אהבה בהסתר פרק ג'

החדר האחרון שאליו הגיעו הרופאים היה החדר של אותו פצוע "של רוזי" ואת הפצועים שקלטה המחלקה במהלך הלילה. רוזי ניגשה למיטה של הפצוע ולמרות שעיניו היו עצומות הוא נראה טוב יותר, כנראה שבאמת ניקול טיפלה בו יפה חייכה רוזי בינה לבין עצמה.

ד"ר פרנסואה ניגש גם הוא לפצוע והביע שביעות רצון ממראהו. את שמה לב רוזי שהוא נראה הרבה יותר נינוח, לדעתי השלב הקריטי חלף וכעת כל יום הוא יחוש טוב יותר עד שנוכל לשוחח עמו , זה עשוי לקחת זמן רב , אך אין לדעת הכל צפוי להשתנות ויש מצב שאפילו יפתיע בהחלמתו היותר מהירה מאשר אנו כעת מעריכים.

לאחר שד"ר פרנסואה וד"ר ז'ק סיימו לבדוק את כל החולים בחדר האחרון הזה, פנו לחדר הרופאים כדי להתייעץ ולהחליט החלטות בהתאם לרישומים שנרשמו ליד כל חולה וחולה.

רוזי המשיך בעבודתה הפוריה כשהיא לא נחה ולו דקה אחת. היא עוברת בין כל החולים, ולאור ההוראות שנתקבלו ע" הרופאים היא מיד מבצעת אותם הלכה למעשה. אחת האחיות שעבדו במחלקה ניגשה אליה לשאול על חולה מסויים ורוזי חשה מעט סחרחורת , "רוזי את בסדר ?

… לפני שהיא הצליחה להשיב לה שאלה אותה אנה תגידי לי האם אכלת משהו מאז הבקר" "האמת חוששני שכלום." אנה משכה אותה החוצה ומיד ירדו לקפיטריה ואנא הושיבה את רוזי באחד השולחנות והיא ניגשה להזמין כריך עם גבינה וירקות וכוס קפה, לכל אחת מהן.

רוזי החלה לאכול את הכריך ואנה לא הפסיקה לחייך לעברה "תגידי מתי תהיי יותר משוחררת פחות פדנטית הלוא אי אפשר רק לעבוד מיליון שעות ביום וללכת הביתה לישון וחוזר חלילה" "למה את חושבת כך"? "אני לא חושבת שאני מסכנה בכלל הנאתי הגדולה היא לעזור לזולת וכאן בביה"ח אני עושה בדיוק את מה שאני אוהבת.

שתי האחיות סיימו את ארוחת הבוצ"ר שלהן בקר וצהרים והן עלו למחלקה הכירורגית. הזמן עובר במחלקה זו כהרף עין, העבודה היא מסביב לשעון, כך שכל הצוות נותן לחולים את כל מה שהוא יכול וזה טיפול מסור מאין כמותו.

המשך יבוא