אהבה אפשרית זה שקר פרק11

המחשב נדלק, הוצאתי את הדיסק מהניילון שנייה לפני שאני שמה אותו במחשב, אני שומעת את אמא קוראת לי בהתלהבות"נורית האוכל מוכן, יצא לי פצצה את חייבת לטעום."
חייכתי ואמרתי"שתי דקות, אני יראה את הדיסק ויבוא."
"נו רק בואי תטעמי אל תהיה קשה" התלהבה אמא.
"שתי דקות" המשכתי לחייך.
פתחה אמא את דלת חדרי, לקחה אותי מהיד בחיוך, ואמרה"את חייבת לטעום."
גילגלתי עיינים נשמתי מייאוש ואמרתי"טוב, אני הולכת לטעום."
"אה רגע, שחכתי משהו בחדר שלך, אני שנייה באה"
אמא נראה מוזרה, ואני אמרתי"טוב, אני הולכת לטעום" והצבעתי לכייון המטבח.
"אוקי" חייכה אמא.
נכנסה אמא לחדרי, לקחה את הדיסק במהירות, והחביאה בכיס הסינר שלה ואמרה"אני מקווה שהילדה הזאת צודקת במה שהיא אמרה" נלחצה אמא.

"ואי שמעי, יצא לך יותר טעים מפעם שעברה" התלהבתי.
"ואיך המוסקה?" חייכה אמא בכוח.
"המוסקה פצצה" חייכתי."גם ה.."
"תגידי, מה אם רועי, אתם עוד חברים?"
"כן, למה" שאלתי במבט חושד.
"סתם, כאילו אם נפרדתם, היית אומרת לי לא?" חייכה אמא.
"כן הייתי אומרת לך, אבל נפרדנו" התעצבנתי קצת.
"אוקי" חייכה אמא.
"את נשמעת מוזרה היום, מה יש לך?" חשדתי.
"סתם, כלום."
-פלשבק-
נשמע צליל שמסמן הודעה, אמא הסתכלה על ההודעה וראתה מספר חסום.
היא לחצה על ההודעה וראתה שכתוב"את חייבת להרחיק אותה מהדיסק.
והשיחה התנהלה כך:
אמא:מי זה?" שאלה בפחד.
(בדוי):זה לא משנה מי זה, מה שמשנה זה שאת חייבת לעצור אותה מלראות את הדיסק.
"מי זה?" שאלה אמא בלחץ."איזה דיסק?" המשיכה להילחץ.
"הדיסק שקיבלתם בדואר, תמצאי דרך שהיא לא תראה מה יש בדיסק?" נלחצה אמא.
"אני חייבת לסיים את השיחה, רק תדאגי שלא תראה את השיחה.
-סוף פלשבק-
"אמא" הערתי אותה מהחלום שלה.
"את בטוחה שהכל בסדר?" חשדתי.
"אוקי" המשכתי לחשוד."אני צריכה ללכת קבעתי אם רועי" הדגשתי את המילה רועי בחיוך.
חייכה אמא.
"אולי אל תלכי" אמרה אמא במהירות.
"למה?"
"סתם תישארי איתי קצת" חייכה אמא.
"אני יחזור מהר."
פתחתי את הדלת חייכתי לאמי, היא חייכה חזרה אלי וטרקתי את הדלת בעדינות והייתי בדרכי לרועי.
איך שיצאתי אמי הלכה במהירות למחשב, הוציאה את הדיסק מכיס הסינר שאיתו היא מבשלת בדרך כלל, ושמה את הדיסק במחשב, וראתה את רועי מתנשק אם בחורה בלונדינית ולצידם ספרי לימוד, הרגישה אמא רע בנוגע אלי ושיר הוציאה את הדיסק, כדי לא להמשיך לראות.

-מלי-
שמעתי את דנית מתקרבת לחדר סימסתי מהר את ההודעה האחרונה.
"הבאתי שתייה שנחגוג את הפרידה שלהם" חייכה דנית.
הכנסתי מהר את הטלפון, ואמרתי"אחלה בוא נחגוג" נלחצתי שאולי דנית הבחינה בי.
"מה זה, מה עשית בטלפון?" שאלה דנית בחיוך סקרני.
סתם, סימסתי לאמא שלי משהו" אמרתי באלתור והזעתי מעט מהלחץ.
"אז למה נבהלת?" חייכה דנית.
"לא נבהלתי."
"טוב" אמרה דנית בפקפוק."קחי זה שלך" חייכה דנית.
"מה זה?" שאלתי למרות שאני יודעת מה זה.
"בירה" השיבה בהתנשאות.
"ולמה את מביאה לי את זה?" התנשאתי חזרה.
"עוד חודשיים את בת 18, כולה חצי כוס, מה כבר יקרה לך, חוגגים לא?"
"טוב נו, חצי כוס לא תזיק" חייכתי.
"או, ככה אני אוהבת אותך" צחקה דנית.
ואני חייכתי חיוך מסתורי.

