אהבה או משחק?פרק1(לא על1D)

"ברוק עם תישפוך עלי את החול על השעיר אני ישפוך עלייך את השקית עם החלזנות"היתבוננתי בשורה ביומני,"בואי נשחק באבא ואמא,ברוק הציע לי התביישתי"שוב המשכתי ליקרוא ביומני מכיתה א' פתאום נשמעה דפיקה בדלת הלכתי לפיתוח וזה היה ברוק הוא בא עם מנדי איזה פרחה מהית ספר ירדו לי דמעות ניסיתי להסתיר אותם אך ללא הצלחה"קרה משהו אמ?"ברוק שאל"לא ניכנס לי משהו לעין,תיכנסו"אמרתי וברוק ומנדי ניכנסו"הכנתי עוגיות הם מוכנות אני אלך להוציא אותם מהתנור"אמרתי והלכתי במטבח בכיתי שטפתי מהר פנים והוצאתי את העוגיות מהתנור.אני לא מבינה עד מתי ברוק יבוא אלי עם בנות איך הוא לא מבין שאני מחבבת אותו מה יש בי שאין בפרחות שהוא יוצא איתן?אני ניראית רע?
קוראים לי אמתיסט אבל החברים שלי קוראים לי אמ אני רזה גבוהה עם שעיר אדום חלק עם פוני לצד צבעתי אותו בטבעי הוא חום יש לי עיינים כחולות אין לי הורים או אחים ואני בת 18
חזרתי למנדי ולברוק ראיתי אותם מתנשקים המגש עם העוגיות והמיץ נפל מידי רצתי משם לחדרי ונעלתי את החדר לפתע נשמעו שלוש נקישות"אמ,הכל בסדר?"זיהית שזה הקול של ברוק"אני בסדר אני תכף באה"אמרתי בקול הכי רגיל שלי"טוב אני הולך אני ידבר איתך כבר"לא עניתי המשכתי לבכות ירדתי לנעול את הדלת של הבית שלי ועליתי בחזרה לחדרי,בכיתי ובכיתי ובכיתי אני מכירה את ברוק מגיל שלוש תמיד חבבתי אותו אך לא הוא תמיד חייב ליפגוע בי לגרום לי לבכות,זה מבלי כוונה אבל אני כל כך אוהבת אותו אני כלל פעם סולחת לו וניפגעת שוב אני רגישה בקטע של בנים אני עוד רגישה בגלל לידור עברתי בגללו ללונדון(כי אני אוהבת את המקום הזה לא בגלל1D)הוא רק רצה לנצל אותי ועוד בגיל15!התחברתי לפייס ראיתי תמונה חדשה של ברוק ומנדי מתנשקים שוב בכיתי לכרית פתאום היה לי טלפון מליז"הלו?"אמ,תקשיבי ברוק ומנדי נפרדו מלפני דקה,עוד יש לך סיכוי"ליז אמרה"אין לי סיכוי הוא לא אוהב אותי,ליז אני לא יכולה לדבר"אמרתי וניתקתי הדמעות שוב חנקו אותי ניזכרתי בהכל כל מה שקרה להורים שלי ולי על לידור,השעה הייתה שמונה בערב לא היה לי כוח לכלום לא לאכול לישון או לבכות ניכנסתי להתקלח בשמונה וחצי סימתי התלבשתי בבגדים שממש לא אופיאנים לי לבשתי טיטייס צמוד גבוהה עם כפתורים חולצת בטן שחורה החלקתי את שעירי ועשיתי קוקו גבוהה לצד בצורה מוגזמת איתפרתי בצללית אדומה ואודם אדום נעלתי נעל עקב שחורה לקחתי תיק שחור קטן ויצאתי מהבית נעלתי את הבית והזמנתי מונית המונית היגעה לאחר כשתי דקות שילמתי לנהג והורתי לו לעצור במועדון החילזון לאחר 10דקות הגענו ירדתי חציתי את הכביש וניכנסתי למועדון התישבתי בבר בוכה שאני בכלל כאן פיתאום שמעתי קול"הכל בסדר ייפשלי?כאב לך שנפלת מגן עדן?"היסתכלתי על מי שאמר לי את זה"לא כאב לי אבל זה כאב לך?"שאלתי ונתתי לו אגרוף שתיתי שתי כוסות ויסקי וכבר הישתכרתי רקדתי כמו מטורפת,פתאום בחור ממש חתיך בא אלי רקדנו מבלי לדבר נישקתי אותו וזה מה שאני זוכרת והיתעוררתי בביתי"אמ,את ערה?"שמעתי קול מוכר"ליז?ברוק?"היא חייה תודה לאל"שמעתי את ליז אומרת"איך הגעתי לכאן הייתי במועדון ו…."ניקטעתי מברוק"בחור אחד היבא אותך הוא מצא את הכתובת שלך בתעודת זהות והיתקשר אלינו מהפאלפון שלך(אנשי קשר)"למה עשית את זה?"בריאן שאל וליז היסתכלה עליו"אתה באמת לא יודע למה היא עשתה את זה?"ליז אמרה היסתכלתי עלייה במבט של איך אני עכשיו יוצאת מזה היא הלכה"אני אשם?"ברוק שאל"לא,סתם זה לא קשור אליך"אמרתי וקמתי מהמיטה שלי בשידה שלדי היה כוס קפה ומאפינס אכלתי מאפינס ושתתי מהקפה"ניפרדת ממנדי?"שאלתי"כן,איך את יודעת?"ליז ראתה,אבל עזוב איך אתה?"אני בסדר,היא ואני זה היה ברור שזה לא לנצח אני לא אוהב אותה"שוב ברוק משחק בנשים חשבתי לי"אני אוהב אותך….ברוק אמר לי הוא לא סיים את המשפט וחיוך עלה על פני אני אוהב אותך אחותי"החיוך ירד לי מהפרצוף שתפתי את פני וחזרתי לחדרי,ברוק דיבר בטלפון"אני ניפרדתי ממנה אני לא אוהב אותה אני אוהב את………"ואז ברוק היסתובב וקלט שאני בחדר"אני ידבר איתך אחרכך"הוא אמר וניתק"את מי את אוהב?"שאלתי"את לירון"ברוק אמר הדמעות חנקו אותי אבל לא בכיתי
מנקודת המבט של ברוק
"ניפרדתי ממנדי לא אהבתי אותה אמ עוד מתאוששת ממה שקרה לה במועדון היא השתכרה ונער זר הביא אותה לביתה לפי הכתובת שהייתה בתעודת זהות כשאמרתי לה שאני אוהב את לירון היא הייתה בשוק אך לא אמרה דבר,חשבתי לי על העבת פנייה של אמ כשהיא שמעה שאני אוהב את לירון אצלה והיא נירדמה שוב……..