אהבה אחרת| פרק ב'- אמא חוקרת.

"עם מי דיברת לפני רגע בפלאפון?" שאלה אותי אמא בסקרנות.
"זה היה בחור מהכיתה שלי…" אמרתי בביישנות.
"אני אשמח אם תביאי אותו לבקר, אני מחכה בקוצר רוח לפגוש אותו!" אמרה אמא בהתרגשות.
'בטח שהוא יגיע ואני גם אספר לך שהוא המורה שלי להיסטוריה ושהתנשקנו במחסן…' חשבתי בלבי.
"טוב אני רואה שאני מפריעה לך, אני אלך לסלון ואצפה בטלויזיה…" היא הרגישה לא בנוח וסגרה את הדלת. נשכבתי על המיטה וחשבתי על מייקל, חשבתי על הנשיקות שלנו, על כמה שאני אוהבת אותו.
דימיינתי אותו, את השיער השחור והחלק שלו, את החיוך שלו ולאט לאט שקעתי בשינה עמוקה שממנה התעוררתי רק מחרת.
"את רואה את הבחור הזה?" שאלה אותי טיפאני והצביעה על הבחור הגבוה והשזוף שעמד עם הגב אלינו.
"כן, אני גם מכירה אותו, זה אדם מהכיתה שלנו." אמרתי לה.
"הוא כל הזמן מסתכל עלייך, נראה לי שהוא בעיניין שלך…"
"אני לא מבינה למה את מספרת לי את זה, אני לגמרי בעיניין של מייקל…"
"רציתי רק שתדעי שמייקל הוא לא היחיד בעולם, טוב לא חשוב. אני הולכת לכיתה, את מצטרפת?"
"לא, אני אשאר כאן ואחפש את מייקל…" חיכיתי לרגע שבו היא תפנה לעבר המבנה ואני אלך לחפש אותו ובאמת במהרה היא פנתה לעבר הכיתה ואני הלכתי לחפש אותו. מצאתי את מייקל, הוא נשען על חומת האבן ועישן סיגריה, התקרבתי אליו והוא הבחין בי.
"היי מותק!" הוא קרץ לי.
"היי מייקל!" חייכתי אליו.
הוא הסיר את משקפי השמש האופנתיות שלו ושמתי לב שהוא לבש מכנסי ג'ינס ו'טי-שירט' עם הדפס של 'קוקה-קולה'.
"מה קורה מותק?" הוא שאל אותי.
"נהדר, איך אצלך?"
על השאלה הזו הוא לא הספיק לענות מכיוון שנשמע הצלצול ושנינו פנינו לעבר הביניין ונדחפנו בין עשרות התלמידים הממהרים.
היום עבר מהר, בעיקר שיעורים עיוניים, בשיעור השישי והאחרון מייקל נכנס לכיתה וכרגיל חייך אליי, חייכתי אליו בחזרה.
"שלום תלמידים!" אמר מייקל.
"שלום המורה!" קראנו ביחד.
"היום, אני עומד להטיל עליכם פרויקט,"
קריאות בוז נשמעו בכיתה, הבטתי בו.
"תכף אני אחלק אתכם לזוגות בצורה אקראית, כל זוג יצטרך להכין לנו הרצאה בתחום ההיסטוריה בלבד בכל נושא שהוא יבחר."
הוא התחיל להוציא פתקים ולחלק אותנו לזוגות ולא תאמינו מי בן הזוג שלי…