אגדת הפיות והמלאכים-פרק 11

אפריל ולטיסיה רקחו כישוף.
הם החלו להקפיא את גופו של רובין.
הדם שלו החל לזרום לאט יותר.הלב פעם לאט יותר עד שהפסיק בכלל.
אפריל שמה אוזנה על חזהו בשביל לבדוק האם הלב הפסיק את פעולתו.
"את שומעת משהו?"שאלה לטיסיה אחותה.
"לא."ענתה,חשה בטמפרטורות הגוף שלו.."אין פעימות לב.הצלחנו. הוא קפוא כמו קרח.
"הוא כל כך יפה.."אמרה לטיסיה..
"אין לנו זמן רב.."אמרה אפריל.
"זוזי הצידה.."דחפה אותה לטיסיה הצידה..בדרך כישוף,מושכת את הרעל מגופו של רובין,אל גופה.
פצעו של רובין ניסגר כאילו לא נפצע כלל.
לטיסיה חשה לפתע,חולשה בכל גופה..היא צנחה,מסוחררת ארצה.
אפריל,שבורה מעצם העובדה כי אחותה תמות ,החלה להפשיר את גופו של רובין.
לא הייתה דרך אחרת לעשות זאת.
לטיסיה קמה לעזור לה,חלשה כל כך.
אט אט,הפך גופו של רובין מקפוא,לחם.
הדם החל לזרום שוב בעורקים.
"אני שומעת את הלב שלו.."אמרה אפריל."הוא פועם."
כשהפעימות הולכות ומתחזקות מרגע לרגע.
רובין פקח את זוג עיניי התכלת שלו.קם מהמיטה,
הוא הרגיש טוב כל כך לפתע.כאילו זה הרגע נולד מחדש.
מביט בלטיסיה.
"אהובה שלי.."הוא ניגש אליה,כשהיא ממוטטת על הריצפה.מלטף את פניה.
"רובין.."היא פרצה לזרועותיו,מחבקת אותו חזק,בוכה בזרועותיו.
"..היי,אני כאן.."הוא אמר,כשהיא נחלשת בזרועותיו..
הוא לא הבין מה קורה לה פתאום.הוא לא ידע שהיא הצילה אותו,עכשיו.
כשיוודע לו,זה יכאב.
השפתיים שלה הפכו כחולות.היא הייתה חיוורת כל כך.
"אני אוהבת אותך.."היא אמרה בקול חלוש מאוד..נשמטת מידיו אל הריצפה.
"לטיסיה!!!"הוא קרא,רוכן עליה..
אפריל הביטה בו,פורצת בבכי..
"היא קרה כל כך.."אמר רובין,לקח לו מספר רגעים להבין מה קרה.."הו,לא!..לא!!!!!!"
"לטיסיה!!!!!!!!"הוא קרא בזעקות שבר.
כשאפריל יודע כי אם הלב שלו יישבר, הוא יחלה.