אהבה אחרת|פרק 11- ירושה מאבא.

"ואל תתקשר יותר לבת שלי!!!" שמעתי את אמי צורחת מהסלון, הבנתי שהיא ענתה למייקל שהתקשר.
פרצתי בבכי, לא ראיתי לאן אני הולכת, נתקלתי בכבל שהיה מחובר למחשב ונפלתי על הרצפה הקרה וכאב חד פילח את ידי הימנית.
הכאב היה כה חד וכה חזק, נאבקתי בו והמשכתי לבכות.
אמא נכנסה לחדר כדי להטיף לי מוסר ומצאה אותי על הרצפה, מיללת.
בחצאי משפטים מעורבים בבכי וביללות הצלחתי לספר לה מה קרה לי, היא הביטה בידי שהפכה לכחולה, ובלי לחשוב פעמיים פקדה עליי להיכנס לרכב ונסענו לרופא.
לאחר כחצי שעה התברר ששברתי את ידי הימנית והיא תצטרך להישאר בגבס כשבועיים.
"מזל שזה שבר פנימי ולא חיצוני." אמר הרופא.
אמא הנהנה, שאלה כמה שאלות ויצאנו מחדר הרופא.
"את כועסת עליי?" שאלתי אותה ברכב כשנסענו הביתה
"זה לא יעזור לי לגעור בך, אי אפשר לחנך אותך מחדש." היא אמרה באדישות.
"למה כעסת על מייקל בטלפון?" שיניתי נושא.
"כי הוא זה שמבוגר מבין שניכם." היא ענתה בחוסר עניין.
"אבל גם עליי צרחת." אמרתי לה.
"טוב, זה לא נושא לדיון. בבית יש משהו בשבילך." היא שינתה נושא.
הגענו הביתה והיא זרקה לידי חבילה עטופה בנייר חום.
פתחתי את החבילה ומכתב שכתוב בכתב יד נגלה לעיניי:
"ה-10 ביוני 1992.
שלום ג'יין, הרגע הגעת לאוויר העולם (בטח אחרי שתקראי את המכתב הזה תהיי קצת יותר גדולה),
את בטח שואלת מי זה האיש המוזר שכותב לך מכתב.
אז תרשי לי להציג את עצמי: אני ברנרד, חבר קרוב של אביך.
אביך היה חבר טוב שלי וסיפר לי הכל, אך אותך לצערי, הוא לא הספיק להכיר.
העניין הוא שלאביך הייתה צוואה שהוכנה קודם לכן (הוא היה בן אדם שדואג להכל מראש).
בירושה נכתב שהוא מוריש לילדיו את כל כספו וכמובן את התליון של סבתו המנוחה ג'ורג'יה וורבוגר.
מכיוןן שאת ביתו היחידה כל הכסף והתליון יורש לך. כשתהיי בת תשע עשרה תקבלי את הכסף ובגיל שמונה עשרה את התליון המיוחד שעבר במשפחתו מדור לדור. בחבילה זו בנוסף לתליון שמחכה לך בקופסא האדומה מצורף גם אלבום תמונות של אביך ומשפחתו (כדי שתוכלי להכיר אותם מעט יותר טוב), מקווה שתביאי המון אושר, גאווה ושמחה למשפחתך. שלך באהבה, ברנרד ספלינג."
פתחתי את קופסת קטיפה הקטנה והוצאתי ממנה תליון עם אבן חן שחורה,
החזקתי אותו בידי, ליטפתי את אבן החן ובלי לחשוב יותר מידי ביקשתי מאמא לענוד לי אותו.
לאחר מכן פתחתי את אלבום התמונות וראיתי את משפחתי.
ראיתי תמונות של אבי כשהיה קטן, של כל המשפחה ביחד ותמונה אחת, מיוחדת במיוחד, את אבי ואמי ביחד, חבוקים.
"אתה יכול להגיע." שמעתי את אמא מדברת בטלפון.
לאחר מכן היא פנתה אליי ואמרה שיש מישהו שצריך לפגוש אותי…