אהבה בלתי אפשרית – הקדמה+פרק 1

היי, קוראים לי נועה, אני בת 17. בגיל שנתיים אומצתי על ידי הורים די עניים כך שאין טעם לספר על ההורים האמיתיים שלי. אה כן, ואני בפנימייה צבאית…
זאת אומרת, עוד לא, עוד כמה ימים זה יתחיל.
אין לי הרבה חברים. הרבה מתרחקים ממני בגלל שאני די ענייה…לפעמים אני באה עם בגדים לא נקיים או השיער שלי נראה כאילו הוא מחושמל…אבל עכשיו נתנו לנו כסף בשביל שאני אוכל להירשם לפנימייה הזו… אז אני מקווה שיהיה בסדר שם.

~פרק 1~

'נועה קומי… היום הפנימייה' אימא אמרה לי.
'ישש' מילמלתי
לבשתי את הבגדים הרגילים שלי.. טייץ שחור עם קצת חורים שלא ממש רואים, וחולצה לבנה פשוטה.
אימא חייכה אליי ואני חייכתי בחזרה אליה, היא נתנה לי פרוסת לחם וחלב ויצאתי בדרכי ביום הראשון לפנימייה.
פתאום שמעתי צפירות הסתובבתי לכיוון וראיתי אישה שיוצאת מהאוטו ומתקרבת אליי… התרחקתי בבהלה, 'אל תפחדי…' אמרה לי. 'מה את רוצה?' שאלתי אותה
'את הולכת לפנימייה?' היא שאלה אותי עם חיוך.
'כן..' עניתי בפחד… 'גם הבן שלי הולך לשם. קוראים לו דניאל, את רוצה אולי טרמפ?' אמרה ושאלה.
'לא!' עניתי בביטחון.. האישה חזרה לאוטו והחלה לנסוע. אני המשכתי בדרכי לפנימייה.

אהבתם? אמשיך בערב !