אגדת הפיות והמלאכים

"בירחי אפריל!!"נשמע קולו של אביה,כשאפריל הפייה רצה ביער,בורחת מידיה של המכשפה הרעה.
"כשאתפוס אותך,כוחותייך יעברו אליי,פייה צעירה!"נשמע קולה של המכשפה.
אפריל ברחה אל היער,כשהיא מגיעה לגבול המלאכים.
"לא תוכלי להתחבא!"קראה המכשפה.
"הצילו!!"קראה אפריל…"אני לא אתן לך לתפוס אותי..!!!"
קראה כאשר לפתע נתקלה בלי כוונה בגזע עץ כרות ונפלה אל הארץ.
ראשה נחבט באדמה.היא איבדה את הכרתה.
כשנעורה,הבחינה בחדר אפוף אור מוזהב יפייפה.
"היא מתעוררת.."הופיעו לפתע פניו של גבר צעיר,יפייפה.
הוא הניח על מצחה בד ספוג מיים וחומר חיטוי,בטפיחות קלות,מנקה את הדם ממצחה.
"זו פייה.."נשמע קולו כשהוא אומר זאת לעוד שני אנשים.גבר ואישה.
"איפה אני?"היא שאלה,מתאוששת.
"את יכולה להיות בטוחה שאת בסדר.."הוא חייך כשהיא מבחינה בכנפיו צחות השלג.
"אתה..אתה.."היא אמרה,כשהוא,מביט בה בעיניו הבהירות,המאירות כל כך,כשהוא מנקה את פניה.
"אני מלאך.."הוא ענה לה.
"..אני מתה?"שאלה אותו.
"..לא."הוא ענה.."את נחבטת בראש.מצאתי אותך ביער.קרוב לגבול שלנו.אייך הגעת לכאן?"
"ברחתי מהמכשפה."היא ספרה לו,"היא רצתה להרוג אותי."
"..ובכן,כאן תהיי בטוחה.איתנו."הוא חייך.."אך עדיין לא אמרת לי את שמך.."
"אפריל.."היא ענתה.
"רובין."הוא הציג את עצמו,כשהיא מביטה בעיניים היפות שלו.
"יש לך עיניים מדהימות.."היא החמיאה לו.
"אני שמח לשמוע.."הוא אמר.
"רובין,אם אתה לא זקוק לנו..אנו נלך."ענו הגבר והאישה הנוספים שהיו בחדר.
"אני אסתדר כאן.תודה.."הוא חייך,כשהם יוצאים מהחדר.
וגם הוא קם.
"לאן אתה הולך?"היא שאלה..
"את צריכה לנוח.אני רוצה שתתחזקי ותבריאי.."הוא כיסה אותה בשמיכה רכה.
"רובין.."היא קראה בשמו,כשהוא מסתובב אליה.
"כן אפריל?"הוא שאל.
"תודה."היא חייכה,כשהוא יוצא מהחדר,והיא עוצמת את עיניה.