אהבה אחרת|פרק 16-"לבד" בבית

"תסתתר בחדר שלי!" פקדתי על מייקל.
הוא נכנס לחדרי וסגר את הדלת.
פתחתי את הדלת באיטיות, וראיתי את דודה ג'וליה, אחותה המעצבנת של אמי, מחייכת אליי חיוך מתוק ומעצבן במיוחד. "מה קורה מאמיל'ה?" היא נכנסה לדירה מבלי לבקש רשות.
"הכ..הכל…בסדר." גמגמתי.
"אמא שלך ביקשה שאבדוק שהכל בסדר איתך." היא חייכה וצבטה אותי בלחי.
"באמת שאין צורך, אני מסתדרת מצויין…" שיקרתי וליוויתי אותה לעבר הדלת.
"בטוח? כי אני רואה שיש פה באלגן." היא אמרה, "אכפת לך שאני אסדר קצת?" היא שאלה ובלי לחכות לתשובתי החלה להחזיר את הכריות למקומן ולהרים מהרצפה את שאריות החטיפים.
"אין צורך שתשארי כאן," ניסיתי לגרש אותי.
"אני רואה שיש צורך." היא השיבה והלכה לחפש את המטאטא.
"באמת שלא," הלכתי אחריה, "אני אסתדר, אני לא בת עשר." ניסיתי לשכנע אותה.
"תני לי קצת לדאוג לך, את במצבך לא יכולה להכין לעצמך אוכל," היא החלה לטאטא את הרצפה.
"אבל אני רואה שהבאת איתך כמה סלים," אמרתי והצבעתי בידי הבריאה על שני הסלים הענקיים שנחו על הרצפה. "אני אוכל את מה שהבאת לי." הבטחתי לה.
"יפה ששמת לב," היא חייכה אליי ופתחה את הסלים. "יש כאן עוף בגריל, פסטה ברוטב עגבניות ופוקצ'ה שאפיתי בעצמי." היא אמרה והלכה להניח את המטעמים במקרר.
"תודה רבה," חייכתי אליה, "אם אני אהיה רעבה אני אחמם לי במיקרוגל." הבטחתי לה.
"אז נראה לי שאני אלך לי בינתיים," היא אמרה ולקחה את תיקה. "אני אחזור בערב ואביא לך ניוקי." היא הבטיחה ויצאה מהדירה.
ברגע שהיא יצאה, מייקל פתח את דלת החדר.
"אז מה יש לאכול?" הוא שאל וחייך.
"עוף בגריל, פסטה ברוטב ופוקצ'ה," דקלמתי מתוך זיכרוני, "מה אתה רוצה שאני אחמם לך?" שאלתי אותו.
"פוקצ'ה," הוא אמר בשקט והלך לשחק בפלייסטיישן.
הלכתי לחמם לו את הפוקצ'ה והטלפון צלצל.
"הלו?" הרמתי את את הטלפון ושאלתי.
"היי מותק," זה היה קולה המוכר של אמא.
"מה קורה אמא?" שאלתי בטבעיות וסימנתי למייקל להיות בשקט.
ולא תאמינו מה היא ענתה…