אהבה אחרת|פרק 15- אל תגידי שלא אמרתי לך!

"יש לי הצעה, אני מוכנה לתת לך לצאת עם מייקל אבל אם קורה לך משהו אל תגידי שלא אמרתי, מקובל עלייך?" היא הציעה.
"כן," אמרתי בלי לחשוב על ההצעה יותר מידי.
"תזכרי שאם קורה משהו אל תבואי ותגידי לי 'למה לא אמרת לי?'." היא חזרה שנית על דבריה, אולי היא רצתה לגרום לי להתחרט.
"אמא, אני לא טיפשה, אמרתי לך שאני מסכימה!" התעצבנתי עליה.
"אל תרימי עליי את הקול…" היא אמרה לי בכעס.
"אמא, אין לי כוח לריב איתך…" אמרתי לה באדישות והלכתי לחדרי
"אני נוסעת ליומיים מטעם המכללה, את תסתדרי לבד?" נשמע קולה של אמא מהחדר הסמוך.
"ברור." אמרתי לה.
"בטוח? או שאת רוצה שאני אבקש מדודה ג'וליה להשגיח עלייך?" היא ווידאה שאני אכן מסכימה.
"אמא אני לא ילדה קטנה…" אמרתי לה בכעס.
"אני מתנצלת, לפעמים אני שוכחת כמה גדלת." היא הלכה והחלה לסדר במזוודה הקטנה את חפציה.
הוצאתי את הפלאפון וכתבתי הודעה למייקל, "אמא שלי נוסעת ליומיים, רוצה לארח לי חברה?" כתבתי לו.
"ברצון רב." התשובה ממנו הגיעה תוך דקות ספורות.
"היום בשבע וחצי." כתבתי וסגרתי את הפלאפון.
לאחר חצי שעה אמא אמרה שהיא נוסעת עכשיו ושהיא תתקשר אליי כל יום כדי לוודא שהכל בסדר אצלי.
"תעשי חיים אמא!" אמרתי לה ונשקתי על לחיה.
"ביי מותק, תהיי ילדה טובה ואל תעשי שטויות." היא אמרה ויצאה מין הדירה.
התקשרתי למייקל והודעתי לו שהוא יכול להגיע.
"אני בא, נסיכה." הוא אמר וניתק את השיחה.
'הוא בא!' חשבתי בלבי.
באיטיות רבה בגלל ידי השבורה הוצאתי כמה חטיפים וקולה מהמטבח והנחתי אותם על השולחן בסלון.
נשמע צלצול בדלת, זה בוודאי מייקל.
פתחתי את הדלת והוא עמד שם, הוא היה כל כך יפה.
שיערו השחור היה מסורק, פניו היו מגולחות וריח של בושם מתקתק עמד באוויר.
התנשקנו, זאת הייתה נשיקה מדהימה.
נכנסנו לדירה ומייקל התביית על הספה, "אני רואה שממש נקי כאן." הוא הבחין בסדר ובניקיון שלא היו שגרתיים בכלל.
"אה…אמא שלי סידרה כאן קצת לפני שהגעת…" הסמקתי.
"שבי לידיי," הוא אמר לי וטפח על ספת העור החומה.
המשכנו להתנשק, מייקל ליטף את שערי הרך וידו המשיכה לטייל על גבי.
"מה נעשה?" קטעתי את הנשיקה שלנו והתעלמתי מהאכזבה של מייקל.
"בואי נשחק בפלייסטיישן שלך." הוא הציע.
"טוב, אבל אני צריכה למצוא אותו."
חיפשנו את הקופסה של הפלייסטיישן בבית ולא הצלחנו למצוא אותה.
"אולי היא בחדר שלך?" שאל מייקל.
"רעיון טוב, בוא נחפש שם." הנהנתי בהסכמה.
ובאמת תוך מספר דקות נמצאה הקופסה המאובקת והישנה ובה קונסולת הפלייסטיישן.
מייקל חיבר את הקונסולה לטלוויזיה ושאל, "איזה משחקים יש לך?"
פתחתי את ארון הדיסקים והתחלתי להקריא לו את שמות המשחקים," 'מלכודת העכברים', 'דו-קרב', 'מלחמת החרקים, 'ממלכת הבארביות' וגם את…"
רציתי להקריא לו עוד משחקים אך הוא קטע אותי.
"את יודעת איך לשחק ב'מלכודת העכברים'? אני מת על המשחק הזה." הוא אמר.
"כן ברור, אבל אני לא יודעת אם אצליח לשחק." אמרתי והבטתי בידי שהייתה נתונה בגבס הלבן והנקי.
נזכרתי שבעבר נהגתי לשחק במשחק הזה עם אימי וחברה לשעבר, בראיין.
מייקל התעלם והניח על ברכי את השלט.
המשחק התחיל והתקשיתי לשחק בגלל ידי השבורה.
לבסוף הצלחתי לשחק עם יד אחת ואפילו לנצח את מייקל, שנראה המום שאחת עם יד שבורה מנצחת אותו במשחק פלייסטיישן.
לפתע נשמעה דפיקה בדלת, מעניין מי זה…