אהבה אסורה למימוש !!! פרק 17- אני אוהבת אותך!

המתח שרר ביניינו, היא כבר שתיי דקות מלטפת לי את הלחי.
כל ליטוף הוא תענוג ואכזבה בשבילי, אני מתאכזב שהיא לא אומרת לי משהו, שהיא מותחת את הזמן שהיא לא אומרת כלום, רק מלטפת ומענגת לי את הלחי.
עינייה נצצו כברק, השער שלה גלש על כל הגב שלה והיא ישבה בישיבה מזרחית מולי.
המגע שלה רח ונעים,ומותח.
"קורל" אמרתי מתענג על הליטופים היא הפסיקה ללטף אותי וחיבקה אותי חזק חיבוק אוהב וחם חיבוק שרק אני יכול לקבל מימנה כי היא אוהבת אותי, לפי מה שהיא אומרת ומראה, לפי מה שהיא עושה.
חיבקתי אותה חזק מתנתק מהעולם מתנתק מכל הכאב שמילא אותי והרפאה כל שנייה, עכשיו הכאב הרפא להרבה זמן, התנתקתי מכל המחשבות חוץ ממחשבה אחת, חשבתי כמה אני אוהב אותה.
אני אוהב אותה מאוד, אני לא יכול להעביר יום בלי לדבר איתה או לדעת איך היא, אני לא יכול שיהיה יום אחד בלי שאני לא יחשוב עלייה, אני מאוהב בה מעל הראש, אני אוהב אותה כמו שלא אהבתי אף אחת אחרת, כי אני לא אהבתי אני שמרתי על הרגשות שלי כלפייה כי ידעתי, ידעתי שיום אחד יהיה שאני והיא נהיה ביחד, ידעתי שיש לה רגשות כלפיי או יותר נכון חשבתי, קיוותי, ואני יודע שאני לא יחיה אם ייקרה לה משהו.
"אני אוהבת אותך" היא לחשה לי באוזן, הלחישה הזאת של שלושת המילים 'אני אוהבת אותך' גרמה ללב שלי לקפץ, להתמלא, להרגיש הכי חזק, להפוך לבן האדם הכי מאושר שיש, לבן האדם הכי אוהב שיש.
מחצתי אותה יותר מקרב אותה לחקי, ללב שלי כדאי ששלה ימלאה את שלי כדאי שההרגשה הזאת לא תעלם
"אני לא רוצה לעבד אותך בגללה, אני מאמינה לך"היא אמרה בוכה. שחררתי אותה מהחיבוק וניקיתי לה את הדמעות עם האגודלים הגדולים שלי
"אל תבכי" אמרתי לה, לפתע היא החזיקה לי את הכפות הידיים, התקרבה לפנים שלי ופתחה את הפה כדאי להגיד משהו אבל אני התקרבתי אלייה ונישקתי הנשיקה הראשונה שלנו מהבוקר, כל כך התגעגעתי למגע שלה לחיבוק ולנשיקה שלנו, לפתע נשמע כחכוח בגרון התנתקנו ואז קלטתי שאבישג עדיין פה. התחלתי ליצחוק ממבוכה, וגם קורל.
"מצטער"אמרתי לאבישג בזמן שסומק עולה על לחיי קורל, משכתי את אבישג לחיבוק, חיבקתי אותה חזק והשתחררנו מהחיבוק
"טוב את השיעור פספסנו, בואו נכנס לשיעור הבא" קורל אמרה ופניי הרצינו, נורא דאגתי לה הראיי היא הרגע רק התעוררה, היא התעלפה לפאקינג ארבעים דקות והיא רוצה ללכת לשיעור, מה עובר עלייה?
"תגידי את בסדר-"באתי להמשיך אך היא קטעה אותי
"אני בסדר גמור יא היסטרי, אם אני הולכת לשיעור סימן שאני בסדר" היא אמרה לי בקול בטוח, נאנחתי כי ידעתי שאי אפשר לשכנע אותה.
קורל התרוממה והתנדנדה כמעט נפלה, התרוממתי מהר והחזקתי אותה והיא ציחקקה
"את בטוחה שאת רוצה ללכת לשיעור"שאלתי אותה חושש והיא הנידה בראשה בחיוב
יצאנו שלושתיינו מהשירותים, ובדיוק הצלצול נשמעה בכל רחביי בית הספר
"בדיוק בזמן" אבישג אמרה
"כן "קורל אמרה והסתכלתי עלייה.
כמעט איבדתי אותה, כמעט איבדתי את האהבה הכייי גדולה שלי!!!
עמדתי מולה וחיבקתי אותה, חזק חזק היא בהתחלה לא הבינה מה אני עושה אבל אז חיבקה אותי גם, השנפתי את ריח השיער שלה
"אני מצטער" ייבבתי אל תוך שערה, היא התנתקה מהחיבוק והחזיקה את פניי בין שתיי ידייה
"אני אמרתי לך שאני סולחת לך למה אתה בוכה" היא שאלה
"אתם רוצים ללכת לדשא" אבישג לחשה הסתכלתי על קורל והיא עליי
"אני רוצה, את" שאלתי את קורל והיא הנהנה, קורל ואבישג התחבקו ואני חיבקתי את אבישג והיא נכנסה כיתה
"בוא כבר לפניי שמשהו יראה אותנו" היא אמרה לי צוחקת ומנגבת את הפנים שלי עם אגודלייה, רצנו על עבר הדשא.
"יא איטית רוצי כבר" צחקתי ואמרתי לה
"איטית אה" היא אמרה והגבירה את המהירות וואי היא באמת מהירה, היא עקפה אותי בריצה
"רגע חכי אני לא יכול לרוץ את יודעת חכי יא מהירה" אמרתי לה צוחק, אבל היא לא הפסיקה לרוץ. אחרי שתיי דקות הגענו לדשא משכתי אותה לעץ שאפשר לעמוד מאחוריו ולא יראו כלום, ונישקתי אותה.
"רגע, רגע" היא אמרה מתנתקת מהנשיקה ומתיישבת על הדשא
"מה" שאלתי אותה