אהבה אסורה למימוש !!!- פרקים 13+14- לאט לאט, התנפץ לי הלב!

התעוררתי בבוקר כשהשעון המעורר מצלצל השעה הייתה רבע לשבע. קמתי התקלחתי צחצחתי שיניים שתפתי פנים, פתחתי את הארון וחיפשתי מה ללבוש.
לקחתי גינס שלוש תרבעי וחולצה ירוקה לקחתי צעיף דק בצבע ירוק עדין שמתי אותו על צווארי בצורה רופפת ולבשתי סנדלים שחורות לקחתי את התיק של אדידס הכנסתי לשם את המערכת של היום כולל מחברות, טבלאט וקלמר, לקחתי גם את המטען וירדתי לסלון.
אליאב היה במטבח ישב באי ושתה את הקפה של הבוקר שלו.
"בוקר טוב ענק" אמרתי והדגשתי את המילה ענק
"בוקר טוב פצפונת" הוא אמר לי ולא ייחסתי לזה חשיבות למרות שאני לא אוהבת שהוא קורא לי ככה, שמתי את התיק שלי על התיק של אליאב שהיה מונח על אחד מהכיסאות של האי. הכנתי לי נס קפה שתיתי ויצאנו מהבית.
"תיסעי בזהירות קטנה" אליאב אמר לי ונשק למצחי
"טוב וגם אתה"אמרתי לו ונשקתי ללחי שלו.
פתחתי את האוטו ונכנסתי השעה הייתה שבע וארבעים, לכן החלטתי ללכת לים כמו ביום הראשון ולהירגע .
תוך חמש דקות הגעתי לים חניתי את האוטו ולקחתי שמיכה קטנה כדיי שאוכל לשבת או לשכב עלייה ואת הטלפון שלי עם האוזניות. פרשתי את השמיכה שמתי שעון מעורר לשעה שמונה ורבע, הדלקתי מוזיקה ושכבתי על השמיכה מתענגת לצלילי המוזיקה.
"קורל" שמעתי אחרי רבע שעה שקרוא לי בזמן שהחלפתי שיר, הסתובבתי וראיתי את המכוער שלייי, (טוב אי אפשר להגיד שהוא מכוער כי הוא הורס) רץ אליי. התרוממתי והוא בדיוק הגיע, הוא חיבק אותי חזק
"התגעגעתי" הוא לחש לאוזן שלי, כשהוא עשה את זה החזה שלי התמלאה בחום, אותו החום שהיה לי אתמול כשהתנשקנו.
" גם אני אלייך" לחשתי לו מתנתקת מהחיבוק, קירבתי את הפנים שלנו אבל לא נישקתי אותו
"כל כך התגעגעת? שאלתי
"לא ראית אותי בקושי חצי יום" המשכתי והוא הניד לשלילה בראשו
"חצי היום הזה הרגיש לי יותר בהרבה" הוא לחש לשפתיי הרחקתי את הפנים והתיישבתי על השמיכה.
" מה קרה" הוא שאל
"צריך לקרות משהו" שאלתי אותו מתחכמת
"כן" הוא אמר והתקרב לפנים שלי, השפתיים שחנו היו נוגעות לא נוגעות, כל כך רציתי שהוא ינשק אותי כמו אתמול, ולבסוף הוא באמת נישק אותי.
נפלתי על הגב והוא ישב על השמיכה ונשען עם היד מעליי בעדינות עם פלג גופו העליון ונישק אותי, הוא נישק אותי בעדינות.
הרמתי את ידיי ואחזתי בצווארו כדאי שלא יתנתק לא רציתי אהבתי את התחושה שזה גורם לי.
"א.נ..י פש..ו..ט מא…ו..הב בך" אמר בין נשיקה לנשיקה.
אחרי חמש דקות של נשיקה עדינה ונעימה, התנתקנו אני שכבתי על השמיכה והוא עדיין נשען על היד עם פלג גופו העליון מעליי, וליטף לי את הלחי.
"את יודעת" הוא התחיל לדבר
"כשאני התנשקתי עם בנות אחרות פעם תמיד רציתי שזאת תיהיה את, אבל גם לא הבנתי איך הם יכולות לעשות את זה לעצמן, כאילו איך הן יכולות למכור את עצמן, את יודעת עכשיו אני הבנתי למה הן עשו את זה" הוא אמר והפסיק בכדאי לקחת אוויר
"הן עשו את זה כי לא היה להן מי שישמור עליהן, לא היה מישהו שהן באמת אוהבת, הן עשו את זה כי הן לא אוהבות את עצמן" הוא אמר לי וליטפתי את פניו ברוך ברוגע בשלווה, באהבה!
"את יודעת למה אני אוהב אותך" הוא התחיל להגיד והנדתי את ראשי לשלילה
"כי אני יודע שאת בחיים לא תעשי את זה, אני יודע שאת אוהבת אותי, אני יודע שאת מכבדת את עצמך, הא ושלא תחשבי שרק בגלל זה אני אוהב אותך" הוא אמר וחיוך משועשע עלה על פניו כשאמר את דבריו האחרונים
" למה אתה כול כך בטוח בעצמך" שאלתי אותו רציתי לדעת למה באמת הוא כל כך בטוח בעצמו הוא נהפך לחיוור בשנייה, הפנים שלו היו מבולבלות, עצבניות, ולא מבינות על מה אני מדברת
"את התנשקת עם מישהו אחר או יותר גרוע את עשית את זה" הוא שאל אותי טיפה כועס ונרטע מימני ואני השתעשעתי, התחלתי לצחוק מהבעת הפנים שלו.
"למה את צוחקת" הוא שאל אותי מבולבל שוב
"מה נירא לך" שאלתי כמובן מאילו
"שלא" הוא אמר בטוח בעצמו והתקרב אליי
"אז תמשיך להיות בטוח בעצמך כי אני בחיים לא ימכור את עצמי, וגם אני לא ממהרת לשום מקום, אני רוצה להריגש בטוחה עם עצמי ומי שזה לא מתאים לו יכול לחכות לי בסיבוב" אמרתי לו בשקט מלטפת את פניו בעדינות בזמן שהוא מתענג על כל ליטוף שלי אך את המילים האחרונות אמרתי בטיפה ארסיות.
"ניקח את זה איך שאת רוצה, לאט לאט" הוא אמר ונישק אותי
השעון צלצל והייתי צריכה לארוז את הדברים ולהתחיל ללכת.
"אוףףף" אמרתי ופלטתי אנחת ייאוש.
אספנו את כל הדברים והיינו צריכים להיפרד
"ביי אני אוהב אותך "הוא אמר ונישק אותי ואני אותו והלכתי לחנייה והוא לאוטו שלו שהיה מוחנה ליד הים.
פתחתי את האוטו התנעתי ונסעתי לכיוון בית הספר.
הגעתי לבית הספר ונכנסתי בשער ראיתי שאליאב במחששה והסתכלתי בשעון השעה הייתה שמונה עשרים ושבע. נכנסתי לכיתה ורותם ואבישג היו שם. שמתי את התיק על הכיסא והתיישבתי על הושלחן
"בוקר טוב"אמרתי להן ונישקתי אותן בלחי
"בוקר טוב" הם אמרו לי ביחד וצחקנו
"איפה היית עד עכשיו" שאלה רותם ובדיוק היה צלצול והמורה נכנסה
"רותם קורל ואבישג רדו מהשולחנות בבקשה, תתישבו בכסאות ותוציאו ציוד" אמרה לנו המורה הנהנו שלושתיינו ועשינו כדבריה.

