אהבה אסורה למימוש!!! פרק 9+10(הנשיקה!!)

*****נקודת מבט רותם*****
יצאנו מהמחלקה של קורל והתקדמנו לכיוון החניון, בזמן הזה קראתי את ההודעות של הקבוצה של כל השכבה, ועומר פרסם שיש היום אצלו מסיבה -"אנחנו נוסעות אלייך מתלבשות והולכות לעומר יש היום מסיבה"- אמרתי לאבישג -"אבל אין לי כוח"- היא אמרה לי ידעתי איך לגרום לה לבוא איתי, -"ואם אני יגיד לך שעוז יהיה שם"- אמרתי לה, היא פתחה את ענייה, "-בסדר"-היא אמרה בקול מיואש
-" אבל אנחנו מתלבשות הכי יפה שיש"- היא המשיכה ואמרה לי מתרגשת,התחלנו ללכת במהרה לכיוון החניון והגענו אחרי שניי דקות, אבישג התניע את האוטו יצאה מהחניון והתחילה נסוע, אני הגברתי את המוזיקה והתחלנו לזייף. אחרי כמה דקות הגענו לבית שלה שמנו את התיקים על הסלון של הבית שלה ורצנו לחדר שלה, התחלנו לחפש בגדים ללבוש –"מה את אומרת"- אבישג שאלה אותי, היא לבשה שמלה בצבע תכלת מתחרה עם כתפיות דקות, הדוקה בחזה ומשוחררת עד לברכיים היא לבשה עקבים שחורות יפות ואספה את השער שלה לקוקו -" את מהממת"- אמרתי לה וחיבקתי אותה –"עכשיו תורי"- אמרתי לה התחלתי לחפש בארון שלה בגדים מצאתי חולצת בטן לבנה שבגב היא עם פתחים, וגינס גזרה גבוהה בצבע כחול בהיר, לבשתי עקבים בצבע בג'ז, השער שלי היה אסוף בפקעת יפה כזאת,ושל אבישג היה מפוזר. התאפרנו איפור בסיסי, מייקאפ, אילנר מסקרה,סומק ואודם אדום. יצאנו מהבית שלה הורסות, מהממות לכיוון האוטו שלה, נכנסנו לאוטו אבישג התניע והתחילה לנסוע. אחרי עשר דקות הגענו לעומר, מבחוץ היה אפשר לשמוע את המוזיקה החזקה שהיה בבית שלו, כשנכנסנו היו מלאה בנים בכניסה שהתחילו לשרוק לנו ואנחנו פשוט התעלמנו מהם, אחרי כמה דקות של חיפושים אחרי נהוראי, אליאב ועוז מצאנו אותם שותים ורוקדים עם כמה בנות.
*****נקודת מבט אבישג*****
כשמצאנו את הבנים, מצאנו אותם רוקדים עם כמה בנות ושותים, ראיתי את אליאב שותה בזמן שאיזה בת אחת נמרחת עליו והוא לא מתייחס אליה, ואת עוז גם שותה ורוקד עם איזה ילדה הייתה לי צביטה חזקה בלב, הרגשתי את הדמעות מעקצצות על העיניים שלי, רציתי שזאת תהיה אני, שהוא ירקוד איתי ולא איתה. הסתובבתי וראיתי את רותם רוקדת –"בואי שנייה נחפש את אח שלי אני דואגת לו"- אמרתי לה והיא הנהנה, חיפשנו אותו במטבח,בסלון,בקומה השנייה,ולבסוף מצאנו אותו בגינה בתוך הבריכה מתנשק עם איזה ילדה -"אם את רוצה את יכולה לחזור לרקוד מצאנו אותו"- אמרתי לרותם מגחחת למרות שכעסתי, ורתחתי עליו רותם גחחה,
–"אני מחכה לך את עוד צריכה להוציא לעוז את העיניים מהמקום"- היא אמרה לי צוחקת והלכה.
