אהבה אחרת| פרק ג' -השותף.

"אני ממשיך להקריא את השמות." אמר מייקל.
הוא הוציא פתק ראשון מהתיבה.
"השם שיצא הוא אדם," הוא אמר בקול רם.
הוא הוציא עוד פתק.
"אדם, בת הזוג שלך תהיה ג'יין!"
נבהלתי, לא ציפיתי שאני אעבוד עם אדם. אם טיפאני לא הייתה מספרת לי שהוא כל הזמן מביט בי לא הייתה לי בעיה לעבוד איתו, אבל עכשיו אני חוששת שהוא ינסה להתחיל איתי…
כשחזרתי מבית הספר אדם צלצל אליי.
"היי ג'יין…" הוא אמר בביישנות.
"היי אדם." ניסיתי להישמע אדישה ומשועממת.
"אני מציע שנפגש בבית הקפה שליד בית הספר ונתחיל לדבר על הפרוייקט."
"טוב, אני מסכימה…"
"אז נפגש היום בארבע בבית הקפה?"
"טוב."
"ביי ג'יין."
היא ניתק את השיחה.
בסביבות השעה ארבע יצאתי לעבר בית הקפה, בדרך פגשתי את אדם.
"היי ג'יין!" הוא קרא לעברי.
הוא נראה מדהים, שיער שטני, גוף שזוף, כתפיים רחבות, הוא בטוח מתאמן בגלישה.
"היי אדם, מה קורה?"
"אצלי מעולה." הוא ענה וחייך חיוך מקסים.
הלכנו בשקט זה לצד זה, נכנסו לבית הקפה והתיישבנו.
מלצרית צעירה בשנות העשרים לחייה ניגשה אלינו.
"תרצו להזמין משהו?" היא שאלה אותנו והגישה לנו תפריטים.
עיינו בתפריט, הדחף הראשוני שלי היה לבחור במשהו דיאטתי אבל וויתרתי לעצמי.
"מילקשייק תות על בסיס חלב בבקשה." אמרתי למלצרית.
היא רשמה את ההזמנה.
"ומה בשבילך?" היא פנתה לאדם.
"אני אקח את מה שהיא הזמינה." הוא אמר לה.
המלצרית רשמה את ההזמנה של אדם והלכה.
"טוב," אמר אדם וכחכח בגרונו.
"חשבת על נושא להרצאה?" הוא שאל.
"כן, חשבתי שאולי נכין הרצאה על השואה."
"כל מה שמקובל עלייך מקובל עליי…" אמר לי אדם.
"אז מתי מתחילים לעבוד על ההרצאה?"
"תרצי שנפגש מחר בביתי בשעה חמש וחצי?"
"טוב…" עניתי בקול צרוד.
בינתיים המילקשייקים הגיעו, שתינו אותם והבטנו אחד בשני, השתדלתי להביט על השולחן אבל אדם המשיך להביט בי.
כשגמרנו את המילקשייקים ביקשנו חשבון והמלצרית ניגשה אלינו, כל אחד שילם על עצמו, נפרדנו בנימוס וכל אחד הלך לדרכו.
"איפה היית?" שאלה אותי אמא כשחזרתי הביתה.
"אני והשותף שלי לפרויקט בהיסטוריה הלכנו לבית קפה כדי לדבר על נושא ההרצאה." אמרתי לה.
"נהנית חומד?" היא שאלה ברוך תוך כדי שהיא מקלידה במחשב.
"היה בסדר…" עניתי לה באדישות.
היא הביטה בי והמשיכה לסכם את החומר שהיא תרצה עליו בפני הסטודנטים באקדמיה בה היא עובדת כמרצה.
הפלאפון שלי צלצל, על הקו היה מייקל.
"היי מייקל!" אמרתי.
"היי מותק!"
"למה התקשרת מייקל?" שאלתי אותו.
"מחר אין לך לימודים ולי אין עבודה אז חשבתי שאולי תקפצי אליי." הוא הציע לי.
"מעולה, נתראה מחר!" שמחתי שסוף-סוף אנחנו נפגשים.
"ביי מותק."
גמרתי את השיחה בהתרגשות, חיכיתי למחר.
מאוחר יותר מייקל שלח לי את הכתובת שלו.
נזכרתי שמחר נקבעה לי פגישה עם אדם בביתו אז החלטתי ללכת למייקל בצהריים ואז לקפוץ לאדם.