אחרי רבע שעה כמבון שהבנים נכנסו ועשו בלגן
"תתישבו כבר, תגידו לא נמאס לכם לעשות לי בלגן כל שיעור" המורה צרחה עלייהם
"המורה אבל אנחנו לא עושים בלגן, אנחנו עושים חפלה" עוז אמר
"רוצה לראות איך אתה תכף תעשה חפלה בבית שלך" שאלה המורה ורק עכשיו קלטה מה היא אמרה כי עוז באמת רוצה לעשות מסיבה אצלו
"כן" אמר לה עוז בקול מצעבן שמחייב לתת לו כף
"עוף לי מהכיתה" המורה צרחה עליו בזמן שנהוראי ואליאב מתיישבים, אליאב ישב ליידי ונהוראי ישב מאחורי רותם ואבישג.
"חחחחח"אליאב צחק בקול רם
"גם אתה רוצה לעוף מפה" שאלה אותו המורה
"לאלאלא הכל בסדר המורה תמשיכי" אמר לא אליאב

"אז למה איחרת" רשם לי אליאב ונתן לי לקרוא
"כי הייתי צריכה לנוח" רשמתי לו ונתתי לו
"אוקיי ואיפה נחת" הוא רשם לי
"בים" עניתי ופה הסתיימה השיחה
"אוקיי תלמידים תעתיקו את כל מה שרשום על הלוח" אמרה המורה, פתחתי את המחברת לקחתי עט וגם אליאב רק שהוא התחיל לקשקש במחברת ואני התחלתי להעתיק את החומר.

השעתיים של מתמטיקה הסתיימו ואספתי את דבריי וכך גם רותם ואבישג, יצאנו מהכיתה והתקדמנו לעבר הקפיטריה, הייתי צריכה דחוף לשירותים
"בננות אני צריכה להתפנות קיצקץ, יש מצב שאתן תחכו לי בדשא"שאלתי אותן
"בטח רוצה שנקנה לך את האוכל" אבישג שאלה והינהנתי הוצאתי את הכסף מהתיק ונתתי להן, חיבקתי אותן והן הלכו וכך גם אני.
נכנסתי לשירותים ושמעתי קולות של בן ובת מתנשקים הייתי סקרנית לדעת מי אלה, אבל היה לי פיפי דחוף, נכנסתי לשירותים והתפנתי, ושתפתי ידיים שלפתי את הפלאפון ופתחתי את המצלמה, העברתי את המצלמה מתחת לדלת וצילמתי את מי ששם, פתחתי את התמונה וראיתי את אהובי, מתנשק עם אחת מהזונות!
הלב שלי התנפץ, פניי החווירו, והייתה לי סחרחורת חזקה אך לא התייחסתי אליה, פתחתי את הדלת של השירותים והם התנתקו נהראי נבהל והוריד מימנו ישר את הזונה הזאת, נקודות שחורות הופיעולי בעיניים, היה לי קשה לנשום לא ידעתי מה לעשות, הטלפון נפל לי מהיד וקרסתי על הרצפה, אחרי שהנקודות כיסו את כל עיניי הדבר האחרון שאני זוכרת זה שנהוראי קרה בשמי, קם ועירסל את פלג גופי העליון בין ידיו וקרה בשמי שוב כשדמעות בעיניו.