-"נהוראייייי"- צרחתי אליו הוא התנתק מהנשיקה עם הילדה והסתובב אליי בבהלה. -"מה את עושה פה"- הוא שאל מבוהל, דואג,וכועס -" תקשיבי איך שלא קוראים לך אני אקח לך אותו שנייה ואני לא בטוחה אם הוא יירצה לחזור אלייך אבל נירא לי את תחיי"- אמרתי לה בקול ערסי ומעצבן -"תגידי מי את חושבת שאת"- היא אמרה לי עם הקול הציפציף שלה -"הסיוט הכי גדול שלך אם תתקרבי עוד פעם לאח שלי"- כשאמרתי שנהוראי אח שלי היא הפכה את הפנים שלה לפנים לא מאמינות,משכתי את נהוראי מהמים והוא יצא. –"תגיד לא שמעת מה קרה לקורל"- אמרתי לו בקול צועק אבל בלחש כדיי שאף אחד לא יישמע, הפנים שלו הפכו מערמומיות לפנים רציניות,ומודאגות. –"מה קרה לה "-הוא שאל מודאג -"כלום, חוץ מלהתחשב בעובדה שהיא מאושפזת בבית החולים ואתה מתמזמז ומתנשק לי פה כמו כלב עם איזה כלבה מכוערת"-צעקתי לו עצבנית .
-" תהיה בשקט מישהו עוד יגלה ,אני מצטער"- הוא אמר לי. -"למה היא בכלל בבית חולים ועוד מאושפזת"-הוא המשיך ושאל.
-"היא התייבשה ויש לה וירוס"אמרתי לו בקול רגועה.
-"אז למה אליאב לא סיפר לנו"-הוא שאל.
-"לא יודעת, בכל מקרה היא בוולפסון"-אמרתי לו.
-"אל תבקר אותה היום תבקר אותה מחר עכשיו היא ישנה"- המשכתי הוא הנהן ובא לחבק אותי אבל הלכתי אחורה וצחקתי.
-"אתה רטוב"- אמרתי לו וגם הוא התחיל לצחוק ושנינו נכנסנו לבפנים והתחלנו לרקוד, אני רקדתי עם רותם והבנים רקדו עם כמה בנות, נהוראי רקד עם איזה בת אחת אבל ראיתי שהוא היה עצוב, כנראה בגלל קורל. לאט לאט בנים התחילו להתקרב אלינו אבל לא התייחסנו אליהם, והמשכנו לרקוד, לפתע הרגשתי זוג ידיים נכרחות סיבב עגני ומתחילות לרקוד איתי מצד לצד ישר הורדתי מימני את הידיים המגעילות שלו, הסתובבתי וראיתי את אחד מהמפגרים שנצמדו אלינו. –" מה נירא לך שאתה עושה-" צעקתי עליו ודחפתי אותו מימני חזק עד כדי כך שהוא נפל לרצפה וקיבל מכה חזקה בראש,ראיתי שיורד לו דם, לא ידעתי שאני כל- כך חזקה, היה לו ריח של אלכוהול מהפה . –"בונה יא סתומה מה את חושבת שאת עושה"- הוא אמר לי בקול ערסי וקם מהרצפה -"תקשיב לי טוב, אני ורותם, אנחנו לא כמו הזונות שיש פה אז לא כדי לך להתקרב אליי"- אמרתי לו בקול עצבני -"למה מי את"-התעצבנית שגם הוא אומר לי את אותו הדבר כמו הכלבה שהתנשקה אם נהוראי -"תגיד אתה במקרה מכיר את נהוראי לדרמן"- שאלתי אותו בקול עצבני וערסי, בדיוק כמוהו -"מה זה קשור, וכן למה"- הוא שאל אותי עצבני -"כי אם ייודע לו שנגעת באחותו, שזאת אני במקרה הטוב הוא ירק ישבור לך את הפנים, במקרה הרע הוא יהרוג אותך, כי בי אף אחד לא נוגע ברור לך, שיכור מהלך על ארבע"- צרחתי עליו וירקתי לו בפרצוף. בזמן הזה שכל הזמן צרחתי וצעקתי עליו כולם הסתכלו עלינו במבט מפוחד כי כולם יודעים שמי שנוגע בי אי או אח שלי לא מרחמים עליו. אחרי שצעקתי עליו לקחתי את היד של רותם והתחלנו לרקוד כאילו לא קרה כלום, הבנים שנדבקו מאיתנו התרחקו כאילו בכלל לא היו וכולם המשיכו לרקוד, לשתות, להתמזמז וכאלה .