-רועי-
שמעתי דפיקות בדלת, ונלחצתי איך אני יגיד לנורית שאני יפרד ממנה?
פתחתי את הדלת נורית נישקה אותי בפה נכנסה ושאלה"מה קורה? שאלה בחיוך.
"סבבה" התיישבה נורית על הספה והורידה את הציק שלה מכפתיה, והניחה על הספה.
"משהו לשתות" שאלתי בחיוך, שכולי לחוץ.
"אממ, תביאי קולה" חייכה נורית ומתחה את ידיה.
"אוקיי קולה" הוצאתי את הקולה מהמקרר מזגתי לה לכוס, לקחתי צנצנת הוצאתי כמה קוביות קרח ושמתי לה בכוס הקולה, ניגשתי אליה נתנתי לה את הקולה, התיישבתי היא חייכה אלי, שתתה שלוק מהקולה, אני שתיתי לגימה ארוכה שאני לחוץ, ומרגיש כאילו חם בחדר.
"אני צריך לדבר איתך על משהו" נלחצתי יותר, והנחתי את כוס הקולה על השולחן, וגם נורית.
"אוקיי, דבר" חייכה נורית.
"אז ככה.." נלחצתי.
"רק שתדע, חשוב לי להגיד לך, אני מאוד אוהבת אותך, אני בטוחה, שאני ואתה זה לנצח, זה מרגיש לי כל כך נכון" חייכה נורית.
נלחצתי עוד יותר ואמרתי"לפעמים לא כל הדברים מחזיקים לנצח את יודעת" וחייכתי חיוך חשוד, הרמתי את הקולה ושתיתי עוד לגימה.
"מה?" שאלה נורית בחשדנות.
"אני לא חושב שאת מגיעה לי" נלחצתי.
"מה, אני לא מבינה" נראתה נורית מבולבלת.
"אני חושב שאת צריכה.." הרגשתי את רגלי רועדות מלחץ.
"רגע שאני יבין, אתה נפרד ממני?"
"רק בגלל שאני חושב שמגיע לך מישהו הרבה יותר טוב ממני, אני כלום לידך" אפילו לי זה היה נשמע שטותי, הרי זה לא יכול להיות נכון, אנחנו חברים כבר שנה, איזה משפט טיפשי, חשבתי לעצמי בעצבים.
"ואללה, זה מה שאתה חושב?" שאלה נורית בעצבים.
"כן, האמת שלא, אני פשוט צריך קצת זמן לעצמי, את יכולה להבין אותי, נכון?" שאלתי בלחץ.
"כן אני יכולה להבין אותך, אני יביא לך מגבת."
"למה מגבת?"
לקחה נורית את הכוס קולה וזרקה הקולה שהיה בפנים לפני, ואמרה"הנה אני מבינה אותך" ויצאה מהדירה שלי בבכי.
ניערתי את ידיי.

צחקה דנה ואמרה"מה ככה היא הגיבה."
"מצחיק אותך" הסתכלתי במבט מאשים.
המשיכה לצחוק ואמרה"מאוד."
"יופי את נהנית, ולי הריח של הקולה לא יורד לי מהפנים."
"אבל אתה יודע מה טוב פה" אמרה דנה וסובבה אותי אליה שעכשיו, אנחנו נוכל להיות ביחד, בלי בריחות יותר, כמו שהסתתרנו מהחבר שלי שכמעט הרג אותנו שתפס אותנו מתנשקים, אני לא רוצה שזה יקרה שוב, נישקה אותי דנה ואמרה"לשפתיים שלך באמת יש טעם של קולה" צחקה דנה וגם אני.

-דנית-
"היה אל כיף לא?" שאלתי בחיוך.
"האמת שיחקת אותה היה כיף" חייכה מלי חזרה אלי.
"טוב ביי נתראה מחר" אמרתי ונישקתי את צד לחייה.
והיא נישקה אותי חזרה.

חשבתי לעצמי אני ישאל אותה אם מחר היא רוצה לבוא אלי לארוחת בוקר, מחר הש, מכין פנקייקים כמו שהיא אוהבת היא בטוח תבוא.
חייגתי אליה ולא ענתה, שלחתי לה הודעה ושמעתי את צליל הטלפון שלה.
הטלפון שלה היה על רטט.
קמתי ממיטתי היא שחכה את הטלפון על השידה כנראה ששתינו, בדרך כלל היא לא שוחכת את הטלפון כנראה בגלל "השתייה" מלמלתי לעצמי.
לקחתי את הטלפון וחיטטתי לה בהודעות היא במלא לא תדע, אז מה זה משנה, ראיתי את ההודעה שאני שלחתי, את הודעות שלה בוואטספ, וראיתי הודעה של טלפון לא מוכר, נכנסתי מסקרנות, וראיתי שבאחד הסמסים כתוב, זה לא משנה מי זה, מה שמשנה זה שאת חייבת לעצור אותה מלראות את הדיסק.
עכשיו הבנתי למה היא התנהגה חשוד שנכנסתי.