אהבה אפשרית זה שקר פרק8

"אתה עוד בזה?" שאלה דנה בעצבים.
"מה את מצפה, שאני ישכח כזה מהר?" שאלתי בפרצוף חמוץ.
"חשבתי שאתה מאלה ששוחכים , ולא נוטרים טינה" התעצבנה דנה.
"טינה, את חושבת שזה העניין?" שאלתי בעצים."העניין הוא שכמעט נהרסו לי החיים בגללך" התעצבנתי.
קמה דנה מהספה ואמרה בעצבים"זה לא רק אשמתי אתה יודע."
קמתי גם אני מהספה ואמרתי"אז מה זה, זה אשמתי?" שאלתי בעצבים.
הזיזה את הראש דנה ימינה ושמאלה ואמרה"באמת לא השנית, נשארת אותו דבר" בפרצוף מאשים.
חייכתי חיוך מזויף ושאלתי"למה בדיוק את מתכוונת שאת אומרת נשארת אותו דבר?"
"נשארת פחדן, ואפס בדיוק כמו שהיית" אמרה דנה בקול מרגיז.
"זה לא היה יכול להיות אפשרי ואת יודעת את זה" לחשתי.
התקרבה אלי דנה שראשה מקורב אלי ואמרה"זה היה יכול להיות אפשרי, אם היית רוצה שזה יהיה אפשרי" ששפתה קרובות אלי.
"אה כן?" התקרבתי אליה, ולא יכולתי לעצור, התנשקנו.
אני חושב לעצמי, עכשיו אני מרגיש שהלב שלי פועם בקצב לא רגיל אני חוזר להרגיש מאוהב, תמיד הייתי מאוהב בדנה, אף פעם לא הפסקתי לאהוב אותה כל מקום שהסתכלתי כל צבע שראיתי, נזכרתי בה, אבל עכשיו שאני מגיע לרגע כזה מדהים, זה טוב או רע?חשבתי לעצמי בזמן שאנחנו מתנשקים, לא הצלחנו לעצור את עצמנו למרות שאני עדיין אוהב את נורית, למה אני לא מצליח לעצור את עצמי?אני חושב בזמן שאנחנו עדיין מתנשקים.

-דנית-
חייכתי אל רועי ואמרתי"רועי מה קורה?"
"בסדר" אמר במבט חושד.
"מה אני לא יכול לשאול אותך מה קורה בלי שתחשוד" חייכתי.
"זה בסדר" אמר רועי בחיוך.
"אני יכולה לשאול אותך משהו?" שאלתי שאני משחקת לעצמי בשיער.
"כן" היסס רועי.
"יש לי מבחן עוד שבוע, אתה חושב שתוכל ללמד אותי חשבון, פשוט אני יודעת שאתה טוב" נלחצתי."אפשר מחר בערב אם אתה רוצה" ניסיתי להירגע.
היסס רועי ואמר"ללמד או שטויות?חייך רועי.
"אוי תירגע, אתה לא מהבחורים שאני אוהבת" אמרתי כדי לשחק אותה לא מעוניינת.
"ואללה, איזה בחורים את אוהבת?" חייך רועי.
"כל מישהו שהוא לא אתה" הייתי חייבת להגיד שלא יחשוד.
צחק רועי ואמר" טוב, אם זה ככה אז אני ילמד אותך."
"אחלה" חייכתי.
"אחלה" חזר אחרי רועי.