ראיתי את נהוראי מתקרב אליי במבט של 'את בסדר' ' אני יהרוג אותו אם הוא עשה לך משהוא' כן אני והוא מכירים את המבטים אחד של השני טוב אחרי שנייה נהוראי היה לידי
-"כן אני בסדר, הוא לא עשה לי כלום, יותר נכון אני עשיתי לו משהו , אני לא רוצה שתתערב כדי שלא תסתבך"- אמרתי לו והוא חיבק אותי והנהן
-"אני דאגתי"- הוא אמר לי
-"אני בסדר"-אמרתי לו מצחקקת והוא גחח איתי
-"יאללה בוא לרקוד"- אמרתי לו
-"זאת האחות שלי"-הוא אמר לי
רקדנו כל הערב והלילה אני חושבת שהיינו שם עד שתיים בלילה

*****נקודת מבט עוז*****

אני ונהוראי נכנסנו לבית הענקי של עומר וישר נמרחו עלינו כמה בנות אבל לא התייחסנו אליהם אני כי אני חשבתי על אבישג רציתי כל כך להיות איתה עכשיו פה ולרקוד איתה במקום עם איזה כלבה אחת פה, רציתי שכולם יידעו עד כמה אני אוהב אותה אבל כנראה שלא נועדנו להיות בייחד.
-"אחי אתה בא לרקוד "-נהוראי שאל אותי רקדנו כל הערב ושמעתי את האהובה שלי צועקת
-"כי אם ייודע לו שנגעת באחותו, שזאת אני במקרה הטוב הוא ירק ישבור לך את הפנים, במקרה הרע הוא יהרוג אותך, כי בי אף אחד לא נוגע ברור לך, שיכור מהלך על ארבע" – היא אמרה לאיזה נער שהיה עם היד על הראש והיא הייתה מחוסה קצת בדם, כעסתי שהיא אמרה שהוא נגע בה למרות שהבנתי שהיא לא נתנה לו כי היא לא נותנת לאף אחד שיגע בה או באחת מהבנות. התקרבתי לראות אם היא בסדר וראיתי שכן.
ניגשתי לנהוראי ושאלתי אותו
-" מה קורל עדיין לא מרגישה טוב"-
-"מה אתה לא יודע, היא בבית חולים"- הוא ענה לי לא הבנתי איך היא בבית חולים ואני לא יודע, הידיד הכי טוב שלה לא יודע, החלטתי שאני ילך לבקר אותה מחר.
רקדנו כל הלילה עד שתיים ואז כולם התפצלו והלכו לבתים שלהם.

*****נקודת מבט קורל*****
התעוררתי כשקרן אור מבצבצת מן החלון של החדר בבית החולים, היום אני משתחררת סוף סוף….
אימא ואבא בעבודה, אחרי שהם היו איתי יומיים והתחננתי שילכו לאנשהו ולא ייתקעו איתי משועממים כאן.
אליאב בבית הספר וכך גם כל השאר.
"בוקר טוב"אמרה האחות שנכנסה לחדר שלי.
