הטובות שלי, למרות הכל. את כמו אחות קטנה בשבילי ואני מרגיש צורך כזה לשמור עלייך.." אמר.
"אבל אני לא צריכה את זה.. אתה ושון צריכים להבין שזה החיים שלי שאני יודעת לשמור על עצמי ולמרות שאני מעריכה את מה שאתם עושים בשבילי, אני יכולה לדאוג לעצמי" אמרתי.
"אנחנו סך הכל עושים את זה כי את חשוב לנו וכי אנחנו אוהבים אותך"
"תודה.." אמרתי. הוא הסתכל עליי במבט קצת עצוב, אני מכירה את המבטים האלו שלו.
"קרה משהו?" שאלתי.
"אני ועדן כבר לא ביחד.." אמר.
"מה?! ממתי?!" נבהלתי. מצד אחד, ממש שמחתי שהוא לא עם הנחש הזאת ומצד שני, התבאסתי בשבילו כי ראיתי שהוא בדיכאון..
"סתם, לא הלך.. היא ילדה קטנה ואני לא יכול להתמודד איתה" אמר.
"אתה בסדר?" שאלתי.
"אפשר לומר. את מכירה את ההרגשה ? שאת מרגישה שהלב שלך פשוט צובט וכואב כי את אוהבת מישהו ולא מסוגלת להתנתק מזה למרות שאת יודעת שזה לא יילך.. הדבר היחיד שאת רוצה זה לישון בזרועותיו ולחבק אותו בלי סוף? לתת לאהבה לסחוף אותכם לעולם של רגשות ו.. לא יודע.." אמר.
"אני מכירה, הכי בעולם.. זאת ההרגשה שהכי מוכרת לי" אמרתי, איזה אירוניה חח זאת ההרגשה שאני מרגישה או בעצם הרגשתי כלפיו..
"אז ככה אני מרגיש עכשיו" אמר.
"באמת אהבת את עדן?! תוך יום התאהבת בה עד כדי כך שככה אתה מרגיש כלפיה?! שאלתי.
"מישהו אמר שזאת עדן? עדן הייתה סתם סטוצ' כזה.. לא משהו רציני.. היא באמת נראית לך אחת של קשרים רציניים?" 
"לא.. אז מי זאת?" הסתקרנתי.
"אני לא יגיד לך" אמר.
"נו" צחקתי.
"לא" צחק גם הוא.
"אני יודעת מה יגרום לך להגיד לי.." אמרתי והתחלתי לדגדג אותו. שנינו צחקנו כמו משוגעים, לפתע הוא נפל לאחור ואני עליו. קמתי מיד והתיישבתי, בלי לחשוב פעמיים. אחרי כמה שניות של שקט הוא אמר:

6 תגובות ממשיכה <3