אגם וגפן – פרק 13

מה קרה כפרה עלייך מזה החיוך ג'וקר הזה?"
אמא שלי שואלת אותי לא מבינה מה עובר עליי
"אסור להיות מאושרת?" "בטח מותר חובה להיות מאושרת אבל מה גורם לך זה בטוח לא השניצלים שהכנת אתמול" היא צחקה "לא לא זה החבר החדש שלי"
"אה? יש לך חבר ורק עכשיו את מספרת לי לא אני יהרוג אותך"
"אמא רק אתמול זה היה רשמי תרגעי" צחקתי
"טוב נו ספרי עליו" "קוראים לו גפן הוא בן 20 גר בישוב לידנו יש לו שתי אחיות והוא גר רק עם אמא שלו בבית אבא שלו עזב אותו הוא חתיך רצח אמא את לא מבינה את הרמה והוא נסיך והוא אוהב אותי באמת וגם אני ברור"
"אני רוצה להכיר אותו לא יהיה אכפת לו לבוא לפה נכון?" "לא ניראלי אני חושבת שהוא ישמח אני רק לא יודעת אם אפשר היום אני אבדוק איתו ויחזיר לך תשובה"
"אווה אבל תחזירי תשובה מהר למה אני רוצה להכין לכבודו קצת דברים לאכול"
"קצת?" "נו ייאלה תשאלי אותו" היא צחקה
"בסדר בסדר מאמיק את החיים שלי"
"ייאלה כפרה עלייך" אני כל כך אוהבת את האישה הזאת
היא המודל לחיקוי ולהערצה שלי איך היא סובלת אותנו אני לא מבינה איך
ילד בן 21 כמו בן שנה ילדה בת 19 שתמיד צריכה ועוד שתיים קטנות ויש לה עוד את אבא שלי על הראש
וגם אבא שלי מיוחד שלא תבינו לא נכון כפרה עליו
אני מאד מחוברת להורים שלי אני תמיד מספרת להם את הבעיות שלי ותמיד הם יודעים איך לפתור אותם אבל תמיד !
"יפה שלי מה איתך?" גפן התקשר ושאל
"חיים ארוכים טפו טפו בדיוק באתי להתקשר אלייך"
"יש לנו טלפטיה" הוא צחק "בטחחחח" אמרתי ונקרעתי
"מה רצית?" שאלתי "להודיע לך שכפיר אמר שיוצאים היום וחשבתי שכזה נעשה את זה באופן רשמי שנגיד לחברים שלך שאנחנו ביחד וכל זה"
"אין לי בעיה למרות שזה קצת מפדח לעמוד כמו עציץ מול כולם אבל בזרימה למרות שאמא שלי רצתה לראות אותך היום אבל לא נורא מחר"
"מחר מעולה אני יבוא להכיר את ההורים שלך תכתבי ביומן גפן ההורס מחר בא לראות את ההורים שלי אני מתה מהתרגשות?" "מה קרה אתה מתחבר לצד השני שלך?" נקרעתי "את הצד הנשי שלי"
חייכתי "זה אומר שאת החצי שלי"
"אני אוהבת אותך" אמרתי באומץ "גם אני אז ניפגש היום?" "ברור" "ייאלה מאמי שלי מחכה לראות אותך"
ניתקתי אתה השיחה וירדתי לאמא שלי
"אמא אנחנו לא יכולים היום מחר מסתדר לך?"
"כן בטח כפרה מחר אין בעיה"
"יופי אז תזכרי שמחר"
יולי באה אליי קראתי לה שיעמם לי בבית היא גרה בית לידי "רוצה עוגה?" אמרתי לה "מאיפה עוגה עכשיו באמצע שבוע?"
"מה קשור יסתומה?" "עוגה זה לשבת וימי הולדת"
"איזה שטויות אמא שלי מכינה מלא עוגות" "לי לא אכפת חוץ מהקרס שמתחילה לגדול לי" היא טפחה על הכביכול קרס שלה "איזה קרס במוח שלך אין לך כלום את שטוחה"
"נו תביאי עוגה" היא צחקה
היא כבר ידעה עליי ועל גפן סיפרתי לה כשהיא בדיוק נכנסה אליי לבית
אכלנו עוגה "תאמת אני קצת מתפדחת מהמעמד כאילו להגיד לכולם היום שאני וגפן ביחד כאילו מה לומר איך לומר"
"הבנות יודעות כבר ואת הבנים זה לא כל כך מעניין אז את לא צריכה לעשות כזה סיפור" היא צחקה
"וואלה צודקת יוליה" צחקתי גם
התארגנתי והלכנו ליולי כדי שהיא תתארגן
כששתינו סיימנו יצאנו מהבית של יולי באוטו שלי
הגענו לשם וכבר כמעט כולם היו
"יפה שליייייייי" ירדן צעקה לי "מגיע לך מזל טוב"
חייכתי והיא חיבקה אותי "בואנה חמודה זכית" היא אמרה לי "סתכלי איזה חתיך ויש לו מלא בנות בתור מלא" "מה אכפת לי מהן" צחקתי
ישבתי עם עדי ונויה ודיברנו על דברים ממש לא מעניינים ואז גפן הגיע קמתי אליו וחיבקתי אותו
"נסיכה שלי איזה יפה את" חייכתי
"אתה רוצה להגיד להם? לחברים שלך"
"הם חברים שלך לפני" הוא צחק
"טוב תעשה מה שבא לך כאילו אם אתה רוצה תגיד"
"שמעתםםםםם?" נויה צעקה לבנים
"מה קרה?" אסיף צחק
"היפים האלה ביחד" נהייתי קצת אדומה ומזה התפדחתי "גפן ואגם?" הוא הסתכל עלינו
"כן כן" צחקתי "מברוק" הוא צחק
גפן חיבק אותי ולחש לי באוזן "עשו לנו את העבודה"
הוא שחרר אותי מהחיבוק וחייך
היינו שם עם אחד וחצי וכבר הייתי עייפה ממש
"להחזיר אותך?" "יש לי פה מכונית" צחקתי
"חבל רציתי לקחת אותך" "בקטנה" חייכתי לו
"טוב אז תיזהרי על הכביש בלילה" "תראו אותו חמוד כל החיים אני הייתי נוסעת את הנסיעות האלה"
"כן אבל כל החיים לא היית חברה שלי ולא דאגתי לך"
"אל תדאג אני נזהרת" "סבבה אני סומך עלייך" הוא צחק
"תיזהר שלא לסמוך" צחקתי גם
"טוב טוב המפקדת" הוא חיבק אותי ולחש לי שוב
"אני אוהב אותך" "גם אני"
הוא נישק אותי נשיקה יבשה על השפתיים ונכנסתי למכונית
אני מאושרת !!