"בוקר אור, מתי אני משתחררת" שאלתי אותה
"אממ.. נירא לי בצהריים אני יבדוק לך ויחזיר לך תשובה" היא אמרה לי והנהנתי בזמן שהיא מורידה לי את האינפוזיה ומוציאה לי אותה אחרי שהייתי איתה כל היומיים .
"בינתיים הורדתי לך רק את הצינור, הרופאה תגיע תבדוק אותך ואז תוריד לך את המחט"האחות אמרה לי והנהנתי.
במשך היום דיברתי אם אימא אליאב אבישג ורותם בטלפון אכלתי קצת כי כאבה לי הבטן בגלל שכמעט ולא אכלתי יומיים, והתקלחתי. הרופאה הגיעה ורשמה לי טופס שחרור.
השעה הייתה שלוש אחר הצהריים, לקחתי את הדברים שלי ויצאתי לכיוון היציאה מהמחלקה בזמן שאני מתקשרת לאליאב.
"קטנה, איך את" הוא שאל
"בסדר איפה אתה" שאלתי אותו
"אצל נהוראי עם עוז למה"הוא אמר
"סתם עזוב, טוב אני תכף הולכת הביתה עוד כמה זמן אתה חוזר" שאלתי אותו
"קטנה איך את חוזרת הביתה" הוא שאל אותי ולא התייחס למה שאמרתי
" אממ במונית " אמרתי לו
"את רוצה שאני יבוא לקחת אותך" הוא אמר, אני לא אוהבת לנסוע במוניות כי זה קצת מפחיד אותי והוא היחיד שיודע כי אני די מתביישת בזה
"אתה יכול"שאלתי אותו בשקט
"ברור מי ידאג לך אם לא אח שלך,אני עוד עשר דקות אצלך" הוא אמר לי
"טוב ביי" אמרתי לו
אחרי כמה דקות אליאב הגיע עם נהוראי ועוז.
"קורל" עוז אמר בהתרגשות יצא מהרכב ומחץ אותי.
"עוז קצ..ת אוויר" אמרתי לו והוא בתגובה גיחח ושחרר אותי, אחריו אליאב יצא מהאוטו וחיבק אותי ולבסוף, האהוב שלי, זה שחלמתי עליו כל היומיים הזוועתיים שהייתי פה יצא מהאוטו וחיבק אותי, חיבוק אוהב ומלא רגש הסנפתי את הריח של החולצה שלו(כי אני ממש נמוכה) והשתחררנו, נכנסנו לאוטו ואחרי כמה דקות היינו בבית.

–ערב–
אבא כבר הגיעה מהעבודה אני הספקתי לישון להתרחץ לאכול ולעזור לאימא לסדר את הבית קצת.
"ילדים בואו ללמטה" אימא קראה לנו, יצאתי מהחדר ופגשתי את אליאב במסדרון, צחקתי וירדנו .
התיישבנו מול ההורים בסלון, אימא ואבא הסתכלו אחד על השני בחשש ולא הבנתי מה קרה.
"אימא מה קרה" שאלתי אותה כדי שהיא תספר
"אוקיי זוכרים שאמרתי לכם ביום הראשון ללימודים שאנחנו צריכים לספר לכם משהו" אימא אמרה והנהנתי וכך גם אליאב
"אבל לא הספקנו כי את היית חולה" אימא המשיכה
"נו אימא מה קרה" אליאב זירז את אימא בקול עצבני, מתוח, וחושש
"אבא ואני צריכים לטוס לשליחות לניו- יורק בעוד שבוע , לשנתיים וגם אתם טסים איתנו, יהיה לכם שם בית ספר יהיה לנו בית גדול עם גינה וברכה" אימא אמרה ובאותו הרגעה קיבלתי שוק לא ידעתי מה לעשות, אני עוד לא ספרתי לנהוראי שאני אוהבת אותו, אני לא יכולה לקום לעזוב את הכל ולטוס לניו- יורק, אני לא יכולה לטוס לשם בכלל בגלל שאני לא השתלב שם.
