אהבה אסורה למימוש !!! פרק 2

יצאתי מהבית והלכתי בשביל ליציאה , יצאתי מהשער וסגרתי אותו צילצול נשמע מהטלפון שלי על המסך הייה רשום אבישג "הלו" אמרתי ונשענתי על הדלת של האוטו
"מה נשמה " שאלה
"בסדר תקשיבי אני הולכת לים חצי שעה ואת באה איתי תתחילי להתכונן יותר מהר 5 דקות אני אצלך ביייי " אמרתי לה בקול משועשע ולא נתתי לה לענות לי והתקשרתי לרותם. "הלו " היא אמרה
"תקשיבי עוד 10 דקות אני אצלך הולכים לים להתרענן לפני ביהס אז תתכונני יותר מהר ביי" אמרתי לה וגם לה לא נתתי לענות לי .
נכנסתי לאוטו התנעתי אותו והתחלתי לנסוע אבישג תוך 5 דקות הייתי אצלה
" ביי אמא אבא" היא אמרה ויצאה וסגרה את הדלת בידיוק נהוראי יצא ולא שם לב עליי "למה את יוצאת מוקדם יותר " הוא שאל אותה
" אני הולכת עם רותם וקורל לים להתרענן אתה לא כועס נכון " שאלה אותו ואז הוא הסתובב וראה אותי האוטו עשיתיי לו שלום עם היד והסתתי את ראשי לכסא שם היה מונח הטלפון שלי אז עשיתי את עצמי עסוקה בו לכמה שניות ואז הרמתי את הראש וראיתי שהוא אומר משהוא לאבישג .
אבישג חייכה וצחקקה בשקט ואז נהוראי נתן לה נשיקה במצח אבישג הלכה לכיווני
" היי תהני" נהוראי אמרה לה
" טוב מעצבן נתראה בבית הספר " אמרה לו והיא נכנסה לאוטו
"בוקר טוב מהממת " אמרתי לה. ונתתי לה נשיקה על הלחי
״ בוקר טוב הורסת "אמרה וגם נתנה לי נשיקה
"נוסעים לאסוף את רותם " אמרתי לה "יאללה רק יותר מהר " היא אמרה .
אחרי שלוש דקות הגענו לרותם היא חיכתה לנו בחנייה
"בוקר טוב יאללה בואו ניסע יותר מהר למה אין לנו הרבה זמן " אמרתי להם וטסנו שם לים כדי שניהיה יותר זמן שם .
אחרי כמה דקות הגענו לחוף נשארנו את כל הדברים באוטו חוץ מהטלפון שלי כדי שנדע מתי לחזור כדי לא לאחר לבית הספר ושמיכה כדי לשכב על החוף, ורצנו לחוף .
פרסנו את השמיכה ושכבנו עלייה והתחלנו לדבר
" אני ממש התגעגעתי לעוז" אמרה אבישג מצחקקת אבל שמעו בקול שלה שהיא עצובה "ואני התגעגעתי לאח שלך אבל מה זה משנה אצלי את צריכה לספר לעוז מה את מרגישה כלפיו"אמרתי לה עם חצי קול מבואס
"היי באנו לכאן כדי להתרענן ולשכוח מהכל או לבכות" שאלה רותם בקול מעיים
" להתרענן " אמרתי " להתרענן " אמרה אבישג שלושתיינו התחלנו לשחק עם החול ולספר כל מיני דברים ….
השעון המעורר ששמתי כדי שלא נאחר צלצל התבאסנו שלושתיינו אבל קמנו אספנו את השמכה נכנסנו לאוטו והגענו לבי"ס .
נכנסנו לשער ונפגשנו איך לא אם שלישיית הבנים..