אהבה בין אוהבים – פרק ראשון
מרץ 2019, אדינבורו
" איילי מותק, את בסדר? את שוהה יותר מידי זמן בחדר ההלבשה," שמעתי את קולה של קאת' חברתי הטובה. כן, כנראה שאני שוהה יותר מידי זמן. פשוט התעכבתי על השמלה האדומה מבד המשי שמדדתי, היא הזכירה לי יותר מידי את אמי.
"רו! מה אתה אומר על השמלה?" שאלה אמי .
"אלי! יפיפייה שכמותך! אני אוהב אותה, בעיקר שהיא עלייך!
"רו!" אמי חייכה לאבי. "מה דעתך, איילי?"
"אמא, לדעתי השמלה ממש יפה!" צייצתי בקול של פעוטה בת שלוש.
"או, בובה שלי! אני כל כך אוהבת אותך! כשתיהיי גדולה את תקבלי את השמלה הזו," היא אמרה בעודה מצביעה על השמלה האדומה החלקה.
"איילי, אם את לא עונה אני אפרוץ את הדלת גם אם את ערומה!" קולה של קאת' העיר אותי מזכרונותיי.
"אני יוצאת," עניתי והחלתי ללבוש את הג'ינס הקרוע וחולצת הטריקו המשופשפת.
יצאתי וראיתי את פניה הדואגות של קאת' . "מותק, בכית? די אני מצטערת, בואי, בואי נלך מפה," היא אמרה ויצאנו מהחנות.
****
"איילי, אנחנו יוצאות לבר, מתחשק לך לבוא?" קולה של האנה, חברתי הטובה ושותפתי לדירה נשמע מאחורי. הבטתי מעבר לחלון ולגמתי מהקפה המר. אלה הם חיי, אחרי עבודה, קפה דוחה, ושינה רדופת חלומות. מהנה, אה? אז זהו, שלא.
"תעזבי אותה, האן," אמרה קאת'.
"לא, יודעות מה? אני באה, נמאס לי מהשגרה הזאת,". אמרתי ונכנסתי בסערה לחדרי כדי להתכונן. אבל לפני זה ראיתי את פניה השואלות של קאת', הרי רק הבוקר התמוטטתי בחנות הבגדים.
שמעתי את צעדיה של האנה מתקרבים, וראיתי את השתקפותה במראה."מותק, את רוצה לתפוס חולדה עם השמלה הזאת?" היא שאלה במבט נגעל, והצביעה על השמלה החומה שקניתי לפני שנתיים.
"מה רע?" שאלתי, למרות שידעתי את התשובה.
"מה לא רע!" היא קראה ומשכה בזרועי לכיוון חדרה.
"זהו, תלבשי את זאת ותראי מוש – לם!" אמרה האנה.
"אם אני נראית כמו ז*נה, אתן יודעות את הסיבה," אמרתי, למרות שהשמלה הייתה ממש יפה, שחורה צמודה עם כתפיות דקות ובגובה אמצע הירכיים. חבל שאין לי תקציב לשלם על אחת כזאת.
"וואו, את מושלמת! עוד קצת איפור שיסתיר את הקמטים שלא אמורים להיות לך בגיל עשרים ואחת!" צחקקה האנה, אבל שלושתנו ידענו את הסיבה לקמטים האלו.
****
אחרי הרבה גברים פלרטטניים, הרבה אלכוהול, קאת' והאנה מצאו חתיכים והתכוננו ללכת איתם. מעולם לא פיקפקתי ביכולתן. האנה גבוהה ובלונדינית, לא מסקוטלנד, אלא דווקא משוודיה. קאת' היא בעלת חמוקים ושחומה, עם עיניים כחולות מהפנטות. ואני, טוב, אני גבוהה, עם שיער שחור חלק וארוך, שפתיים מלאות, ועיניים זהובות. כשהייתי קטנה אבי קרא לי מכשפה קטנה, כי עיניים כמו שלי לא מוצאים בכל יום.
"מותאאקק," קולה של האנה קטע את הירהוריי .
"מה?" שאלתי, מנסה להתעלם מהעובדה שהגבר מאחוריה נוגע בישבנה.
"אני יוצאת עם מרקוס, בייי. תגידי לקאת' שהלכתי, נשיקותתתת," היא אמרה ויתרה מהבר עם הגבר שמאחוריה.
ראיתי את קאת' בזווית עיני יוצאת מהבר עם גבר גבוה ונאה. זהו, נשארתי לבד.
מאחורי התחיל גבר מטריד לגעת בי בישבני נגיעות חדרניות. קפאתי. זה לא נדיר שמתחילים איתי, אבל לא בצורה כה בוטה. ניסיתי לזוז מהקיפאון, אבל לא יכולתי. בנוסף, ידו של הגבר גבר עלתה לבטני והמשיכה לעלות.
שאפתי אוויר, והתחלתי להדוף את ידו של המטריד. הוא אחז בי ולא שחרר גם כשניסיתי לבעוט בו. "בובה לוחמנית יש לנו פה, אה?"
התחלתי לבכות מחוסר אונים, בעוד הזר מתחיל לגרור אותי ליציאה מהבר. למה אף אחד לא שם לב שאני בוכה ונלקחת לא מרצון?!
מאחורי הזר ראיתי גבר גבוה ובנוי, שהביט לכיוונינו. הוא קלט את חוסר האונים שלי וניל להתקרב במהירות. בלי שהספקתי לשים לב ראיתי את אגרופו פוגע באף של הזר והרגשתי את מותני משתחררת מאחיזתו. הגבר המשיך להכות אותו, ודיבר אל תוך אוזניה שהייתה מחוברת לצווארו.
"את בסדר? הוא פגע בך?" הגבר שאל.
פערתי עיניים כאשר הוא התקרב אליי עוד יותר. הוא היה יותר גבוה ממני, היו בינינו לפחות 25 סנטימטר, בעוד אני מטר שבעים וחמש.
"גברתי?" שמעתי את קולו. ריחו אפף אותי פתאום. ריח של אפטרשייב יקר, עם ניחוח עדין של סתיו.
תגובות (0)