"מה שליחות לשנתיים ועוד לניו- יורק, תגידו אתם בסדר, יש לי פה חברים אני לא יכול פשוט לקום וללכת, ועד שאני מתחיל ללמוד טוב קצת, מה נירא לכם שאתם מנחיתים את זה עלינו ככה, ואני אמרתי בכלל שאני רוצה לטוס, אני אישרתי לכם, לא נכון אז למה אתם מחליטים במקומי, למה אתם חושבים שאתם יכולים להגיד לי שאני צריך לטוס" אליאב עמד וצעק וניפף עם הידיים בזמן שהוא דיבר אחרי כמה שניות של שתיקה הוא יצא מהבית בעצבים וטרק את הדלת.
מרוב השוק ברחתי גם אני אבל לא מהבית, ברחתי לחדר.
נעלתי את החדר והתחלתי לבכות, לא רציתי לטוס, לא רציתי לעזוב את הכל ולטוס, אני גם לא יעמוד בלא לראות את רותם ואבישג, ומה יהיה עם עוז הוא הידיד הכי טוב שלי, אני ישתגע לא ליראות את נהוראי .
התקשרתי לעוז בוכה כשכל המסקרה נמרחת לי על הפנים.
"הלו"הוא ענה לי
" עו..ז אתה יכו..ל לבוא" שאלתי אותו מגמגמת, כי כשאני בוכה אני מגמגמת ולא יכולה לדבר ברור.
" אני עוד חמש דקות אצלך" הוא ענה לי ובאמת הגיע אבל תוך שלוש דקות.
הוא טיקטק בדלת קמתי ופתחתי אותה.
כשפתחתי חיבקתי אותו ובכיתי, בכיתי לו על החזה והשתחררתי מימנו אחרי שתי דקות כדי שייכנס לחדר, הוא נכנס והתיישב על המיטה וסגרתי את הדלת.
התיישבתי על הכיסא של שולחן העבודה והתקרבתי עליו כדי לספר לו.
"רוצה לספר לי מה קרה" הוא שאל אותי בעדינות
"ההור..ים שלי ואנחנו צריכי..ם לטוס לשנתיים לשליחות בניו- יורק" אמרתי לו מגמגמת בגלל שבכיתי והוא פתח את העיניים בפליאה וגם את הפה גיחחתי מעט כי זה היה די מצחיק
"חחח תיסגור א..ת הפה שלו ייכנסו לך זבובים" אמרתי לו במעט צחוק
"וואי קורל, ואיך אליאב קיבל את זה "הוא שאל הוא יודע שאליאב לא מקבל בכלל בקלות שינויים דרסטים.
"ממש קשה הוא צרח עליהם שמה נירא להם ושיש לו פה חברים וגם שהם לא יכולים להחליט במקומו ושהוא לא יכול לקום ולעזוב את הכל ולבסוף הוא קם ויצא מהבית בטריקת דלת עכשיו אני לא יודעת איפה הוא" אמרתי "אתה יכול להתקשר אילו " שאלתי את עוז הוא הנהן ושלף את הטלפון מהכיס, פתחת אותו התקשר לאליאב ושם על רמקול.
"הלו" אליאב אמר עצבני ותוסס
"מה קורה אחי איפה אתה "עוז שאל אותו ברוגע כאילו הוא לא יודע כלום, עוז תמיד ידע לעשות את זה
"אני אצל נהוראי רוצה לבוא" אליאב ענה לו ונרגעתי ידעתי שהוא יכול להרגיע אותו
"טוב נירא אני כבר ידבר אתכם "עוז ענה לו וניתק
"עכשיו את רגועה" הוא שאל אותי הנהנתי וחיבקתי אותו חזק והוא אותי.
