אהבה בלתי נמנעת הקדמה
שי עמד שם חסר נשימה ללא יכולת לזוז, פשוט עמד שם והביט בה.
הוא הרגיש כאילו בעוד מספר שניות הוא עומד פשוט לקרוס, כאילו הגוף שלו והראש שלו מנותקים אחד מהשני, לא קולט מה קורה סביבו.
מסרב להאמין, מקווה להתעורר ולגלות שהכול חלום, שכל מה שקרה פשוט לא קרה.
הארוסה האהובה שלו זאת שהיה אמור להינשא לה היום, זאת שהייתה הבן אדם הכי אנרגטי ומלא בחיות, זאת שהביאה לו סיבה לרצות להקים משפחה ולהיות באמת שלם עם עצמו, בפעם ראשונה בחיים שלו באותו רגע שהוא הציע לה הוא ידע שזאת ההחלטה היחידה בחיים שלו שהוא באמת שלם איתה, בכל המובנים בלי טיפה של פחד או היסוס, האישה שהעניקה לו את כל זה פשוט שכבה שם מלאה בדם ללא תזוזה, כאילו זה לא היה אמור להיות היום החשוב בחייהם.
הוא הביט בשעון השעה הייתה שבע בערב, בדיוק בדקות אלו הוא היה אמור לשים את הטבעת על האצבע שלה, ולהפוך לבן אדם המעושר בעולם, רק שבמקום זה הוא עמד בבית חולים מכוסה בדם ביום הנורא ביותר בחייו.
שמלת הכלה שלה היית קרוע וספוגה בדם בכל מקום אפשרי, זה גרם לו להיזכר בשיחה ההיא " אתה חייב לראותה אותה היא כולכך יפה ולבנה"
הוא חייך "אני בטוח שהיא יפיפייה".
זאת הייתה השיחה האחרונה שלהם, הוא מעולם לא דמיין שככה הוא יראה אותה בפעם הראשונה בבית חולים קרוע והרוסה מלאה בדם, בלי שום זכר לשמלת כלה לבנה ויפיפייה.
פתאום צפצופים נשמעו מעבר המכונות ומספר רופאים נכנסו לחדר בריצה ישר אל המיטה שלה, הרופא שטיפל בה לפני נכנס מבוהל והביט במכונות,
הוא לחץ על הגוף שלה ושי עיבד כל סבלנות " דוקטור מה קרה לה דבר איתי ?" הרופא ניתק מספר מכונות וצעק " עכשיו לחדר הניתוח ".
שי התחרפן "דוקטור דבר איתי דוקטור " הרופא שרק באותו הרגע הבחין בנוכחותו בחדר צעק לעבר שתי הרופאים שעמדו בפתח החדר "תוציאו אותו מכאן ועכשיו.
שי התנגד" לא אני לא עוזב אותה דבר איתי מה קרה לה ?" הרופאים גררו אותו לחדר המתנה והניחו אותו על הכיסא, אחד הרופאים אמר " ברגע שהיא תצא מהניתוח אני מבטיח לך שמיד נספר לך ".
היא הביטה בו מעבר למסדרון כל כך שבור עדין לבוש בחליפה שלו,יושב על הרצפה מיואש, בדרך כלל היא ידע לשמור על מקצועיות עם המטופלים,
משום מה הפעם היה לא יותר קשה, אך היא אמורה לספר לו.
שי הביט בשעון מרגיש שכל שנייה שעוברת כמו שעה ,הוא היה מיואש, הוא צעק כבר על חצי מבית החולים מבלי להשיג מידע.
הוא ראה בחורה בחלוק ניגשת אליו "שי" הוא נעמד על רגליו "דוקטור דברי איתי אני חייב לדעת מהקורה ?".
היא נשפה אוויר " שי שב בבקשה " שי שנבהל ונלחץ עוד יותר " דוקטור דברי כבר ".
היא הביטה בו, כולכך ריחמה עליו " אני דוקטור מאיה אני טיפלתי בארוסה שלך ליאן " שי התפרץ" נו ו " היא כמעט נחנקה " אני מאוד מצטערת ,אבל היה סיבוך בלתי צפוי בניתוח, שלא יכולנו לדעת על קיומו ו……".
תגובות (1)
מחכה לחוות הדעת שלכם 😊