אגדת הפיות והמלאכים-פרק 7

"מה העיניין,רובין?" שאלה אותו לטיסיה כשהם מוסיפים לרקוד.
"..אני מתנצל על כך שהתפרצתי.."הוא הצטער,"הדוכס הטריד אותך..אני דאגתי."
"דאגת לי?"היא חייכה קלות.
"..כן."הוא ענה,מביט בה בעיניים בורקות.כשהוא שוב,כמעט נישק אותה והיא הסיטה את הראש.
"בוא.."היא אמרה לו.."אני רוצה להראות לך משהו."
רובין לא הוסיף מילה,אוחז בידה של לטיסיה כשהיא גוררת אותו למקום שקט.
אפריל,לא יכלה להיות רגועה ועקבה אחריהם.
היא דיי פחדה שמשהו יקרה בניהם.
לטיסיה ורובין הגיעו לקצה הגבעה. משם יכלו להשקיף על כל העמק.
וכשהירח המלא תלוי מעליהם זה אפילו יפה שבעתיים.
"וואו!"קרא רובין.."זה מדהים!!!"
"אתה צריך לראות את זה ביום."אמרה לו לטיסיה.
רובין שתק..הוא הביט בה,המום כל כך מיופיה הקסום.
נוגע בפניה,בעדינות,נושך את שפתיו.
"אתה מדהים.."היא אמרה.."כה חזק אבל עם זאת רגוע."
הוא אחז חזק בידה,מניח אותה על החזה שלו.
כשלפתע יכלה לחוש בהלמות ליבו.
"את מרגישה את זה?"הוא שאל בקול עדין.
"הלב שלך הולם בכוח.."היא אמרה,כשהוא מתרגש,ומביט בעיניה בעיניים מרצדות ובורקות.
"…אני מרגיש כאילו הוא רגע מתפוצץ..את מרעידה אותו."הוא לחש,מת לנשק את שפתיה.."אני,לא רגוע."
"רובין.."היא אמרה,כשהוא נוגע בשפתיה.
"תני לי להביט בך…"הוא הוסיף לומר בקול רועד.. "אם לא ,אני אמות.."
"מדוע אתה מדבר כך?"היא שאלה..
"…אני מאוהב.."הוא אמר בקול עדין.מביט בה במבט כובש ונוגה.
כשאפריל עומדת בצד ומקשיבה לשיחה שלהם. מקנאה.
"מאוהב?"היא שאלה..
"כבשת את ליבי,לטיסיה."הוא אמר,במבט נואש.."הוא הולם בכוח,למענך."
כשהיא מתרגשת מכל מילה ומילה שלחש לה,מלטף את פניה.
כשלפתע חשה במגע שפתיו המדהים,נכנעת לנשיקות העמוקות שלו.
"אוי לא.."חשבה לעצמה אפריל,מתוך קינאה.
"לא אניח לאיש לפגוע בך לרעה…"אמר רובין לאחר הנשיקה המדהימה בניהם.