"את רוצה נלך ביחד ואת תלכי לאבישג"הוא שאל וחיוך עלה על פניי
"תרד, אני יחליף בגדים ואני באה" אמרתי לו
"אה כול אחד ייסע באוטו שלו כי אחרי זה אנחנו נתפצל" הוספתי
"אוקי אז אני כבר נוסע נחכה לך שם" הוא ענה לי ויצא מהחדר
ניקיתי את המסקרה והאיפור שנמרח לי, הוצאתי מהארון ג'ינס שחור בגזרה גבוהה חולצת בטן לבנה רופפת, נעלי בובה בצבע ב'ז. סרקתי את השיער ופיזרתי אותו,שמתי מייק- אפ ומסקרה לקחתי את הטלפון שלי ואת המפתחות של האוטו שלי וירדתי. ההורים שלי כבר לא היו בסלון כנראה הם בחדר שלהם, יצאתי מהבית ונעלתי אותו והתקשרתי לאבישג
"הלו" היא ענתה לי
"אחי אצלך" שאלתי אותה בלחץ
"כן הוא עם נהוראי בחדר, הוא בא אלינו עצבני, ועכשיו הוא יותר רגוע" היא ענתה לי
"אני יכולה לבוא אלייך"שאלתי אותה
"כן בטח, אה גם עוז פה" היא ענתה לי, יפה עוז כבר הגיע.
"טוב חמש דקות אני אצלך"עניתי לה
"טוב נשיקות"היא אמרה לי ושלחה נשיקה דרך הטלפון ושלחי לה בחזרה וניתקתי הסתכלתי על השעון השעה הייתי רבע לתשע.
נכנסתי לאוטו והתנעתי אותו, אחרי כמה זמן הגעתי לאבישג וטיקטקתי בדלת.
ואבישג פתחה לי את הדלת, נישקתי לה בלחי והיא לי ונכנסנו לבית שלה.
" מה קרה, למה העיניים שלך נפוחות, בכית" היא שאלה והנהנתי, היא חיבקה אותי ומשכה אותי ביד לחדר שלה.
"להורים שלי יש שליחות שנתיים לניו -יורק" אמרתי לאבישג וחיוך עלה על פנייה כנראה לא הבינה מה אני רוצה לספר לה
"ואנחנו צריכים לטוס איתם" המשכתי והחיוך מהפנים שלה ירד, וראיתי שיש לה דמעות בעיניים, וגם לי היה.
" אתם חייבים לטוס איתם" היא שאלה
"כן, את לא מבינה עד כמה אליאב קיבל את זה קשה הוא צרח עליהם "אמרתי לה
"טוב את חייבת להירגע רוצה נזמין סרט ונוכל גלידה"היא שאלה אותי וחייכתי
"בואי" היא אמרה לי, ירדנו למטבח והיא פתחה את המקפיא היא לה שם שבע סוגי גלידה שוקולד,תות,וניל,מוקה,אוראו,מסקרפונה וריבת חלב . לקחנו קערות שמנו את כל הטעמים ועלינו לחדר שלה ונשכבנו על המיטה.
הזמנו את הסרט מהיר ועצבני שבע, כן אני מתה על הסרט הזה.
זללנו את הגלידה, וראינו את הסרט עד השעה שתיים-עשרה. אבישג נרדמה אז כיסיתי אותה, ויצאתי לשירותים לסדר את עצמי לפני שאני אלך. ונכנסתי לחדר של נהוראי הוא היה על המיטה חצי שוכב חצי יושב וראה טלוויזיה אליאב לא היה בחדר, כנראה הוא הלך כבר הביתה
"היי"הוא לחש בקול מחוספס, יפה כזה.
"היי"עניתי לו
"כנסי" הוא אמר לי נכנסתי לחדר וסגרתי את הדלת
" אז אליאב כבר סיפר לך הכול" שאלתי אותו חוששת
"כן, איך את"הוא שאל אותי והזמין אותי לשבת על המיטה שלו, התקדמתי והתיישבתי על המיטה.
