אהבה במחנה קיץ ~ פרק 11

בנות תקשיבו העלתי את פרק 11 למרות שלא היו 5 תגובות כמו שביקשתי וזה ממש קצת בפרק הזה אני מבקשת רק 3 תגובות כי הוא ממש קצר והפרק ההבא הולך להיות ממש ארוךך! אז בבקשה בנות תגיבו כי אני לא אעלה עוד פרקים אם לא יהיה מספיק תגובות <3

בסוף החלטתי ללכת על זה. הוא נישק אותי..
זו הייתה נשיקה כ"כ מלאת תשוקה, ואהבה, ועדינות.. הרגשות שלי הציפו אותי והרגשתי הכי נוח בעולם, הכי טוב בעולם.. בחיים לא חשבתי שארגיש כל כך הרבה אהבה בנשיקה אחת..
הוא חיבק אותי, ולא עזב.
"אני מקווה שאת לא כועסת.." אמר.
"לא.. תודה.." אמרתי.
"אני אוהב אותך.." אמר ונישק אותי שוב.
"אני לא רוצה להיפגע.. אני כל כך לא בנויה לזה.." אמר.
"את לא.. תהיי רגועה.." אמר.
"בובה, תפתחי לנו את הדלת!" שמעתי קריאה מבחוץ.
"מי זה?" שאלתי.
"דנה! ומעיין! ועדן! נו תפתחי! עוד כמה דקות חדר אוכל ואנחנו רוצות להתארגן!" אמרו.
"בסדר, שנייה אני.. אני.. מתלבשת.." אמרתי.
"אוי לא.. מה נעשה?!" לחשתי.
"תירגעי.. נגיד להם שדיברנו פשוט.." לחש בחזרה.
" לא זה לא הולך ככה.. תתחבא בארון בגדים שלי.. יש פה מקום.. הן לא יגעו בארון הזה.." אמרתי. הוא נכנס לארון ופתחתי את הדלת.
"תודה לאל! עוד כמה דקות צריך ללכת לאכול ארוחת ערב ואנחנו גם צריכות להתלבש מה נסגר.." אמרה עדן.
"טוב סליחה.." אמרתי.
"יאו תביאי לי חולצה ממך" דנה ניגשה לארון שלי. מיד זינקתי לעברה ועצרתי אותה. 
"לא!" צעקתי.
"מה?! חחחח מה עובר עלייך סך הכל ביקשתי חולצה.." אמרה.
"כן.. אבל.. אממ.. אין לי חולצות יפות להביא לך.. חוץ מזה זה רק ארוחת ערב.. מה יש לך להשקיע.." אמרתי.
"כל הבנים החתיכים כאילו יהיו! נו בבקשה יש לך את החולצה הכחולה הזאת שאני מתה עליה.. תביאי לי אותה.." ביקשה.
"טוב בסדר.. אבל יקח לי זמן למצוא אז… לכי להתארגן בינתיים.." אמרתי. פתחתי את הארון ממש טיפה וראיתי את לירון נדחס שמה.. לקחתי את החולצה ועל הדרך הוא קרץ לי. סגרתי את הדלת של הארון והבאתי לדנה את החולצה. אחרי כמה דקות כבר כולנו היינו מוכנות.
"תתקדמו אני כבר באה.." אמרתי והן יצאו מהחדר.
"וואו חנקת אותי פה!" לירון יצא בשניה שהן יצאו מהחדר.
"סליחה מאמי.." נישקתי אותו.
"איך אפשר לא לסלוח לדבר יפה כמוך אה? יאללה בואי לחדר אוכל.." אמר.
הלכנו ביחד לחדר אוכל וכשהגענו כולם הסתכלו עלינו ממש מוזר.
התיישבתי ליד דנה ומעיין ואכלנו.
היום המדהים הזה נגמר. אני מקווה שלא טעיתי בכמה דברים שעשיתי..
עכשיו הגיע החלק הקשה- לשמור על זה בסוד.
חזרנו לחדר לאחר ארוחת הערב ובדיוק כשנכנסנו הפלאפון שלי צלצל.
____: "תהיי בעוד רבע שעה בכניסה לבריכה"
אני: "מי זה?"
___: "תגלי אם תבואי. ביי"
וניתק.

פרק קצר, רק 3 תגובות ומעלה פרק ארוך במיוחד בשבילכן מיד!