אהבה בלתי אפשרית – פרק 5

….." שמעתי את דניאל לוחש לי מאחור.. התעלמתי והמשכתי ללכת.

המשכתי ללכת עד שהגעתי לבית ספר הבניין היה ממש יפה…( לא מפרטת P: )
נכנסנו לבניין קיבצו אותנו לאיזה כיתות נהיה אני הייתי ב – י' 5.
הסתכלתי מי איתי בכיתה שאני מכירה וראיתי את עדי, יפעת ודניאל.
היה צלצול ונכנסנו לכיתות. התיישבתי ליד עדי וכל השיעור דיברתי איתה למרות שהמורה העירה.

– סוף שיעור –

"נועה בואי רגע…" שמעתי את המורה קוראת לי.
"מה?" שאלתי וחייכתי :)
"את ועדי נורא מפטפטות… ואם ככה אני צריכה להעביר אותך מקום." היא אמרה בכעס.
"אוף" מילמלתי לעצמי
"אז מהיום את יושבת ליד דניאל" היא אמרה.
"מה?" פתחתי עיניים
"וזאת לא שאלה" היא התעצבנה

אוף מה אני צריכה לסבול את דניאל עכשיו!
נגמרה ההפסקה, חזרת לכיתה ובאתי לשבת לידי אבל המורה סימנה לי לשבת ליד דניאל…
התיישבתי במקום שלו אבל הוא לא היה. אחר כך הוא הגיע באיחור רציני של רבע שעה..
"למה אתה מאחר!" המורה צרחה עליו
"סליחה נוו מה אני יעשה" (כותבים אעשה, אבל בני נוער P:)
"טוב…נסלח לך… שב במקום" היא אמרה
הוא התקדם לעבר המקום שלו וראה אותי. "מה.. מה היא עושה פה?!" הוא צעק והצביע עליי..
"שב כבר!" המורה התעצבנה
"אני לא יושב ליד ה…ה.." הוא אמר ועשה פרצוף.
וכמובן, כולם צחקו.
ממש נעלבתי בחיים שלי לא העליבו אותי ככה… "נועה אל תתייחסי אליו! ודניאל שב כבר!!" היא אמרה בכעס "טוב טוב" הוא אמר.
הוא התיישב לידי והתרחק ממני עם הכיסא.
השפלתי מבט והוא ראה אותי…

מקווה שאהבתם :)