אהבה אחרת|פרק ד'- ריסקתי לו את הלב…

"היי אתם!" מישהו צעק לעברנו.
הסתובבתי וראיתי את אדם, הוא כעס, הוא האדים מכעס.
הוא חשב שאין לי חבר. הוא חשב שיש בינינו סיכוי…
מייקל החוויר, הוא קלט שתפסו אותו מתנשק עם תלמידה.
הוא הביט אלינו במשך דקה, הסתובב והלך לחצר המרכזית.
"אתה חושב שהוא יספר למנהל על מה שקרה עכשיו?" שאלתי אותו בפחד רב.
"אני לא יודע, אם הוא יספר הלך עליי…" מייקל נראה עוד יותר אבוד.
הצלצול קטע את שיחתנו.
צלצול נשמע מהפלאפון שלי, הודעה חדשה התקבלה.
"אנחנו צריכים לדבר בהפסקה. מאדם."
החוורתי, כבר ניחשתי מה יהיה תוכן השיחה.
"טוב, פגוש אותי מאחורי אולם הספורט…" עניתי במהירות על ההודעה.
בהפסקה הגדולה צעדתי למקום המפגש שקבענו, אדם כבר חיכה שם.
"מה רצית אדם?" שאלתי אותו.
"זה בקשר אליי ואלייך…" הוא היה נבוך.
"מה הבעיה בזה?" היתממתי.
"יש לי רגשות כלפייך…" הוא הודה והסמיק.
"אוקיי…" לא ידעתי מה לומר לו.
"ומה שראיתי ריסק אותי לגמרי ו…" הוא ניסה להמשיך להתוודות.
"אדם," קטעתי אותו.
"לא אמרתי לך כלום, לא אמרתי לך לבנות על זה שיקרה בינינו משהו…" הייתי נואשת, אובדת עצות.
"אני יודע אבל אני מרגיש שריסקת לי את הלב…" הוא אמר בקול חנוק.
"לא הייתי חייבת לך כלום, לא היה בינינו שום דבר…" עניתי לו ברוך יחסי.
"שנפרד כידידים?" הוא הציע.
"אנחנו כבר ידידים, לא היינו שום דבר אחר…" עניתי לו בחוצפה.
"טוב, בהצלחה עם מייקל, אני לא אספר על זה לאף אחד, מבטיח." הוא ניסה לגמור את השיחה.
"תודה, אני מאוד מעריכה את זה." הודיתי לו.
"נפגשים היום אצלי, נכון?" הוא שאל.
"כן ברור, התכניות לא השתנו."
הצלצול גמר את שיחתנו וכל אחד פנה לדרכו.
היום עבר במהרה, שלושה מבחנים והרבה שיעורי בית.
בסוף היום פגשתי את מייקל, ברחנו לאחת הסמטאות והתנשקנו במשך עשרים דקות, הייתי צמאה לעוד, רציתי לחוש עוד קצת את טעם שפתיו.
"טוב אני חייב לזוז…" אמר מייקל והביט בפלאפון שלו.
הנהנתי בראשי ונפרדנו.
הלכתי לעבר ביתי, עברתי ליד מגרש הכדורסל. נערים גבוהים שיחקו במגרש וניגבו את הזיעה מפניהם.
במקרה הבחנתי בנער ובנערה שהתנשקו, הנער נראה לי מוכר…