אהבה אחרת|פרק ז'- הריב וההתנצלות.

החוורתי, לא הייתי רגילה לאיומים כאלה.
"כדאי לך להגיד לאדם לחדש איתי את הקשר, אם לא, כל בית הספר וההורים שלך ידעו שהתנשקת עם המורה שלך להיסטוריה!" היא המשיכה לאיים וניתקה את השיחה.
אמא הבחינה במבט המבוהל שלי ונבהלה כהוגן.
"מה קרה? את נראית לי מבוהלת לגמרי!" היא אמרה לי.
"אמא אני בסדר…" הפטרתי.
"אל תשקרי, לכי תשכבי ותנוחי, אני אכין לך תה חם!" היא קטעה אותי.
"אני לא רוצה תה, תעזבי אותי," ניסיתי להתחמק.
"אולי פשוט תגידי לי מה קרה?"
"לא רוצה!." אמרתי ורקעתי ברגליי.
"אל תהיי כל כך ילדותית!" כעסה עליי אמא.
נכנעתי והתחלית לספר לה. סיפרתי לה על מייקל ועל המקרה עם אדם וטיפאני.
היא הייתה מופתעת.
"את התנשקת עם המורה שלך להיסטוריה?!" היא שאלה בכעס.
"כן,"
"את לא חושבת שזה מעשה טיפשי?!" היא המשיכה בסדרת השאלות.
"אבל אני אוהבת אותו והוא אותי."
"אני לא מרשה לך לצאת איתו!!!" היא צעקה.
"מי את שתחליטי עליי, מחר אני בת שמונה עשרה ואני אהיה עצמאית!" עניתי לה בחוצפה.
"את עדיין לא בת שמונה עשרה ואת גרה בבית שלי ולכן אני מחליטה עלייך!" היא צעקה.
"אבל אני אוהבת אותו!" אמרתי ופרצתי בבכי מר.
"בגיל שלך את לא מסוגלת להבדיל בין מי שאת אוהבת לבין מי שאויב שלך," היא פסקה.
"אני כן, תפסיקי להתייחס אליי כאל ילדה בת שנתיים!!!" צעקתי.
"אני מתייחסת אלייך ככה כי את לא חושבת לפני שאת עושה דברים!!!" היא התעצבנה עוד יותר.
"אבל הוא באמת אוהב אותי!"
"איך את יודעת? יכול להיות שהוא סתם מנצל את התמימות שלך." היא אמרה ובכך השיחה הסתיימה.
כעסתי עליה.
יצאתי מהבית בלי לומר לאמי. הלכתי לעבר ביתו של אדם.
הגעתי לווילה המפוארת שבה הוא גר וצלצלתי בפעמון.
אישה בגיל העמידה עם שיער קצוץ פתחה לי את הדלת.
"שלום, אוכל לעזור לך במשהו?" היא שאלה וחייכה אליי.
"כן, הגעתי לבקר את אדם…" אמרתי והבטתי על הרצפה.
"היכנסי בבקשה, הוא בחדר שלו בקומה השנייה, הדלת הראשונה מימין." היא הדריכה אותי.
עליתי במדרגות הזכוכית ונכנסתי לחדר הראשון מימין.
נכנסתי לתוך חדר גדול עם פוסטרים של גולשים, מיטת נוער צמודה לקיר, שולחן עבודה שמוצמד לארון ענקי מזכוכית.
אדם ישב והקליד משהו במחשב.
הוא הבחין בי והסתובב אליי.
"מה את מחפשת כאן?" אמר באדישות.
"באתי כדי לדבר איתך ולהתנצל." הסמקתי.
"טוב,"
"קודם כל אני מבקשת סליחה, לא הייתי צריכה לנסח את זה ככה גם אם…"
"את לא חייבת לי סליחה." הוא קטע אותי והניד בראשו.
"דבר שני, אני צריכה לדבר איתך על טיפאני…"
"אני מקשיב."
"היא מוסרת שהיא אוהבת אותך והיא רוצה שתחזרו…"
"היא אמרה לך?"
"כן, השלמנו."
"את משקרת!" הוא כעס.
"לא, אני לא…" הסמקתי והבטתי לרצפה.
"רואים שכן. תספרי לי את הסיפור האמיתי!"
"טיפאני התקשרה אליי היום ואמרה לי שאם אני לא משכנעת אותך לחזור אליה היא תחשוף את הקשר שלי עם מייקל…" אמרתי ופרצתי בבכי.
אדם היה המום.
"אני לא ידעתי…" הוא היה נבוך.
"מה אתה מציע לעשות?"
"אני לא חוזר אליה,"
"אז מה אתה מציע שאני אעשה?!" נבהלתי.
"יש לי רעיון," אמר אדם.
"ניתן לה לחשוף את הקשר!" הוא אמר.
"למה?!"
"כי עוד שבועיים אנחנו גומרים את בית הספר!" הוא אמר.
"אז צריך למשוך את הזמן," הוספתי.
"בדיוק!" הוא הסכים.
ירדנו ביחד לסלון.
"טוב, אני צריכה ללכת, ביי!" אמרתי ויצאתי מביתו.
ההמשך יבוא…