אגם וגפן – פרק 4

"שמעי שמספר לא מזוהה שלח לי הודעה ואני מזה מסוקרנת לקרוא אותה" אמרתי לעדי
"נו תקראי" נכנסתי להודעה בזמן ששמתי את עדי על רמקול בהודעה היה כתוב 'היי אגם זה גפן כפיר נתן לי את המספר שלך הוא אמר משהו בסגנון כמו לה לא יהיה אומץ לשלוח לך הודעה חחחחחח'
"לא אני בשוק דידי את לא מבינה"
"נו מה דבריי אני במתח" "זה גפן"
"דייייייי רציני?" "נשבעת לך"
"מה הוא אמר?" הקראתי לה את מה שהוא כתב
"נו תעני לו מה את מפגרת?" "מה אני יכולה לענות על דבר כזה ?"
"תכתבי היי חזרה" הלב שלי דפק מהר אבל אזרתי אומץ וכתבתי לו 'חחחחח היי מה קורה?'
פחדתי כל כך פחדתי שזה עבר בכל הגוף שלי פחדתי להתאהב שוב וליפול בדבר הזה לא סתם באנגלית קוראים למילה 'להתאהב' full in love שזה אומר ליפול אני לא רוצה להיכנס לזה שוב להתמסר כולי למישהו וזה באופי שלי להיות מסורה לאנשים ובסוף לחטוף כאפה שתעיר אותי אני כל כך פוחדת להיפגע ואני יודעת שזה לא סרט זה החיים האמיתיים ופה לא הכל וורוד בסוף ! "טוב מזה פה שתיקת הכבשים? (שם של סרט מתח ישן) למה את לא מדברת?" עדי צחקה "לא שמתי לב" צחקתי גם "טוב הוא הגיב?"
"עוד לא" עניתי וקצת הייתי מבואסת שלוקח לו זמן להגיב "אגמוש בואי הכנתי ארוחת צהריים" אמא שלי קראה לי "בש הלכתי לאכול אני יעדכן אותך בהכל מבטיחה" "טובוש חיים שלי נדבר"
"אני באה אמא" צעקתי לה מהחדר
יצאתי לכיוון פינת האוכל והתיישבתי "מה יש לאכול?"
"הכנתי לך שניצלים כמו שאת אוהבת" "וואי תודה אמא אין עלייך"
היא הגישה לי צלחת עם שניצלים חמים בדיוק כמו שאני אוהבת התחלתי לאכול והוספתי לומר לה "וואי יצא לך סוף הדרך אימוש"
"תאכלי כפרה" היא אמרה כמו תמיד
הצצתי על הפלאפון כדי לראות אם יש הודעה אבל לא שום דבר
אחרי שתי דקות בערך בשניצל השלישי שלי בערך בדקתי שוב ושוב התאכזבתי לגלות שאין שום הודעה "לאיזה הודעה את מחכה?" אמא שלי שאלה "סתם איזה אחד בקשר לקריוקי מאתמול" לא רציתי לפתוח בפניה את הסיפור "מה יש לך לדבר עם הבחור של הקריוקי" "יש לי אמא למה לחקור?"
"לא חוקרת שואלת"
"בסדר" אמרתי והנחתי את הצלחת בכיור
נכסתי לחדר שוב והסתכלתי על הפלאפון ולהפתעתי הייתה הודעה 'את באה היום בערב?' הודעה מליבר (אחת החברות שלי) אני אוהבת אותה על אמת אבל ביאסה אותי חשבתי זה גפן חחחח 'לאן?' החזרתי בתוך מספר שניות היא החזירה 'יוצאים לסיבוב בפארק רוצה לבוא?' 'ברור אני באה' 'לאביו' היא כתבה לי 'אוהבת אותךךך' החזרתי לה ושוב קיבלתי הודעה הפעם ממנו סוף סוף 'שמעתי אתם יוצאים היום ניראלי אני אבוא גם' מצד אחד שמחתי ומצד שני בכלל לא ואני לא צריכה לפרט לכם למה שמחתי ולמה לא 'אז ניפגש?' שלחתי לו ישר בלי לחכות אפילו דקה 'אני שמח לפגוש אותך שוב' הוא שלח והלב שלי דפק כל כך מהר שחשבתי שהוא עומד להתפוצץ