"לא משהו, כי כאילו אני לא רוצה לטוס, ועוד לשנתיים כי פה החברים שלי ולא שם " אמרתי לו
"זה בידיוק מה שאליאב אמר" הוא אמר לי מגחח
"תדברו עם ההורים שלכם, תראו אם הם מסכימים לכם להישאר פה בארץ שתכם" הוא אמר לי
"ממש רק אמא שלנו תסכים"אמרתי לו והתחלתי לצוחקת,נהוראי התחיל גם לצחוק ורק עכשיו שמתי עד כמה הצחוק שלו יפה, הוא התקרב אליי ונישק אותי.
הוא מנשק מושלם, ואני לא יכולה להגיד שלא נהנתי, כי אני כן, וזאת היתה הנשיקה הראשונה שלי, אבל אנחנו לא יכולים להיות ביחד,למרות שאבישג ורותם יודעות, אליאב ממש יפגע מזה שנהוראי, החבר הכי טוב שלו חבר שלי?
התנתקתי מימנו, ונעמדתי, הוא היה מופתע.
" אנחנו לא יכולים להיות ביחד" אמרתי לו בעצב, ראיתי אותו עצוב ופגוע .
"למה" הוא שאל אותי, כאילו הוא לא יודע
"גם בגלל שאנחנו טסים, בעוד שבוע ובגלל שאתה החבר הכי טוב של אח שלי" אמרתי לו
"אז מה, זה לא אומר שאני לא יכול לאהוב אותך"הוא אמר לי בקול טיפה עצבני, רגע הוא אמר לי הרגע שזה לא אומר שהוא לא יכול לאהוב אותי? הוא אוהב אותי?
"רגע שאני יבין, אתה אוהב אותי"שאלתי אותו מבולבלת, ומבוישת הוא גירד את הראש שלו ואחרי כמה שניות הוא ענה לי
"אני אוהב אותך מאוד"הוא אמר לי, הרגשתי את הסומק על לחיי, לא חשבתי שהוא אוהב אותי אפילו לא לרגע, לא דמיינתי את עצמי עומדת מולו אחרי נשיקה, אומרת לו שאנחנו לא יכולים להיות ביחד.
" את מוכנה להגיד משהוא"הוא שאל אותי בקול עדין, אבל לחוץ ופוחד.
באותה השנייה לא יכולתי להגיד לו כלום ממה שאני מרגישה, לא יכולתי, הרגשתי מחנק גדול בגרון.
"הבנתי" הוא אמר לי בקול עצוב.
דמעות עלו בעיניי, ודמעה בוגדנית זלגה על הלחי שלי,מיהרתי לנגב אותה.
"אתה לא יכול להבין אותי בכלל"אמרתי לו עצובה ושבורה, ובוכה.
"אל תבכי"הוא אמר לי והתקרב אלי
"אל תעשה את זה יותר קשה ממה שזה" אמרת לו ויצאתי מהחדר של נשאר שם המום. נכנסתי לחדר של אבישג בוכה, ועצובה והיא התעוררה.
"מה קרה" היא שאלה אותי משפשפת עיניים
התקרבתי אלייה וחיבקתי אותה.
"התנשקנו"אמרתי לה והיא מחצה אותי לחיבוק יותר חזק, ואני רק בכיתי יותר חזק.
"אז למה את בוכה"היא שאלה אותי
"כי א..ת יודעת, א.אלי..אב"אמרתי לה מגמגמת
"אז תהיו ביחד בסתר" היא אמרה לי ולא רציתי כי אני לא יכולה,החברות שלנו בסוף תתגלה ואליאב ממש יפגע.
"אנ..חנו לא יכולים"אמרתי לה
"טוב בואי נלך לישון וניראה מה יהיה מחר" היא אמרה לי ופינתה לי מקום במיטה, הלכנו לישון ונרדמנו.