אהבה אפשרית זה שקר פרק3

-יוני-
הלכתי אליו בעצבים וחיכיתי לראות מהו יגיד.
טפחתי על כתפיו ואמרתי בעצבים"מה קורה רועי?"
"בסדר"אמר רועי והסתכל אלי פתאום במהירות כאילו נפלתי מהשמים.
"אז מה אתה לא עייף?"אמרתי בעצבים.
תקשיב, יוני פשוט.."אמר רועי בגמגום.
"יכלת פשוט להגיד לי, שאתה יוצא איתה, לא היית נפגע אבל העדפת מאוחרי הגב"אמרתי בכעס.
"אני אומר לך שאתה סתם מתעצבן"הדגיש רועי את המילים.
"איזה חבר חרא אתה"אמרתי בעצבים, והעפתי לו את הפופקורן מהיד בעצבים.
"מה את עושה אתה בסדר"אמר רועי בבהלה תוך כדי שאני הולך.

"אתה יכול להסביר לי מה קרה שמה, ולמה לא ראינו את הסרט"שאל משה בחוסר הבנה.
"סתם עזוב"אמרתי בעצב, שאני מתאפק לא לבכות.
"מה עזוב, פספסתי בגללך סרט ביום החופשי שלי מהצבא, דבר דבר"אמר בחיוך.
"בהתחלה רציתי לראות איתו סרט, והוא אמר שהוא עייף ואין לו כוח, פתאום בשבילה הוא לא עייף"אמרתי בעצבים.
"הבנתי אותך."
"נו אני לא צודק?"שאלתי בעצב.
"ממש לא."
"מה?"שאלתי בהפתעה.
"זה נראה לך צודק להעיף לו את הפופקורן מהיד, רק בגלל שהוא יצא איתה ולא איתך."אמר משה בחיוך.
אני תמיד מכבד את הדעה של משה אבל הפעם לא בטוח שהוא צודק חשבתי לעצמי.
"נראה לי שאתה טועה, זה הגיע לו על זה שהוא שיקר"אמרתי בביטחון.
"קודם כל אתה כן הגזמת, ואני בטוח שיש סיבה לזה שהוא לא סיפר לך שהוא יוצא איתה"אמר משה וחייך.
"אולי אתה צודק"השבתי בחיוך.
"ברור שאני צודק"אמר משה בחיוך.

-דנית-
"לפני שאני מספרת לך את התוכנית, תבטיחי לי, שאת באמת אוהבת את רועי ושזה לא משהו שקורה לא מתוך אהבה"אמרה מלי ברצינות.
"אני באמת אוהבת אותו, ואני מבטיחה לך שזה קורה מאהבה"אמרתי בחיוך.
"אוקי"אמרה מלי בחיוך."אבל את חייבת לתת בי אמון."
"אני נותנת בך אמון, דברי מה התוכנית."
"ובלי להפריע לי."
"לא יפריע לך"אמרתי ונשפתי נשיפה של חוסר סבלנות.
"לא מפריעה בכלל."
"בכלל נו דבר כבר"אמרתי בעצבים.
"אז ככה, בשביל שרועי יתאהב בך, את צריכה להפוך את החסרונות ליתרונות"אמרה מלי בחיוך ממזרי.
"יש תרגום לדיבור?"אמרתי בהתנשאות.
"הוא צריך לאהוב בך, את כל מה שהוא אוהב אצל נורית ויותר מזה"אמרה מלי בפרצו, רציני.
"אה"אמרתי בחיוך.""עכשיו הבנתי אותך."
"יפה יחסית לא לקח לך הרבה זמן"אמרה מלי בהתנשאות.
עשיתי את עצמי כאילו צוחקת וחשבתי לעצמי איך אני ידע מה הוא אוהב?
"רגע מלי, יש לך שגיאה בתוכנית."
"איזה שגיאה?"שאלה מלי בהתפלאות.
"איך אני ידע מה הוא אוהב בה?"שאלתי בסקרנות.
התנשפה מלי מייאוש ואמרה"תעקבי אחריהם קצת, תנסי למצוא על מה הם רבים, ואז שתאספי מידע מספיק טוב, תעשי מהלך על הכתר, או במקרה הזה רועי"אמרה מלי בציונות.
"ואת בטוחה שהתוכנית הזאת תעבוד"שאלתי בתקווה.
"אם תהיה מספיק חכמה לעשות את זה נכון, אז התוכנית תעבוד כמו שצריך"אמרה מלי בביטחון.
"אם זה ככה מחר אני מתחילה לאסוף מידע ולהפוך לאישת היתרונות"אמרתי ללא היגיון.
הסתכלה עלי מלי במבט של ממש לא מצחיק.
"טוב השף בטח סיים להכין את הארוחת ערב, את באה?"שאלתי בחיוך.
"אני דווקא רעבה"אמרה מלי בחיוך.
"יאללה בואי"אמרתי בחיוך.
חשבתי לעצמי, אני מקווה שמחר אני יצליח במשימה.

-נורית-
"אתה מוכן להסביר לי מה קרה שם?"שאלתי בסקרנות.
"סתם, פשוט רבנו"אמר רועי בשקר.
"אוי נו באמת על מי אתה עובד"אמרתי בעצבים.
"מה, זאת האמת"אמרה רועי בלחץ.
"אל תהיה שקרן, אף פעם יוני לא מתעצבן ככה סתם"אמרתי בעצבים.
"אם אני יגיד לך למה הוא התעצבן, גם את לא תדברי איתי"אמר רועי בקול מעורר סקרנות.
"אה, אז קשור גם אלי?"שאלתי בעצבים וגם בסקרנות.
"ככה קצת"אמר רועי בלחש.
"נו דבר, איך זה קשור אלי"אמרתי בחיוך וליטפתי את פניו.
הוא חייך חזרה ואמר"אבל את לא מתעצבנת נכון?"שאל בפחד.
"לא מתעצבנת"אמרתי בחיוך תוך כדי שאני ממשיכה ללטף את פניו.
"אני יגיד ישר ולעניין, סירבתי ללכת איתו לסרט, ולך לא סירבתי בגלל שהבטחתי לך"אמר רועי בלחץ והסתכל עלי.
הפסקתי ללטף את פניו עשיתי פרצוף חמוץ קמתי והלכתי.
הזיז את פניו רועי מייאוש ואמר"אמרתי לך שלא תדברי איתי"תוך כדי שאני הולכת וקולו נחלש"אז צדקתי אמר רועי בחוסר אונים.
והתקדמתי במהירות לביתי בעצבים.

נכנסתי לביתי בעצבים שמעתי את אמי שואלת"מה שלומך?"
"בסדר גמור"השבתי לה, וניכנסתי לחדרי בעצבים.
לפני שנרדמתי חשבתי לעצמי, הוא באמת אמר לי שאני התעצבן.
וצחקתי לעצמי כמה שניות לפני שאני נרדמת.

-רועי-
איזה טיפש אתה רועי הרי ידעת ידעת שהיא תתעצבן מזה אתה הרי מכיר אותה לא, למה, למה סיפרת לה, למה אני לא חושב עד הסוף, עכשיו שתי החברים הכי חשובים שלי לא מדברים אתי, גאון אני לא, אני מקווה שהמריבה הזאת תיגמר מהר ולא תימשך הרבה זמן, חשבתי לעצמי בדרך הביתה.