אהבה באוניברסיטה – פרק 8

בס"ד

מהפרק הקודם:
"אז למה את לא אומרת לו את זה?" שאלה טרייסי,
"לא יודעת, אולי אני מפחדת מהתגובה שלו, ממה שהוא עלול לחשוב" אמרה מיילי,
"אל תפחדי מיילי, יהיה טוב אני מרגישה את זה" אמרה טרייסי בחיוך,
"טרייסי" אמרה מיילי,
"מה?" שאלה טרייסי,
"את מזדקנת" אמרה מיילי בחיוך,
"אני מזדקנת?" אמרה טרייסי כלא מאמינה,
"כן" אמרה מיילי וטרייסי החלה לרדוף אחריה בעודם מצחקקות,
"תמשיכו לצחוק כל עוד אתן יכולות" אמרה כריסטי שעמדה מנגד וחייכה חיוך שטני……"

פרק 8:
"מיילי" נשמעה צעקה מסוף גרם המדרגות,
"אני באה, אני באה" צעקה בחזרה מיילי וירדה במדרגות תוך שהיא קופצת על רגל אחת
ועל הרגל השנייה נועלת את נעלי הספורט השחורים שלה,
"איך כל פעם מחדש אני מאחר איתך" רטן סטיב,
"תוציא רישיון לא תאחר" אמרה מיילי בחיוך וסטיב גלגל את עיניו,
"אמא אנחנו יוצאים" צעקה מיילי,
"אבל לא אכלתם" צעקה אמם ומיהרה אלהם אך עד שהתקרבה הדלת נטרקה ושניהם יצאו.
בדרכם למכונית קיבל סטיב התרעת SMS ועצר על מנת לקרוא אותה ובתוך שנייה פער את עיניו בהפתעה
וניצוץ קטן של צחוק עלה בעיניו, "קרה משהו?" שאלה מיילי לא מבינה מדוע אחיה מופתע,
"לא כלום, סתם, לא משהו חשוב" אמר ונכנס למכונית במהירות,
"מוזר" חשבה לעצמה מיילי אך לא התעכבה ונכנסה גם היא למכונית.
בדרכה לבית הספר הבחינה מיילי שסטיב אחיה שקט מן הרגיל ואף היה שקט כשהגיעו
לאוניברסיטה וירדו מהמכונית, "קרה משהו סטיבי? אתה מאוד שקט" אמרה מיילי בדאגה,
"לא למה שיקרה משהו?" אמר סטיב מתחמק,
"אתה לא הערת לי על שקראתי לך סטיבי" אמרה מיילי,
"אז?" שאלה סטיב,
"אתה תמיד מעיר לי על כך" אמרה מיילי,
"היום לא אז מה? מה החקירה" אמר סטיב עצבני והחל ללכת במהירות,
"מה אתה מסתיר ממני?" שאלה מיילי והגבירה את מהירותה אף היא,
"כלום" אמר סטיב עצבני,
"זה לא נראה כך" אמרה ועצרה בידה את סטיב,
"את רוצה לדעת בסדר" אמר והגיש לה את הטלפון שלו ששה בכיס מכנסיו,
"מה זה?" שאלה מיילי כלא מבינה,
"תכנסי לסרטון בהודעות" אמר סטיב לחוץ,
"בסדר" אמרה באיטיות לא מבינה והפעילה את הסרטון, לאחר כמה דקות מיילי הביטה בפניו
של סטיב במבט חסר משמעות ולאחר שניות ספורות פרצה בצחוק מתגלגל מה שגרם לסטיב לשנות
את צורת פניו לבלבול מוחלט ולהביט באחותו בכלא מבין, "מזה? מזה דאגת כל כך?" אמרה מיילי
בעודה צוחקת, "מיילי זה פורסם באינטרנט ברגע שנכנס לאוניברסיטה כולם יצחקו עלייך" אמר סטיב,
"אבל זה לא נשלח לאף אחד" אמרה מיילי בצחקוק,
"זה כן זה נשלח אליי" אמר סטיב,
"נכון" אמרה מיילי,
"אני מבולבל' אמר סטיב,
"אני אסביר לך בפשטות כדי שתבין" אמרה מיילי באיטיות, "הסרטון נשלח רק אליך" אמרה מיילי,
"איך את יודעת?" שאל,
"בקלות, אתה זוכר את החברה של פיטר, מיסטי או משהו" אמרה מיילי,
"אה החתיכה, קוראים לה כריסטי לא?" אמר סטיב,
"היא מעוותת לי את השם אז אני מעוותת את שלה" אמרה מיילי ברוגז,
"טוב אפשר להבין, השם שלך…." התחיל סטיב לומר אך מיילי קטעה אותו,
"כן כן, הוא מבלבל ובלה בלה בלה, בקיצור רובי תפס אותה עורכת סרטון שבו היא צלמה אותי" אמרה,
"רובי?" שאל סטיב,
"כן רוברט, אנחנו קוראים לו רובי, נו הסטודנט ההוא עם המשקפיים והכובע המוזר,
זה שלומד מדעי המחשב" אמרה מיילי,
"המוזר הזה שתמיד קופץ על רגל אחת כשהוא יורד במדרגות?" שאל סטיב,
"לא זה טומי, זה שתמיד שר בקול רם שירי מוזרים" אמרה מיילי,
"אהה, ההוא ששם בושם של בנות ביום הראשון?" שאל,
"כן זה" אמרה, "אז הוא תפס אותה עורכת את הסרטון והתקשר אליי" הוסיפה,
"ו…." שאל סטיב,
