אגדת הפיות והמלאכים-פרק 10
לטיסיה הביטה בעיניו של רובין,בדמעות.
"למה את בוכה?"הוא שאל,כשהדמעות שלה שוברות לו את הלב.
ידו אחזה בידה.הם לא הרפו זה מיזו. כל מי שהיה שם יכול היה לראות כי יש שם המון רגש.
יש המון בניהם.
"לא יורד לך החום…"היא אמרה בפניו.
"החום היחיד שאני מרגיש מתלהט אצלי כאן..בפנים. בתוך הלב…"הוא אמר בפניה.
"החץ הזה מורעל!"קראה אפריל לפתע..
לכן רובין סובל מחום כל כך גבוה.יש לו רעל בדם.
"מה?" שאלה לטיסיה.
"החץ שפגע ברובין,מהול ברעל.כאשר הוא יגיע ללב,רובין ימות.."אמרה אפריל,כשדמעות זולגות מעיניה.
"ואפשר לעצור את זה?"שאלה לטיסיה.
"…לצערי,אין."ענתה אפריל,כשלטיסיה מחליפה את המגבת הקרה על מצחו של רובין.
"…לטיסיה…"אמר רובין,בקול חלוש.
"אני אשאיר אתכם לבד.."אמרה אפריל,יוצאת מהחדר בכדי לא להפריע להם.
"רובין.."היא אמרה בדמעות,כשהוא מלטף אותה בעדינות.
"איין לי הרבה זמן.."הוא שוב השתעל,כשמעט דם פורץ מגרונו.
"…אני לא מוותרת עלייך.."היא אמרה לו,מנגבת את הדם מפיו.
"..במעט הזמן שנותר לי..אני רוצה להיות איתך…"הוא אמר בקול חלוש,בקושי נושם.
הוא ידע שהסוף שלו קרוב. הוא כבר הרגיש את זה.
לטיסיה הביטה בו המומה.מסרבת להרפות ממנו.
שקט שרר באותו רגע.
"למה הצלת אותי?"היא שוב שאלה אותו.
"…נראה לך שהייתי נותן דבר כזה לקרות לך??..לעולם לא!"הוא אמר לה.
לטיסיה הביטה בו.שניהם שתקו באותם רגעים.רובין,נגע בשפתיה,הוא היה מת לנשק אותה באותו רגע. עם,או בלי הכאב. לא היה אכפת לו מהחולשה שהרגיש.הוא היה זקוק לנשיקה הזו כמו משכך כאבים.בנשימותיו הקצובות.הכבדות.
"….אני אוהב אותך.."הוא אמר,מביט בעיניה,כשדמעות פרצו מתוכן ברגע שאמר זאת.
כשרובין מביט בה בכאב לב.
כן,לא נותר לו עוד זמן רב עד שהרעל יגיע ללב שלו.
כשאפריל פרצה לחדר עם רעיון.
"מצאתי דרך,לעצור את הרעל מלההגיע לליבו של רובין."אמרה אפריל,"אך היא חלקית."
"מה הרעיון שלך?"שאלה לטיסיה.
"נגרום לדם שלו לקפוא."אמרה אפריל.
"..מה..להרוג אותו?"שאלה לטיסיה,מנסה להבין.
"לא.נקפיא אותו.הלב יפסיק לפעום,אך הוא לא ימות.הוא יהיה מוקפא."אמרה אפריל.
"ואז מה?"שאלה לטיסיה,"הוא לא יוכל להיות מוקפא זמן רב. אם לא נשחררו כעבור 10 ימים הוא ימות."
"ננטרל את הרעל.."אמרה אפריל.
"הדרך היחידה היא לקחת את הרעל לגוף של אחת מאיתנו.וזה אומר שאחת מאיתנו,תמות." אמרה לטיסיה.
"אז אני אמות.."אמרה אפריל.
"לא!!..את הצעירה מבין שתינו.מגיע לך לחיות."קראה לטיסיה.
תגובות (3)
מלאכית קטנה שלי מצטערת שלא הגבתי לך על כמה פרקים
קראתי עכשיו את ההמשך ואהבתי מאוד מאוד
תמשיכייייייייייייי!!!! אין על הכתיבה שלך
אוהבת שרית ^_^
* האם רובין ימות?
לאאאאא שלא ימות דייי אני במתח….