אהבה באוניברסיטה (לא סגורה על השם) – פרק 1

בס"ד

"בוקר טוב עולם" צעקה מיילי וקמה ממיטתה כאשר חיוך רחב מונך על פניה,
"שנה חדשה בייבי" צעקה מיילי עם חיוך מטופש על פניה ויצאה מהחדר,
כשהיא מזמזמת שיר מוכר, ורוקדת כשהיא קופצת למעלה ולמטה ומזיזה את ראשה,
"הי, מייל ראית את הנעליים החדשות שלי" שאל אותה אחיה סטיב,
"לא אני לא סטיבי" אמרה מיילי בחיוך,
"ביקשתי שתפסיקי לקרוא לי ככה" אמר סטיב כאילו נעלב, אך מיילי לא ענתה לו ורקדה לה אל המקלחת,
"אני לא מאמינה שסוף סוף היום הזה הגיע" אמרה מיילי והכניסה את מברשת השיניים לפיה,
"אמא אני חושב שמיילי השתגעה" אמר סטיב והתיישב בשולחן,
"למה אתה אומר את זה?" שאלה אותו אימו ולגמה מכוס הקפה שעל השולחן,
"בוקר טוב כולם" אמרה מיילי בחיוך והתיישבה ליד אחיה,
"רואה?" אמר סטיב לאימו והסתכל על אחותו במבט מבולבל,
"סטיב באמת, אחותך מאושרת לחזור ללימודים, זה הכול" אמרה אימו,
"והיא ממש מפחידה אותי" אמר סטיב, ומיילי גלגלה את עיניה,
"אל תקשיבי לו מייל, אני בטוחה שהוא בעצמו מתרגש לקראת היום הראשון שלו באוניברסיטה"
אמרה אימם בחיוך, "מה יש לי להתרגש זה כמו תיכון רק עם ילדים גדולים יותר, וחוץ מזה
אז מה אם אני מתרגש זאת השנה הראשונה שלי באוניברסיטה, מיילי לומדת באוניברסיטה כבר
כמה שנים" אמר סטיב ולגם מהכוס שלו,
"כן, אבל השנה הזאת היא לא כמו כל השנים" אמרה מיילי בחיוך,
"למה?" שאל סטיב מבולבל,
"כי השנה אני לא יהיה הילדה הכי קטנה" אמרה מיילי,
"כן, כן הבנו כבר, קפצת כמה כיתות, את חכמה, ו…" אמר סטיב,
"כמה כיתות!?, אני קפצתי 8 כיתות, אני לא חכמה אני גאון" אמרה מיילי,
"וצנועה" אמרה סטיב,
"מי שמדבר אדון, אני עשיר, אני יכול לקנות כל מה שארצה" אמרה מיילי בקול צפצפני,
"אני לא מדבר ככה" אמר סטיב,
"כן אתה כן" אמרה מיילי,
"די, די ילדים תפסיקו לריב" אמרה אימם,
"טוב אין לי כוח אלייך, אני הולכת" אמרה מיילי וקמה מהשולחן,
"חכי לאחיך מיילי" אמרה אימם של מיילי וסטיב ונגבה את פיה במפית,
"למה שאני אחכה ליצור הזה?" שאלה מיילי בפרצוף נגעל,
"אתם לומדים באותה אוניברסיטה למה שלא תלכו ביחד" אמרה אימם,
"חבל דווקא רציתי שלא ידעו שהיצורה הזאת היא אחותי" אמר סטיב, ומיילי גלגלה את עיניה,
"אם אתה רוצה לבוא איתי, בוא עכשיו" אמרה מיילי ויצאה מחדר האוכל,
"רגע, חכי, לא סיימתי לאכול" קרא סטיב ורץ אחר אחותו,
"הילדים האלה" מלמלה אימם של סטיב ומיילי ונאנחה.

