אהבה בין אנשים שונים פרק 6 חלק א'

נ'מ דנה
"צאו לי מהחדר!" צעקתי על ירון גילי וטלי שניסו להעיר אותי, הם יצאו ואני שלפתי מיד את הטלפון שלי מהכיס.
'תרדי, אני למטה' שלח לי אריאל, חבר שלי, אסור שהמשפחה שלי תדע שהוא חבר שלי,
לבשתי חולצה שחור עם הדפס של לב גדול אדום.
נעלתי נעלי אולסטר שחורות, שחור זה הצבע האהוב אלי.
שמתי את כל האיפור בתא הקטן של התיק, לקחתי את האייפון שלי ושמתי את תיקי על כתפי,
רצתי במדרגות והגעתי אל שולחן האוכל מתנשפת שם ראיתי את אמא שלי וירון אחי הגדול.
"הי" אמרתי תוך כדאי אני מתנשפת.
אכלתי מהר את הפנקייק ויצאתי במהירות מהדלת.
"בי!" צעקתי לאמא וירון
טרקתי את דלת הבית ורצתי אל עבר אריאל
"הי!" צעקתי אליו
הוא רץ אלי ושנפגשנו הוא הדביק נשיקה רטובה על הפה והלכנו מחובקים אל מכוניתו.
נכנסתי למכונית
"מה קורה, מאמי?" שאלתי אותו
"הכל סבב-" אמר לי אך צילצול הטלפון קטע אותו
שנינו בדקנו את הטלפונים, שפתחתי את הטלפון, אריאל אמר לי לפתוח את ההודעות.
פתחתי את ההודעות וראיתי הודעה מרונית המורה שלנו להיסטוריה, בהודעה היה כתוב:
————————————-
שלום
עקב בעיות אנו נאלצים לדחות את מועד הבגרות בהיסטוריה לעוד שבוע ביום ראשון, כך גם כל מבחני הבגרות של השבוע יעברו לימים אחרים, אותם נודיע מתי שהיו.
יוצא שהיה לכם שבוע חופשי!
בברכה רונית המורה להיסטוריה
————————————-
"יש!" צעקנו אני ואריאל ביחד וכל מי שעבר ברחוב הסתכל עלינו.
"מה את רוצה לעשות?" שאל אותי אריאל
"קניון" צעקתי
"לא חשבתי אחרת" אמר
"רגע! אני צריכה לחזור הביתה ב14:30 כי אנחנו עושים הפתעה לאחיות שלי והולכים כולם לבריכה!" אמרתי
"אל דאגי, אנחנו נגיע עד 14:30!" אמר אריאל ונשק לשפתי…
נ'מ גילי
"ליאן!" צעקתי אבל לא זכיתי לתשובה, העוברים והשבים הסתכלו עלי כאילו נפלתי מהשמים
התקדמתי לעברה בריצה מטורפת, אך שהגעתי אליה גיליתי שזאת בכלל לא ליאן!
התישבתי על הספסל הקרוב בעת הרוח מעיפה את שיערי.
הייתי עיפה מאוד לאחר הריצה, הנחתי את ראשי על הספסל והשתעממתי, לאט לאט עיני נעצמו ושקעתי בשינה.
————————-
"שלום!"שמעתי קול, הסתובבתי.
ראיתי שמי שדיבר דיבר אל אבי, זאת היתה אישה.
האישה רכנה ונישקה אותו
"לא, לא!" צעקתי, אך כנראה לא שמעו אותי
—————————
התעוררתי בבהלה.
'גילי תרגעי, זה רק חלום!' חשבתי לעצמי אך משהו בתוכי חשב שאולי זה נכון.
מה זה משנה? זה בטוח לא נכון!, התקדמתי בצעדים איטים לכיוון ביתי וניסיתי להתעושש מההלם.
לפתע הרגשתי סחרחורת, הרמתי את ראשי וראיתי ילד שכנראה ניתקלתי בו, משהו בו נראה לי מוכר
"תסתכל לאן אתה הולך!" קראתי לו והוא הסב את מבטו אלי…