אהבה בחווה פרק 11 הסיפור של דניאל

"מאז שאני זוכר את עצמי ההורים שלי שנאו אותי, גם לפני שנולדו לי עוד שני אחים תמיד היתה לי הרגשה כזאת. זאת אומרת הם.. אף פעם לא הראו כלפי אהבה, ויום אחד הם פשוט עזבו אותנו הייתי רק בן 10 ואחי הקטן בן 8 ואחותי היתה בת שנתיים סך הכל. והם לא השאירו לנו אפילו כסף, אז הייתי מתפרנס מגניבות, עד שאבא של לידור תפס אותי מנסה לגנוב ואז סיפרתי לו הכל. שנאתי להיפתח בפני אנשים אבל לא היתה לי ברירה היה נימאס לי להחביא את זה מהאנשים שהכי קרובים אלי ורציתי שיהיה מישהו שיאהב אותי והמשפחה של לידור אימצו אותי ואת אחים שלי" ניסיתי להראות מופתעת למרות שידעתי את זה קודם… "אז איך הסתבכת?" את זה לא ידעתי. "לא היה נעים לי שהם משלמים עלי והכל אז המשכתי להתעסק בפשע וגם לידור היה בעיניין והסתבכנו.." הוא סיים ונשם לרווחה. לפתע פניו התרצנו "אני לא מאמין ששפכתי את כל סיפור חיי ועוד בפני ילדה, אם תעיזי לומר משהו למישהו אני מפרק אותך" הוא אמר בנימת איום ורץ משם. היי הוא לא סיפר לי על המיכתבים.. לא נורא לפחות אני אוכל לדווח שאני יודעת למה הוא כאן. הוצאתי את הפלאפון מהכיס שלי וחייגתי "הלו" היא ענתה במהירות. "הוא סיפר הכל אני חייבת לחזור לחווה אני אדבר איתך אחר כך" אמרתי ובאתי לנתק אך היא עצרה אותי. "נועה הכסף של השכירות שלך יגיע בקרוב, עבודה טובה" ניסיתי לחייך כשהיא אמרה זאת אבל משהו בתוכי מנע ממני אני מרגישה אליו משהו…
הגעתי לחווה וראיתי אותם מסדרים תבן. "הגעת בול בזמן נועה בואי תעזרי קצת" נדב ביקש ממני, השבתי לחיוב והתחלתי לסדר את התבן עם המקל הכבד שניראה כמו מזלג. " עזבי אני אעשה את זה" דניאל לקח לי את הכלי מהיד והתחיל לגרוף את התבן. "זה בסדר אני לא עד כדי כך לא יכולה לעשות כלום" הוא התעלם מתגובתי והמשיך לסדר את התבן."דניאל??" הוא הסתובב אלי. "אה?" שאל. "עזוב כלום אני אלך" הלכתי לביקתה ובדרכי ניתקלתי בג'סטין. "מה הדבר הטוב שעשיתי שאני פוגש אותך?" איזה משפט גרוע, התעלמתי ממנו ובאתי להמשיך ללכת אבל הוא אחז בידי בכל כוחו ודמעות פרצו מעיני. "אז אני מבין שלא יצא לך כלום מזה שהתעלמת ממני" הוא חייך חיוך שטני. אנחת כאב נפלטה מפי והוא רק צחק.. "ממליץ לך להתרחק" שמעתי קול גברי מאחורי, לפני שהספקתי להסתובב ג'סטין צנח על הרצפה. זה היה ברור שזה דניאל. "וזה עוד אחת על אתמול, וזה על היום וזה…" דניאל חבט את ג'סטין שבין כל בעיטה לבעיטה ג'סטין מתפתל בכאב. "עכשיו אין לך את החברים שיבואו לעזור לך אה?" דניאל התגרה בו אם דניאל היה יודע מה ג'סטין יעשה לו… "דיי דניאל הוא לא שווה את זה" אחזתי בידו של דניאל וניסיתי לגרור אותו איתי לעבר הביקתה שלו, אך דניאל היה חזק ממני ונשאר לעמוד ליד ג'סטין ולבעוט בו. "תקשיב לחברה שלך" ג'סטין ניסה לקום אך מיד דניאל מחץ אותו בעצבים. "היא לא חברה שלי" הוא הכריז בביטחון, זה עשה לי כמין צביטה קטנה בלב.
"דיי דניאל אתה לא יודע מה הוא יכול לעשות לך אחר כך" אמרתי בטון נמוך שרק דניאל היה יכול לשמוע. "לא איכפת לי הוא צריך לשלם על מה שעשה" ידעתי שדניאל צודק אבל בכל זאת הרגשתי שבכל רגע דניאל עלול לחטוף מהם. לפתע הגיחו החברים של ג'סטין. "אתה רואה?! בוא נעוף מפה" ניסיתי למשוך אותו שוב. "אני נישאר" הוא התנגד. "אם אתה נישאר אז גם אני" אמרתי בביטחון. "לא זה מסוכן, את לא זוכרת מה קרה אתמול?!" הוא שאל בחצי צעקה. "לא איכפת לי" חיכיתי אותו מה שגרם לו לחייך בפעם הראשונה היה לו חיוך קסום והעיניים שלו זרחו בעת שחייך… סטופ!
החברים של ג'סטין התקרבו בצעדים גדולים ומהירים, דניאל אחז בכף ידי בפחד ואני אחזתי את שלו. ג'סטין התרומם במהירות ועמד למולם, הם חייכו אליו. "אמא שלך הגיעה היא מחפשת אותך" הם אמרו בהתרגשות. לפתע הגיחה בהליכה מהירה אישה מבוגרת שרצה לכיוון ג'סטין, הוא החוויר  מעט. "ג'סטין!" היא נשקה ללחיו. "מה זה מתוק למה אתה פצוע?" הוא הביט בנו לרגע. יכולתי לראות שדניאל מתאפק לא לצחוק, ואני לא שלטתי בעצמי וגיכחתי גיכוך קל. "הילדים האלה הם…" בשלב הזה ג'סטין לא החזיק מעמד ובכה בכי מר על הכתף של אמא שלו. כולם צחקו מלבד דניאל שהתאפק. ג'סטין ברח משם בריצה ואמא שלו אחריו מנגבת לו את הדמעות.
לאחר שחבריו של ג'סטין הלכו דניאל הרשה לעצמו לצחוק צחוק פרוע. שנינו ציחקקנו בדרכנו לביקתה ולידור ונטלי הביטו בנו כאילו היינו משוגעים. סיפרנו להם והם צחקו אך פחות ממנו כי הם לא ראו זאת בעצמם…
כך העברנו את הלילה השני בחווה בבדיחות וצחוקים עד שהלכנו כל אחד לביקתה שלו ונירדמנו.