אהבה בין נעלי הבלט-פרק 1

פרק 1-צלקת
*************
הלכתי לביתי באיטיות ובכאב.ידעתי שזה הסוף של החלום שלי והתקווה היחידה שקמתי בשבילה כל בוקר.
הפחד שהוריי יגלו שהלכתי לאודישנים ולא לבית ספר הפחידה אותי,הפחיד אותי שהם יכו אותי ויקללו,הפחיד אותי הכאב אין סופי. השמש של ספטמבר חיממה את גופי ורק גרמה לליבי לשרוף עוד יותר.
לא הסתכלתי לאן אני הולכת,קוויתי להגיע לביתי מהר ולפרוץ בבכי ולא לצאת מהמיטה.
"בת זונה,תראי לאן את הולכת." מישהו צעק לי והרמתי את ראשי אליו, היה לו עיניים כחולות בהירות,שיער שחור בתסרוקת אופנתית והוא היה חטוב ושחום. לא עניתי הופנטתי כשהסתכלתי על עינייו. "אחי היא התאהבה בך איך היא תענה?" מישהו שאל והבחור שהתנגשתי בו הסתכל עלי ועכשיו היה נראה שהוא בגיל שלי. השפלתי את ראשי וצעדתי בצעדים לעבר הבית הנטוש,המקום ששיחררתי שם את העצבים והבכי. התיישבתי ליד הקיר ופניי היו על ברכי הכפופות. הדמעות זלגו והכאב רק גבר, למה שיקבלו שמנה ומכוערת כמוני? הייתי צריכה להישאר להיות אנורקסית ואז על בטוח היו מקבלים אותי. למה הייתי חייבת לאכול? למה לא המשכתי להקיא ולהרזות?. אני פשוט נזק, כולה בית ספר לריקוד וגם שם אני נכשלת? כל החיים שלי זה כישלון אחד גדול וגם כשנולדתי זה היה כישלון כואב. נכנסתי לביתי מביטה בבית הגדול,מה זה שווה? גם ככה יש פה בקושי מישהו. פתחתי את המקרר מביטה בגועל על הבקבוקי בירה והאלכוהול שהיו שם.הזכרונות הכואבים הציפו את ראשי.
-פלשבאק-
שכבתי על מיטתי מביטה על התקרה מביאה לרוח לקרר את גופי.
"איפה את?" שמעתי את אבי צועק למעלה.הבנתי שהוא שיכור והוא הולך להכות אותי.
בלעתי את רוקי ועטפתי את עצמי בשמיכה. שמעתי את הדלת נפתחת ואת אבי מתקרב אלי עם הבקבוק ופיו הסריח מאלכוהול. הוא נשכב מעלי והתחיל לנשק את גופי נסיתי לדחוף אותו אבל הוא היה חזק ממני. "עזוב אותה." שמעתי את אחי הגדול אומר לאבי מאחורה,אבי קם ושבר את הבקבוק אלכוהול הגדול על ראשו של אחי.
-חזרה-
"אני שונאת אותך כל כך אבא" צרחתי לעצמי,כאב לי הלב.הלך לי הבן אדם שהכי אהבתי,אחי.
הייתה שיחה בפלאפון ועניתי. "הבנות שהתקבלו הם: אמיליה,יוליה,מייגן,רייצל." הבנתי שזה מהריקוד והדמעות זרמו מעיניי. לא התקבלתי,כל החיים שלי נלחמתי בשביל דבר שלא יקרה.