"וואו" אמר סטיב ופער את עיניו כשהתבונן באוניברסיטה הענקית שבה ילמד בשנים הקרובות,
"כן, כן, מדהים, ענק, יפה, פשוט תנסה שלא להתלהב מידי, ואל תגיד לאף אחד שאנחנו אחים"
אמרה מיילי בשעמום והתקדמה,
"מייל" שמעה מיילי קול מאחוריה קורא, היא הסתובבה וראתה אישה בשנות העשרים פלוס
לחייה, בעלת שיער חום ועיני דבש מתקרבת אליה בחיוך רחב,
"טרייס" קראה מיילי בחיוך וחבקה את חברתה טרייסי, טרייסי הייתה הדבר הכי קרוב לחברה הכי
טובה שהייתה למיילי, מיילי עברה לאוניברסיטה בגיל 10 ומאז טרייסי החליטה לקחת את מיילי כבת חסותה, ולכן טרייסי היא מעיין חצי אחות גדולה וחצי חברה הכי טובה למיילי,
"מה שלום הילדה האהובה עליי" אמרה טרייסי בחיוך,
"באמת טרייסי, אני כבר לא ילדה יותר, אני בת 18 עכשיו, אני כמעט אישה" אמרה מיילי וטרייסי
צחקקה, "אני רואה שלמישהי יש מצב רוח טוב היום" אמרה טרייסי בחיוך ערמומי,
"באמת למי?" שאלה מיילי בחיוך,
לא באמת מיילי, אם לא הייתי מכירה אותך הייתי בטוחה שאת מאוהבת, או ש.." אמרה טרייסי,
"לא, לא , לא, ממש לא, אבל את יודעת איזה יום היום?" שאלה מיילי בערמומיות,
"היום הראשון ללימודים, זה אמור להיות יום אבל אחותי" אמרה טרייסי,
"גם אבל מי מגיע היום לאוניברסיטה…." אמרה מיילי,
"אלכס המנוזל?" שאלה טרייסי מהססת,
"איכס לא!, היום מגיעים תלמידים חדשים לאוניברסיטה" אמרה מיילי,
"ו.." אמרה טרייסי,
"תגידי איך התקבלת לאוניברסיטה?, אני לא אהיה יותר הילדה הקטנה, סוף סוף ילמדו פה
ילדים בגיל שלי" אמרה מיילי בחיוך,
"אז מה?, את עדיין תהיי הילדה הכי קטנה בכיתה" אמרה טרייסי,
"אמרו לך פעם שאת הורסת שמחות כמו החבר הזקן שלך" אמרה מיילי והתחילה ללכת,
"החבר שלי לא זקן" אמרה טרייסי כאילו נעלבת,
"הוא בן שלושים, מבחינתי הוא זקן" אמרה מיילי,
"הוא לא היה זקן, כשלקחנו אותך לדייט שלנו והוא קנה לך גלידה" אמרה מיילי,
"זה היה לפני 4 שנים ועדיין יש לי סיוטים מאז" אמרה מיילי וטרייסי גלגלה את עיניה,
"אני הולכת לקנות לי ברד רוצה משהו?" שאלה מיילי את טרייסי,
"תביאי לי קפה" אמרה טרייסי, "ניפגש בכיתה" הוסיפה,
"טוב, ביי" אמרה מיילי וטרייסי והיא נפרדו כל אחת לדרכה.

"מיילי" שמעה מיילי מישהו קורא לה וכשהפנתה את ראשה היא ראתה, אישה כבת גילה של
טרייסי, בעלת שיער בלונדיני ועיניים כחולות מנופפת לה לשלום ולידה גבר כבן גילה
של אותה אישה, בעל עיניים חומות ושיער שחור מתקרבים אליה,
"מיילי" אמרה האישה וחיבקה את מיילי,
"דיינה" אמרה מיילי בהתלהבות מזויפת, "ג'רי אתה לא אומר שלום למיילי" אמרה דיינה לבחור שהיה לידה,
"היי מיילי" אמר ג'רי, "היי" אמרה מיילי בחיוך מאולץ,
"אז מיילי, אני וג'רי, יוצאים היום לקולנוע וחשבנו להזמין אותך" אמרה דיינה בחיוך,
"חשבנו!?" אמר ג'רי,
"תשתוק או שאפרד ממך" לחשה דיינה לג'רי,
"אז מה את אומרת?" שאלה דיינה,
"זה בסדר דיינה, לכו אתם אני אתעלל קצת באחי" אמרה מיילי בחיוך,
"יש!" קרא ג'רי ודיינה הסתכלה עליו במבט כועס, "כלומר או חבל" אמר ג'רי בעצב מזויף,
"את בטוחה?" שאלה דיינה,
"כן, מצאתי קן נמלים חדש בחצר וכדאי שאשתמש בו לפני שאמא שלי תגלה
ותזמין מדביר" אמרה מיילי בחיוך שובב,
"טוב, אז נפגש בכיתה?" שאלה דיינה,
"בסדר" אמרה מיילי בחיוך,
"ביי מייל" אמרה דיינה ונתנה מכה עם היד לג'רי,
"ביי מיילי" אמר ג'רי בחוסר רצון,
"ביי" אמרה מיילי בחיוך והמשיכה ללכת, "הזוג הזה תמיד מצליח להצחיק אותי" מלמלה מיילי בחיוך,
"ילדה?" שמעה מיילי קול מאחוריה,
"פעם שלישית גלידה" מלמלה מיילי לעצמה תוך צחקוק והסתובבה לעיניה נתגלה, נער כבן גילה
של מיילי, בעל שיער שחור ועיניים ירוקות, "אני מצטער, ראיתי אותך עם הגדולים ורציתי לשאול…"
אמר הנער במבוכה, "זה בסדר, מה רצית לשאול?" שאלה מיילי בחיוך, "רציתי לשאול אותך איפה
נמצא הכיתה שלי, אבל את בטח לא תדעי" אמר הנער,
"תנסה, אצל מי אתה לומד?" שאלה מיילי והנער הסתכל על חתיכת נייר שהייתה בידו,
"אצל… פרופסור ג'ס" אמר נער,
"פרופסור ג'ס" חזרה מיילי על דיברי הנער בצחקוק,
"אמרתי משהו מצחיק?" שאל הנער מבולבל,
"לא כלום, פשוט תלך ישר ותפנה שמאלה שם" אמרה מיילי והצביעה על מבנה מרוחק,
"תודה, דרך אגב שמי פיטר" אמר הנער בחיוך, "מיילי" אמרה מיילי,
"אז ניפגש בהפסקת האוכל" אמר פיטר,
"ניפגש" אמרה מיילי והנער התקדם לכיוון שמיילי כיוונה אותו,
"הוא חמוד" מלמלה מיילי והמשיכה בדרכה……..

המשך יבוא…….