אהבה בלתי אפשרית – פרק 7 כפול
~פרק ארוך~
"אוקיי" עניתי והחזרתי לו חיוך.
שחררו אותנו מהפנימייה מוקדם.
בשתיים וחצי… כמובן, חזרתי ברגל.
"היי אימא " אמרתי בזמן שפתחתי את הדלת בשמחה.
"היי מתוקה" היא אמרה וחיבקה אותי.
"יש לך הפתעה " היא אמרה ולא הפסיקה לחייך
"מה, מה, מה?" אמרתי מתרגשת.
"בימים האחרונים קידמו אותי בעבודה החדשה ואני מקבלת משכורת ממש טובה… אז חסכתי לך כסף כדי שתוכלי לקנות בגדים חדשים!" היא אמרה בשמחה עם חיוך רחב על פניה.
"באמת? תודה!" צרחתי משמחה!!
"בואי שבי לאכול" היא אמרה והושיטה לי את האוכל, על הצלחת היה אורז ולחם עם חמאה.
"תודה" אמרתי וחייכתי. "אחריי שתסיימי לאכול תעלי על האוטובוס לקניון ותקני מה שאת רוצה" היא אמרה וחייכה אליי.
"אוקיי" אמרתי וסיימתי לאכול.
נכנסתי לחדר צחצחתי שיניים ויצאתי.
עליתי על האוטובוס ונסעתי לקניון. קניתי דברים ממש יפים אבל גם לא מאוד יקרים…
השעה הייתה חמש ונזכרתי שקבעתי עם דניאל..!
עליתי בחזרה באוטובוס ונסעתי לכתובת שדניאל השאיר לי… הגעתי דפקתי על הדלת ו..
שמעתי את פרי "מי זה?!" היא פתחה והופתעה לראות אותי…
"היי…" אמרתי בקול תמים.
"היי בואי תיכנסי" היא אמרה וחייכה חיוך גדול.
"תודה" אמרתי
"את מחפשת את דניאל?" היא שאלה
"כן.. איפה הוא?" אמרתי\שאלתי
"הוא אמור לחזור כל רגע, הוא באימון.." היא אמרה
"אוקיי…" אמרתי לה בביישנות.
"אל תתביישי.." היא אמרה וחייכה
"זה פשוט שלא נעים לי…" אמרתי
"ממה?" היא שאלה.
"בפעם האחרונה שנפגשנו התנהגתי אלייך מגעיל… אני מצטערת" אמרתי בעודי משפילה מבט
"זה בסדר" היא אמרה וחייכה את חיוכה הרחב.
"היי" שמעתי את דניאל, הסתובבתי וראיתי אותו.
"היי" אמרתי וחייכתי.
"בואי תעלי למעלה" דניאל אמר
הבית שלהם ממש מדהים! הוא ענק ויפה כלכך!!
עלינו למעלה ונכנסנו לחדרו.
בחדר הייתה מרפסת ענקית שאם מסתכלים למטה רואים בריכה !!
"וואוו" אמרתי בהתלהבות
"חחחחחח" דניאל צחק.
"מה, אתם עשירים?" שאלתי
"כן" הוא אמר
והמשכתי להתלהב כמו איזה ילדה קטנה
"חח יאללה בואי נלמד" הוא אמר וצחק.
"אוקיי" אמרתי והתיישבתי לידו.
"לפני שנתחיל אני רוצה לדבר איתך" הוא אמר בטון רציני. אבל ממש רציני. ממש. רציני.
"אוקיי.. מה?" עניתי בחשש
"זה נכון מה שאמרת לי עלייך?" הוא שאל.
"כן." אמרתי והשפלתי מבט..
"אני ענייה" אמרתי בבושה… הייתה דממה. פשוט רציתי להיעלם באותו רגע…
מקווה שאהבתם :)
תגובות (0)