למחרת בצהריים צעדתי לביתו של מייקל, נכנסתי לביניין שהוא גר בו,
עליתי במדרגות לדירה בה הוא גר. הגעתי לקומה השניה, מייקל חיכה לי.
ברגע שנכנסתי הוא הסתער עליי ונישק אותי, הרגשתי את טעם שפתיו ואת ריחו המעולה.
אלה היו שעתיים קסומות שבהם היינו רק אני והוא. בשעה חמש ורבע נזכרתי שנקבעה לי פגישה עם אדם. "מייקי?" פניתי אליו.
"מה ג'ייני?" הוא שאל אותי וליטף את פני.
"אני צריכה ללכת, יש לי פגישה בקשר להרצאה בהיסטוריה…"
"תבטלי, לא יקרה כלום, אני רוצה להיות איתך…" הוא אמר לי.
התקשרתי לאדם.
"הלו?" נשמע קולו של אדם.
"היי אדם, זו ג'יין…"
"היי ג'יין, מה קרה?" הוא נשמע מופתע.
"תקשיב אני נאלצת לדחות את הפגישה…"
"אה…" הוא נשמע מאוכזב.
"נפגש מחר אצלך בחמש וחצי?"
"מקובל עליי!"
"טוב אז ביי…"
ניתקתי את השיחה .
"דיברתי איתו, קבענו למחר…" אמרתי למייקל.
"מצויין מותק…" הוא אמר לי באדישות.
נשארתי עוד שעתיים אצל מייקל עד שבשעה שבע נפרדתי ממייקל וחזרתי הביתה.
"איפה היית?! דאגתי לך!" כעסה עליי אמא.
"הייתי אצל חברה…" שיקרתי לה במצח נחושה.
היא לא הקשיבה לי והמשיכה לנאום: "את לא עונה לי בפלאפון, לא מתקשרת, מה זה צריך להיות?!" היא רטנה.
לא הקשבתי לה והלכתי לחדר, טרקתי את הדלת ונרדמתי.
בבוקר הלכתי לבית הספר עם טיפאני.
"ספרי לי איך היה אתמול!" היא התחננה
"היה מדהים, התנשקנו מלא. הוא ממש חמוד!" אמרתי לה.
"אני שמחה בשבילך, הלוואי שרובי היה אוהב אותי ככה…"
גם לטיפאני יש חבר, נער גבוה עם שיער חום העונה לשם רובי.
רובי וטיפאני ביחד כבר הרבה זמן, אבל הם לא בקשר.
ראיתי מרחוק בחור שנופף לי לשלום, הוא התקרב אליי לאט לאט והבנתי שמדובר באדם.
"היי, היום נפגשים אצלי, נכון?" הוא שאל וחייך אליי.
"כן…" עניתי לו.
"יופי, אני אעלה לכיתה, ביי!" הוא אמר לי והסתובב לעבר הכיתה.
"זה כל-כך שקוף שהוא אוהב אותך!" אמרה לי טיפאני ברגע שאדם נעלם.
"הוא אוהב אותי אבל אני אוהבת את מייקל!" אמרתי בכעס.
"אני לא מכריחה אותך לאהוב אותו אבל את לא חושבת שמייקל בוגר מידי בשבילך?!" שאלה אותי טיפנאני.
"הוא בוגר ממני בכמעט ארבע שנים, זה לא הרבה!" רטנתי.
"את עוד לא בת שמונה עשרה והוא כבר בן עשרים ושתיים!" היא אמרה.
"עוד חודש וחצי אני בת שמונה עשרה ואני אהיה אדם עצמאי!!!" כעסתי.
"אני לא מחליטה עלייך אבל לדעתי זה מוגזם לצאת עם בחור שמבוגר ממך בכמה שנים!!!" היא כעסה.
"אז את מציעה לי לצאת עם ילד בכיתה ג'?!"
"ממש לא, לדעתי את צריכה לצאת עם בחור בגיל שלך, מקסימום גדול ממך בשנה-שנתיים." היא אמרה.
"אני אחליט מה טוב בשבילי טיפאני!!!" כעסתי עליה.
"כרצונך, אם את צריכה אותי אני בכיתה…" היא אמרה, הפנתה לי את גבה והלכה לעבר הכיתה.
הלכתי לחפש את מייקל וכרגיל מצאתי אותו נשען על החומה ומעשן.
"היי נסיכה!" קרא לעברי מייקל.
"היי מייקי!" אמרתי לו.
הוא ליטף את פני והתנשקנו.
"היי אתם!" קרא מישהו לעברנו.
הסתובבנו וראינו את…