-יוני-
התקרבתי אל רועי ושאלתי"מה על מה דיברת איתה?"
"סתם."
"מה נו דבר" הסתקרנתי.
"ביקשה שאני ילמד אותה" חייך רועי.
"רק נפרדת מנורית כבר אתה מחפש לה תחליף" חייכתי.
"לא מצחיק בכלל" אמר ברצינות.
"סליחה, לא התכוונתי לזה ככה." לחשתי.
"בסדר, אני חייב לך לספר לך משהו" אמר רועי בקול מסקרן.
"דבר."
הסתכל רועי לאחור ואמר"נכון דנה.." לחש רועי.
"איזה דנה, דנה ש.."
"כן דנה." לחש רועי.
"מה איתה?" שאלתי בפרצוף סקרן.
"אבל אתה מבטיח לי שהפעם אתה שומר על הפה שלך, לא משנה מה" לחש רועי.
"אני נשבע, יאללה דבר" דיברתי בלחץ.
"אתמול ראיתי אותה."
"מה זאת אומרת ראית אותה?" הסתקרנתי.
"היא באה אלי" אמר רועי בקול מסקרן.
"ומה קרה?"
"עשית את הטעות הכי גדולה בעולם" אמר רועי בקול מייאש.
"חוץ מזה שהכרת אותי" התנשאתי.
"יותר גרוע מזה" סקרן רועי.
"מה יותר גרוע מזה שהכרת אותה" דיברתי ברצינות.
"שנכנעתי לה."
"מה" שאלתי בחוסר הבנה."מה זאת אומרת נכנעת לה?" שאלתי בפרצוף לא מבין.
"נתנתי לה שוב לשלוט בי" התעצבן רועי.
"איך?"
"התנשקתי איתה" לחש רועי בלחץ.
"אתה מה?" עשיתי את עצמי כאילו אני לא שומע, ונשענתי על הקיר.
"אתה יכול לחזור על זה שוב פעם?" אמרתי כאילו לא הבנתי.
"התנשקתי איתה" הוריד רועי את ראשו מעט.
"שאני יבין, אתה התנשקת עם דנה זאת שהרסה לך את החיים, ואני מדגיש את החיים" התעצבנתי.
"בטעות."
"טעות?טעות זה שאתה מכניס גול עצמי" התנשאתי."טעות זה שאתה מספר בדיחה על המורה והמורה שומעת את זה" המשכתי להתנשאות."אבל להתנשק עם דנה זאת כבר לא טעות, זה מהפכה" התעצבנתי.
"טוב במקום לרדת עלי עד כמה אני דפוק, תעזור לי."
"התנשקת עם דנה זה יותר מדפוק, אין מילה שמתארת את זה בכלל" התנשאתי.
"טוב הבנתי אני ממש דפוק, עכשיו אתה יכול לעזור לי?" נשמע רועי מייאוש.
"איך זה קרה בכלל?" הסתקרנתי.
"אהבה שלי אליה כנראה לא הפסיקה, היא שוב ניצחה אותי כמו פעם" אמרתי בעצבים ונתתי מכה אם היד בלוקר.
"טוב על זה שאתה דפוק סיכמנו?" התנשאתי.
"נו" אמר רועי בייאוש.
"פשוט על תגיד את זה לנורית."
"לא, באמת" התנשא רועי.
"מה אתה רוצה שאני יגיד לך?"
"לא יודע טוב לא יודע" הניח רועי את ראשו לאחור.
"שמע לי אחי, אם אתה רוצה שהיה לך טוב, אתה חייב לשכוח אותה."
"איך אני יכול לשכוח אותה?כל יום לפני השינה, היא נכנסת לי לראש בלי שאני רוצה, כל צבע שאני רואה היא נמצאת שם, כל פינה שאני מביט אני רואה אותה מחייכת אלי, אז איך אני יכול לשכוח אותה" התאפק רועי לא לבכות.
לחשתי בשקט"זה למשל משהו שאתה צריך למחוק מהזכרון, אם אתה יכול ואם אתה לא יכול."
"אני לא יצליח למחוק אותה מהזכרון זה לא הגיוני" לחש רועי.
"אתה חייב" לחשתי.כי אתה יודע שזה שקר אם תחשוב שהאהבה שלכם אפשרית" נגעתי בכתפו והלכתי, ורועי נשען על הלוקר והתיישב בבת אחת בייאוש.

-דנית-
"דיי, איזה גדולה אשכרה קבעת איתו?"
"לא הייתי צריכה כל כך להתאמץ, היופי הוא זה שעושה הכל" השווצתי.
"את יודעת, יופי זה לא הכל בחיים."
"כן את צודקת.
הסתכלנו אחת על השנייה והתחלנו לצחוק.
צחקתי ואמרתי"בדיחה טובה, באמת בדיחה טובה, עוד מעט תגידי לי שכסף זה גם לא הכל בחיים."
שוב צחקנו.
"לייק" חייכה מלי.

-נורית-
הקשתי על הדלת מספר פעמים.
פתח יוני את הדלת ואמר בהתפלאות"נורית."
"מה אתה כל כך מתפלא לראות אותי" חייכתי.
"פשוט, חשבתי שאני לא יראה אותך פה יותר." גמגם יוני.
"הגזמת קצת לא?" חייכתי.
"אולי קצת" חייך יוני חזרה."אז למה באת?"
"ככה ישר בתוקפנות?" חייכתי.
"צודקת" חייך יוני חיוך מזויף.
"אני יהיה ישרה איתך, אתה חושב שיש לי עוד סיכוי אם רועי?" האטה את קצב הדיבור.
"למה אתה שואלת אותי?" נלחץ יוני.
"אתה חבר הכי טוב שלו, הוא מספר לך הכל."
"מאיפה את כל כך בטוחה."
"אל תתחכם יוני" התעצבנתי.
"גם הוא חבר שלך, או אולי היה."
"אוקי, אז אם לא בתור חבר שלו, בתור "צופה" מהצד, מה אתה חושב?"
"אם אני יגיד לך, את מבטיחה שלא תחשפי את מה שאמרתי?"
"מבטיחה, מילה שלי זאת מילה."
"אין לכם סיכוי ביחד."
נורית נהייתה עצובה.
"אני מצטער" שיקרתי.
"אתה לא צריך" הסתובבה נורית פתחה את הדלת וסגרה שמבטה נראה קריר, ויצאה.
חשבתי לעצמי, נכון אני חבר של יוני, ואני תמיד יעזור לו בכל מה שצריך, תמיד, אבל הפעם אני לא יתן לעצמי לוותר עליך נורית, לא עד שהגיעה ההזדמנות שלי, ויותר טוב מזה, יש לי את הקלף שיגרום לזה שבחיים לא יהיה אפילו את הסיכוי הזה שתחזרי לרועי ואני יצטרף להפסיד אותך שוב.