"אז דיברתי עם כמה סטודנטים ממדעי המחשב ביחד עם סטיב ובוא נגיד שהשארנו בכתובת של הסרטון שהיא העלתה במקום את הסרטון שלי הפתעה קטנה" אמרה מיילי בחיוך קטן והמשיכה ללכת,
"אז למה נשלח לי הסרטון הזה?" שאל,
"אה, סתם הייתי סקרנית לדעת איזה סרטון יצא לה וביקשתי מהם לשלוח לי אותו" אמרה מיילי,
"ולמה הם שלחו אליי?" שאל,
"כי נתתי להם את המספר שלך, לא שמת לב שהטלפון שלך היה אצלי אתמול" אמרה מיילי בפשטות והמשיכה ללכת, "מה למה נתת להם את המספר שלי?" שאל סטיב לא מבין והמשיך ללכת גם הוא,
"זה היה כששלי נפל מהחלון, ולא היה לי כוח להגיד להם את המספר האמיתי אחר כך" אמרה,
"יש אולי עוד אנשים שאמרת להם את המספר שלי?" שאל,
"אולי" אמרה,
"מה זאת אומרת אולי, מיילי" צעק סטיב על מיילי וצרחה מחרישת אוזניים נשמעה במרחבי האוניברסיטה
ומיילי וסטיב ראו את כריסטי וחברותיה מתקדמות במהירות לעברם,
"מי את חושבת שאת?" אמרה כריסטי כועסת,
"מיילי" אמרה מיילי בחיוך,
"מה חשבת שהעלת את הסרטון הזה, חוצפנית" אמרה כריסטי כועסת,
"מה שאת חשבת שהעלת את הסרטון עליי, אה ודרך אגב הסטודנטים למדעי המחשב אמרו
לי למסור לך שאם עוד פעם תעלי סרטון כזה, הם יקראו למשטרה" אמרה מיילי והמשיכה ללכת
בחיוך מנצח כשסטיב הולך מאחוריה מופתע משאירים את כריסטי כועסת,
"וואו מיילי" אמר סטיב מתרשם, "לא הייתי מאמין עלייך" הוסיף,
"תודה אני חושבת" אמרה מיילי בצחקוק, "אני מצטער לעזוב אותך אבל אני מאחר, אז להתראות אחותי האהובה" אמר סטיב בדרמתיות ובחיוך "להתראות אחי" אמרה בדרמתיות ובחיוך וסטיב התרחק משם, לפתע ראתה מיילי את כריס לורה וטניה מתקרבים אליה,
כריס נעמד מול מיילי והשתחווה קלות בחיוך, "מיילי את גדולה" אמרה לורה בחיוך,
"תודה, תודה" אמרה מיילי בחיוך, "האמת לא הייתי מאמינה עלייך, את נראת תמימה כזאת" אמרה טניה,
"אני תמימה כן בטח" אמרה מיילי בגיחוח, "אני כל כך גאה" אמר כריס בהתלהבות מוקצנת,
"כריסטי בטח מתחרפנת" אמרה טניה בחיוך, "הילדה הזאת חייה בסרט" אמרה לורה,
"היא עדיין בטוחה שהיא בתיכון" אמרה טניה,
"היא מנצלת את הכוח והערמומיות שלה כדי לפגוע באחרים" אמר כריס במעט כעס,
"היא תבין מהר מאוד שהיא כבר לא בתיכון והיא במגרש הביתי שלי עכשיו" אמרה מיילי בערמומיות,
"שזה אומר?" שאל כריס,
"נקמה" אמרה מיילי בחיוך,
"לא נקמת בה כבר?" שאלה לורה,
"נראה לך, זאת רק ההתחלה אף אחד לא מתעסק עם מיילי" אמרה מיילי בחיוך,
"אני איתך" אמרה טניה,
"גם אני" אמר כריס,
"גם אני, כריסטי צריכה ללמוד לקח" אמרה לורה,
"יש לך רעיון?" שאל כריס,
"עדיין לא אבל הוא בשלבי פיתוח" אמרה מיילי,
"ביחד נדיח את כריסטי מהכס שלה" אמר כריס בחיוך ולורה, טניה ומיילי הסתכלו עליו בפרצוף מוזר,
"לפעמים אתה כזה דרמתי" אמר לורה,
"חשבת פעם ללמוד דרמה?" שאלה מיילי,
"לא, למה אני טוב בזה?" שאלה כריס בהתלהבות,
"לא, אבל לפחות תטריד מישהו אחר ולא אותנו" אמרה מיילי והמשיכה ללכת,
"וואו היא טובה" אמר כריס,
"ביי" אמרו טניה ולורה יחדיו,
"ביי' אמרה מיילי והמשיכה ללכת בחיוך,
"מיילי" קרא פיטר מרחוק והתקדם אל מיילי, "זה הסימן שלי ללכת" אמר סטיב והלך משם,
"מה?" שאלה מיילי כלא מבינה ופיטר נעמד מול מיילי,
"היי" אמר חצי מבויש,
"היי" אמרה מיילי באיטיות לא מבינה,
"תקשיבי מיילי אני שמעתי מה כריסטי ניסתה לעשות, זאת הייתה אשמתי זה לא יקרה שוב" אמר פיטר בראש מורכן, "מה?" אמרה מיילי תוך צחוק,
"פיטי אתה בא?" קראה כריסטי לעבר פיטר,
"אני צריך ללכת" אמר פיטר והתקרב אל כריסטי והיא נשקה אותו נשיקה עדינה בפיו,
"למשהו יש בעיות החלטיות" אמרה מיילי בגיחוך והמשיכה ללכת, בעוד על פניו של פיטר מתנוסס פרצוף
מתנצל ועל פניה של כריסטי חיוך מנצח……