' אהבה בהפתעה ' פרק 9
מהפרק הקודם:
" מאמי..? " מלמל מתוך שינה.
"ממ..? " מלמלתי גם אני.
" לאן נעלם המכנס? " מלמל בגיחוך והעביר את ידו על גבי התחתון.
" פשוט נעלם " צחקנו שנינו ונרדמנו…
============================================
עברו שבועיים, אף אחד לא יודע על האונס חוץ מסהר. לא סיפרתי להורים שלי, ועידו אחי הגדול גם לא יודע. אני לא רוצה ללכת למשטרה. אני רוצה פשוט לשכוח מהכל, כאילו לא קרה.
לא סיפרתי עדיין לסהר על הנשיקה עם עידן, אח של מאיה. אני מרגישה נורא, הכי זוועה בעולם.
אני פשוט לא מבינה איך עדיין לא סיפרתי לו אתז- " מה קרה בייבי? " סהר קטע את פריקת רגשות האשמה שלי בתוך עצמי.
" הכל בסדר " חייכתי, מסתובבת אליו ומנשקת את שפתיו.
התנשקנו כמה דקות על המיטה. שכבנו על המיטה, שנינו על הצד, ידיי סביב צווארו של סהר בעוד ידיו על מותניי, מלטפות בעדינות. הוא ניסה לא להגזים, ולא להבהיל אותי.
כי..אחרי כל, אחרי מה שעברתי לפני שבוע..לא קל.
התנשקנו עם כל כך הרבה תשוקה ולהט, כשלפתע שוב עלו לי המחשבות על הנשיקה עם עידן. עלתה לי התחושה של השפתיים שלו על שלי. ישר התנתקתי מהנשיקה עם סהר, מבוהלת.
" מה קרה יפה שלי? " שאל מבוהל, מביט בי בדאגה ומלטף קצת את ביטני.
" אני..כלום..הכל בסדר.." גמגמתי בהתחלה ואז הכחשתי הכל, מחייכת חיוך מזוייף.
" אני יודע שהכל לא בסדר, את יכולה לספר לי מה קרה? את שקטה, שקועה במחשבות..מה הולך איתך? אני רוצה לדעת. " אמר. הוא ממש ריגש אותי כשהוא אמר את זה. הוא באמת הראה לי באותו הרגע כמה הוא דואג לי, ושבאמת אכפת לו ממני. זה ממש ריגש ושימח אותי.
אבל….המחשבה של מה אני צריכה לספר לו, תקפה את גופי וחיוכי נמחק מהפרצוף.
" מה קרה תהלי? " שאל שוב בדאגה.
" התנשקתי עם עידן " האמת נפלטה מבין שפתיי.
" מ..מה? " הוא אמר, מנתק את המגע שלו ממני בשנייה.
" כש..ביקרתי אותו זה..הוא פשוט נישק אותי " אמרתי, מרגישה את הדמעות מעקצצות בעיניי.
זורמות לאט לאט.
" אני צריך ללכת " אמר, קם מהמיטה ויוצא מהחדר.
איך שהוא יצא מהחדר, פרצתי בבכי מטורף.
~ מנקודת מבט של סהר ~
' יפה שלי מתי לבוא אלייך לעשות את העבודה בספרות? ' ענבר הזאת כתבה לי בפייסבוק.
' לא יפה ובטח שלא שלך ' כתבתי לה.
' מה קרה מאמי אתה עצבני? ' כתבה.
' תבואי עוד חצי שעה כזה ' כתבתי לה, מתעלם מדבריה.
' טוב חיים שלי, ניפגש (; ' כתבה.
' תביני כבר, אני לא חיים ובמיוחד לא שלך ' כתבתי שוב, היא עשתה לי הלב הסתומה הזאת.
כעבור חצי שעה נשמעו 3 דפיקות על דלת חדרו של סהר. הוא היה כולו מייואש ומפוצץ מחשבות על כל מה שקרה עם תהל שהוא פשוט נעמד בחוסר חשק ופתח את הדלת. ענבר הייתה שם.
היא הייתה לבושה בחצאית מיני, עם גופייה שחורה וצמודה, שחושפת חלק נכבד מהחזה שלה. את הגופייה היא הכניסה לתוך החצאית ודאגה ללבוש חזיית פושאפ נדיבה. נדף ממנה ריח חזק של בושם מתוק. בושם כזה שאם מריחים אותו יותר מידיי זמן, חוטפים כאב ראש.
" טוב אז מה צריך לעשות? " שאל סהר במהירות כשהוא וענבר ישבו על המיטה שלו.
" צריך לעשות פוסטר כזה עם הסבר על הסיפור..משהו כזה " גיחכה.
התחלנו לעשות את העבודה. צבענו שנינו את הדף כשלפתע הבחנתי במחשוף של ענבר.
ענבר שמה לב למבטים של סהר, איך שהוא מביט בה. היא חייכה לעצמה. חיוך מסופק.
המבטים של סהר וענבר נפגשו, הם הביטו אחד לשני בעיניים.
ענבר התקרבה לאט לאט אל סהר והתיישבה עליו כך שפניה מול פניו. סהר הזיז את השמיכה וכיסה את שניהם. הם ישבו שניהם, כשסהר נשען על הקיר.
שפתיה של ענבר נחתו בלהט מטורף על שפתיו של סהר. ידיו של סהר ליטפו את ירכייה של ענבר ולאט לאט גיששו לעבר ישבנה. הם התנשקו בלהט מטורף, כשאחותו של סהר נכנסה באמצע.
" סהר אפשר עזרה ב..? " דיבוריה נקטעו כשראתה את ענבר יושבת עליו.
היא הסמיקה מעט, נבוכה.
סהר נבהל, הוא הבין מה הוא עשה כרגע…
תגובות (6)
איזה מניאק סהר
פליזז תמשיכיי אכשיוו
זבללל!!! תמשייכייי!!! ( בהתחלה לא ראיתי שכתבת שזו אחותו… חשבתי שזו תהל.. איך נבהלתי!!)
המשך מיד חח תמשיכי
בבקשה תמשיכי !!!
איזה תיקו!!!!!!!!!! 1:1
תמשיכי