אגדת הפיות והמלאכים-פרק 9
רובין שכב פצוע במיטה.
לטיסיה ישבה לצידו,כשלפתע הוא החל מזיע.
"הוא קודח!"קראה לטיסיה המודאגת,כשכעבור מספר רגעים הגישה לה אחותה
אפריל קערת מי קרח ומגבת בכדי להניח על מצחו הלוהט של רובין.
כשהוא משתעל ודם זב מפיו.
לטיסיה הביטה בו,אובדת עיצות.
רובין הביט בה,כשהוא נושם בכבדות.
גופו להט מחום.
הלב שלו הלם בקצב מהיר מאוד.
"לטיסיה.."הוא לחש את שמה,מחזק את אחיזת ידו בידה.
במשך שעות ניסו שתי הפיות,האחיות להוריד לו את החום.ללא הצלחה.
"הוא גוסס.."אמרה אפריל לאחותה בבכי.
"מדוע את אומרת לי את זה?"שאלה לטיסיה.
"אני רואה את המבט בעיניים שלו..תסתכלי!"קראה אפריל,"יש לו בעיניים את המבט הזה,של מישהו שעומד למות.את כפייה,יכולה גם לראות את זה.הלב שלו מוותר."היא אמרה כשקצב הפעימות נחלש..
"הוא לא ימות!!"קראה לטיסיה,מוחה דמעות.
שכן,כעת,המכשפה אינה יכולה לגעת בו.
היא צריכה אותו חי ובריא בשביל לקחת את הלב שלו.
זמן מה מאוחר יותר,ישבה לטיסיה ליד מיטתו של רובין.
החום,לא ירד לו והפצע שלו עדיין דימם.
שניהם הביטו זה בזו ללא מילים,כשידה.
"הלב שלי רועד.."הוא אמר בפניה..
"אתה קודח מחום.."היא אמרה לו.
"לא בגלל החום. הוא רועד כשאת מביטה בי.."אמר רובין.
"רובין,מדוע הצלת אותי?"היא שאלה,מוחה דמעות מעיניה.
"…מאהבה."הוא אמר לה,באופן חד משמעי.
תגובות (0)