' אהבה בהפתעה ' פרק 8

מהפרק הקודם:
" יש פה מישהו? " צעק סהר לעבר שביל העפר החשוך.
"ס..סהר.." ניסיתי לצעוק.
הוא הפעיל את הפנס שלו מהאייפון וראה אותי.
" תהל? " שאל בשקט, המום. " תהל ! " צעק שוב אחרי שהתאפס על עצמו אחרי שנייה בערך ורץ אליי במהירות…
================================
" מזה? מה קרה לך? " שאל מודאג. הוא הלך כמה צעדים ממני והרים את החולצה שלי מהאדמה, מתקרב אליי ומלביש לי את החולצה.
" אחח " נאנקתי מכאב כשהוא נגע לי בכתף.
אני לא יודעת למה, אבל אחרי כל מה שעברתי, הבן היחידי..הגבר היחידי שהרשתי לעצמי מגע איתו היה סהר. הרגשתי כל כך מוגנת איתו, הוא לא יפגע בי. והייתי כל כך צריכה אותו, אחרי הערב הנוראי הזה שעברתי היום.
" בואי, אני יקח אותך לאוטו " אמר, עוזר לי לקום.
נעמדתי מולו, וישר חיבקתי אותו, הוא חיבק אותי חזרה. מצמיד אותי אליו ומחזק את החיבוק שלו סביבי. הרגשתי שהוא היה כל כך לחוץ ומתוח, וברגע שהוא חיבק אותי הוא פשוט השתחרר כזה.
" דאגתי לך כל כך.." לחש, נותן נשיקה קטנה לשפתיי וסוגר את כפתור מכנסיי.
הוא עזר לי להיכנס לאוטו, למושב הקדמי. הוא חגר אותי בזהירות רבה, נזהר לא להכאיב לי בטעות.
הוא חגר אותי וסגר את הדלת, נכנס למושב הנהג.
" אתה לא אמור להיות עדיין עם מלווה..? " שאלתי לפתע.
" אמור, אבל מצדי לקבל דוח או כנס או כל דבר..העיקר שאת בסדר " אמר, מביט בעיניי.
אני יכולה פשוט לתבוע בעיניים שלו…ללכת לאיבוד בין כל הכחול הזה בעיניו.
התחלנו לנסוע והגענו לבית שלי.
" אני לא רוצה להיכנס לשם.." פרצתי בבכי לפתע.
לא רציתי לחזור הביתה, כשאני נראית ומרגישה ככה.
לא רציתי לחזור הביתה, ולשמוע את הריבים המעצבנים של אמא ואבא.
לא רציתי לחזור הביתה, ולשמוע את כל האנחות והקולות מהחדר של אחי עידו שבטח שוכב עם מישהי כמו כמעט כל יום.
לא רציתי לחזור הביתה, ולראות את ליאור אחותי הקטנה בוכה כשהיא שומעת את אמא ואבא רבים.
סהר לא יודע מזה, הוא לא הספיק לדעת עדיין. איך אפשר לספר את זה? אני לא רוצה שהוא ירחם עליי בלי סוף.
" מה קרה אהובה שלי? " שאל מודאג וחיבק אותי.
" אני לא רוצה לחזור הביתה " בכיתי.
" למה? מה קרה בובה שלי? " שאל, מלטף את הלחי שלי ברכות תוך כדי שאני בוכה על כתפו.
" אפשר לישון אצלך? " שאלתי בוכה בין כל הדמעות.
" בטח..ברור…" אמר, נושק לשפתיי והתניע את האוטו.
נסענו לביתו.

" אני,..אני יודע שאת לא רוצה לדבר על זה..אבל אני חייב לדעת מה קרה..? " אמר מהסס מעט.
" אתה בטוח שאתה רוצה לשמוע? " שאלתי כשישבנו על המיטה בחדרו.
" כן.. תהלי..תספרי לי.." אמר, מחזיק בידי ומלטף אותה בעדינות.
התמכרתי לתחושה..
" הוא בהתחלה התחיל איתי והצחיק אותי והוציא אותי מהמצב רוח הדיכי שהייתי בו..ו..ואז הוא הציע ש…שנטייל פה..ברחוב..ו..ואז הוא..פ..פתאום עצר באמצע ו..ושאלתי אותו למה הוא עוצר ואז הוא פשוט..נישק אות-"
" אמרת שיש לך חבר?! " סהר הפסיק אותי באמצע.
"כ..כן..ישר התרחקתי ממנו ו..ו…אמרתי לו שיש לי..ח..בר..ואז הוא אמר לי שהוא לא רואה פה שום חבר ונישק אותי. ו..ואז התנגדתי שוב ותוך כדי התקשרתי אלייך כדי שתשמע ותבוא..הוא לא שם לב ש..שהתקשרתי.. ואז הוא פשוט דחף אותי לשביל עפר הזה שמצאת אותי בו..ו..והוא ניסה להוריד לי את החולצה והתנגד..תי.. ואז הוא העיף לי כ..כאפה ש..העיפה אותי..ל..לאדמה.. אני לא יכולה להמשיך יותר " אמרתי, מרגישה את הדמעות חונקות את גרוני.
" תספרי לי מתישהו אחר, רק..אפשר שאלה אחת? " שאל, שכבנו שנינו במיטה, ראשי קבור בחזה שלו ואני בוכה עליו כשהוא מלטף ביד אחת את השיער שלי וביד השנייה את המותן שלי, מעל החולצה.
" ממ..? " מלמלתי בשקט.
" הוא..הוא אנס אותך..כאילו..זה..זה הגיע עד הסוף..? " שאל, מהסס מעט.
"ל..לא..שמענו את הצעדים שלך, אמרתי לו והוא..ב..ברח.." אמרתי, מנגבת את הדמעות מפניי.
" אל תדאגי נסיכה שלי, יהיה בסדר..נדבר על זה בבוקר? " שאל.
הנהנתי לאישור.
הוא הביא לי חולצה גדולה שלו שעליי הייתה כמו שמלת מיני והוא הביא לי טרנינג שלו.
לבשתי את שניהם ונשכבתי לישון מחובקת בזרועותיו השריריות.

באמצע הלילה היה לי ממש ממש חם. אז ניגשתי לארון של סהר והחזרתי לשם את הטרנינג. נשארתי בתחתון ובחולצה של סהר. לא הייתה לי בעיה לישון ככה לידו, כי ידעתי והייתי בטוחה ב100 אחוז שהוא לא יפגע בי, לא יכאיב לי ולא יעשה לי שום דבר שאני לא רוצה.
נשכבתי לידו וחזרתי לחיבוק המרגיע והמגונן שלו.
" מאמי..? " מלמל מתוך שינה.
"ממ..? " מלמלתי גם אני.
" לאן נעלם המכנס? " מלמל בגיחוך והעביר את ידו על גבי התחתון.
" פשוט נעלם " צחקנו שנינו ונרדמנו…