אגם וגפן – פרק 6
הגעתי הביתה נכנסתי למיטה אפילו בלי להתקלח מרוב שהייתי עייפה (התקלחתי לפני חחח)
חשבתי עליו על המילים הכל כך יפות שהוא אמר לי תובל בחיים לא אמר לי שאני יפה או יהלום ובטח שלא מיוחדת הדבר היחיד שהוא היה יודע לעשות זה להעיר לי אני לא מבינה מה עשיתי איתו חצי שנה באמת !
אבל אין מקום להשוואה בכלל בין תובל לגפן .
'הגעת לבית?' גפן שלח הודעה
הוא דואג לי וזה לא מובן מאליו מבחינתי
'כן תודה על הדאגה' אחרי מספר שניות הוא החזיר לי הודעה 'היה לי כיף להכיר אותך היום ואני חייב להזכיר לך שוב שאת מיוחדת' הייתי מאושרת אני בקושי מכירה אותו הוא כל כך מדהים אותי וואו 'תודה אתה מחמיא לי יותר מידי כבר' 'זה קצת לעומת מה שאת שווה'
'טוב בואי נגיד שניראלי שזאת תחילתה של ידידות מופלאה'
ידידות? לזה אתה קורא ידידות ? אוקי אני אולי הבנתי לא נכון 'ידידים?' שלחתי לו כאילו לא מעניין אותי בכלל
'ברור' הוא החזיר עם סמיילי נשיקה
פתאום כל האויר ירד לי וחשבתי שאני פשוט פיתחתי חלומות וציפיות אני לא מבינה למה אני כזאת פזיזה ידעתי שלא צריך לסמוך על גבר אויש נו
לא נרדמתי כל הלילה רק בשבע בבוקר השעה עכשיו חמש ורק קמתי יצאתי מהחדר ואבא שלי קרא לי " הוו הינה היפיפיה הנרדמת קמה משנתה" "אבא הלכתי לישון בשבע"
"אין הילדה הזאת לא נורמאלית היא תהרוס לעצמה את השעות שינה בסוף"
הוא מדבר כאילו אני לא נמצאת שם "אל תדאג אבא הכל טוב"
שוב חשבתי על ה'ידידות' שנוצרה מה נסחפתי עם עצמי כאילו עכשיו ביטלו לי חתונה בסופו של דבר זה רק בחור מה לא?
תגובות (0)