אגם וגפן – פרק 5

מה אני בת 12 ? למה הלב שלי דופק כל כך מהר כשהוא אמר לי שהוא שמח לראות אותי? אני אותו בנאדם שלפני כמה דקות אמר שהוא לא בנוי לשום קשר בשנה הקרובה ? מה הוא עושה לי אני ראיתי אותו רק פעם אחת אבל כניראה שהפעם הזאת הספיקה לי
הגיע הערב התקלחתי ושמתי מכנס ג'ינס בהיר צמוד וחולצת שיפון עם שרוול קצר בצבע כחול ידעתי שגפן הולך להיות שם והתרגשתי כמו ילדה קטנה שמתי איפור בקטנה וסידרתי את השיער שלי
יצאתי מהחדר ולקחתי את המפתחות של האוטו מאמא שלי "אל תחכי לי אני אחזור מאוחר" זרקתי לה
"שמרי על עצמך נשמה" נישקתי אותה על הלחי "ברור אימוש" ויצאתי מהדלת
צלצול טלפון על הצג 'דידי' "אה דידוש?" עניתי לה
"חיים איפה את?" "עכשיו יצאתי" "יש מצב את אוספת אותי האוטו אצל אחי הגדול?"
"לא" צחקתי "ברור שאני יכולה חמש דקות אני אצלך"
היא צחקה גם "סבבה אהובה נדבר"
ניתקנו את השיחה וכמה דקות אחרי הגעתי לבית שלה
"כנסי" אמרתי לה
היא התיישבה בכיסא לידי "מה קורה? תגידי הוא בא?"
"איך שהיא נכנסת לאוטו היא חושבת עליו" צחקתי
"כן או לא ?" "כן כן"
"מתלהבת?"
"תאמת?" "לי ? רק את האמת בש אני מתפלאת עלייך" היא צחקה "כן קצת"
"יאאאא סוף סוף ישתבחחח הלב אבן השתחרר קצת"
צחקתי "מטומטמת" הגענו לפארק וכבר ליה סימבר ויולי היו שם (שוב עוד חברות שלי) "מזה רק אנחנו פה ?" שאלתי
"לא הינה כפיר" ליה הצביעה על האוטו שלו
הוא איתו הוא בטוח איתו אויש מה אני יעשה עכשיו
הוא יחייך לי שוב ידבר איתי אולי יחבק אותי? מה יהיה עכשיו
כפיר וגפן ירדו מהמכונית והם התקדמו לכיווננו
תוך כדי הליכה גפן מסדר את השיער שלו בתנועה מושלמת הוא בכלליות מושלם ואני נפלתי בקסם שלו או שלפחות התחלתי ליפול
איך שהוא ראה אותי הוא חייך "איזה צבע יפה יש לך לחולצה" הוא אמר וחיבק אותי הרגשתי איך הלב שלי שדפק כל כך מהר שהוא שלח הודעה באורח פלא דופק יותר מהר עכשיו "למה הלב שלך על 200?" הוא צחק הוא שחרר אותי מהחיבוק "למה ככה?" אמרתי לו "צוחק איתך צוחק תרגעי" הוא אמר עם חיוך על הפנים
כל אחד הלך לכיוונו וכבר כולם הגיעו הוא ישב ודיבר עם טום ודוד ואני ישבתי עם הבנות הפלאפון שלי רטט וקיבלתי הודעה על הצג היה כתוב 'גפן' התפלאתי לראות הודעה ממנו כשהוא יושב מטר וחצי ממני
'בואי לצד' הוא כתב לי עם סמיילי של חיוך
הסתכלתי עליו וחייכתי הוא הבין לבד שקראתי את ההודעה
'אני לא קמה ככה סתם בוא תקרא לי'
'את צריכה הזמנה אישית אה? חחחח' הוא שלח
'זה מה שנסיכה צריכה' אמרתי בציניות והוא הסתכל עליי מחייך 'אני בא קרציה'
דיברתי עם הבנות למשך עשר שניות ואז הוא עמד לידנו "אני יכל לקחת לכן את אגם לרגע ?"
"תשאיר אצלינו פיקדון" סימבר אמרה לו כשהיא צוחקת "יקרת ערך" הוסיפה אנה
"ברור שהיא יקרה יהלום ייאלה מחזיר לכן אותה עוד כמה דקות" הוא אמר
כל כך התרגשתי לשמוע את מה שהוא אומר
הוא כל כך חמוד שזה משהו
"אז מה קורה?" הוא פתח בשיחה
"אני סבבה" "שמעתי שהיה לך חבר עד לא מזמן"
הוא היה ישיר "עד לפני חודש לא באלי אבל לדבר עליו"
"יואו הגעתי בזמן" הוא צחק "עברנו דירה לפני שבועיים"
"הזוי" צחקתי "את יפה" הוא אמר בכנות שמשגעת אותי
הסמקתי כל כך "תודה" זה כל מה שיכלתי להגיד לא שמנו לב וכבר שעה שאנחנו מדברים עלי עליו ועל כל מיני נושאים לא כל כך מעניינים "אני יחזיר אותך אליהם שלא יתחרפנו כי תכלס להיות בלעדייך זה קצת מחרפן" "מה אתה קרוע? אתה בקושי מכיר אותי" "את לא יודעת כמה זה מספיק לי בשביל להבין שאת מיוחדת" הסמקתי "אתה מביך אותי כבר" "אני אקח את זה בתור מחמאה" הוא צחק
אני חזרתי לשבת עם חברות שלי והוא עם הבנים אני חושבת שהוא לא מבין כמה הוא מיוחד בעיני.