אהבה בלתי אפשרית – פרק 2

האישה נכנסה לאוטו והחלה לנסוע. אני המשכתי בדרכי לפנימייה.

הגעתי באיחור של 7-8 דק' אבל לא היה אכפת לי. הלכתי למשרד המנהלת ושאלתי באיזה חדר אני.
'שלום נועה! אני רות, למה איחרת?' שאלה אותי המנהלת.
'להוריי אין אוטו אז הלכתי ברגל לכאן, איזה חדר אני?' עניתי לה ושאלתי
'את בחדר מספר 28, הנה המפתח. תתארגני, שימי את הדברים שלך שם ועוד רבע שעה יתחיל הטקס.'
עשיתי מה שהיא אמרה לי ויצאתי אל הטקס. ווואוו! הכל היה כלכך יפה הוא היה ממש מושקע. ואז האישה מהבוקר קראה לי. 'היי הנה את!' אמרה לי 'היי' עניתי לה בזילזול.
'איפה אמא ואבא שלך?' היא שאלה אותי, הורדתי את פניי מטה ולא עניתי. 'דרך אגב אני פרי' היא אמרה והמשכתי להתעלם ממנה

-כעבור הטקס-

כולנו חזרנו לחדרים והכרתי את הבנות שאיתי בחדר.
'היי מי את?' שאלה אותי אחת מהבנות
'אני נועה ואתן?'
'אני עדי, זאת שירה וזאת אביגל.' היא ענתה לי
'כפי שאני רואה אתן איתי בחדר' אמרתי וחייכתי.
התחלקנו בין המיטות ועדי אמרה 'אני למעלההה!!'
התחלנו לצחוק ועדי לחשה לי 'נועה את תיהיי מתחתיי' 'טוב' לחשתי לה בחזרה
מישהו דפק בדלת ~ טוק טוק~
פתחתי לו והוא אמר ' היי את! את פגעת באימא שלי!'
הוא אמר וכעס 'אני פגעתי בה? רגע אתה דניאל?'
'כן! אני הבן של פרי ואם עוד פעם אחת את מתנהגת אליה ככה אני לא יודע מה אני עושה לך אז תיזהרי' הוא אמר והסתכל עליי במבט חודרני.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תקשיבו, אחרי הסיפור הזה, אני רוצה לכתוב סיפור שעוסק בבריונות. אני רוצה להבהיר את הנושא כמה שיותר… אז הסיפור שאני כותבת עכשיו יהיה בערך 25-30 פרקים. הסיפור על הבריונות ייקרא "Stay strong" הסיפור עכשיו בינתיים לא כלכך מעניין, אין עדיין עלילה וכו' אבל תמשיכו לקרוא.. מחר אני אעלה פרק בצהריים ובערב.. יהיו ימים שאני לא אוכל אז אני לא אעלה.. זה מה שרציתי להגיד בנוסף. כן, אני יודעת שיש 'רציתי להוסיף' אבל אני חושבת שתתעלמו מזה ולא תתייחסו אז לא כתבתי שם.. מקווה שלא חפרתי :)